"טרם חווינו משבר בנדל"ן בשנים האחרונות ואין לנו ניסיון של התמודדות חברות המימון החוץ בנקאי מול אירוע שכזה"

המימון החוץ בנקאי הוא אחד מהסקטורים הלוהטים בשוק המניות התל אביבי בשנה האחרונה. ערב הנפקתה הראשונית של חברת האשראי הצרכני מימון ישיר, נסחרות כיום בבורסה 11 חברות המשתייכות לענף, שרובן הפכו לציבוריות באמצעות מיזוג לשלד בורסאי.

החברות שמובילות את הסקטור הבורסאי מבחינת שווי והיקף עסקים - אחים נאוי , אס.אר אקורד  ופנינסולה ה  - מספקות בשנים האחרונות תשואות מרשימות למשקיעים, ומצליחות לבצע גיוסי הון וחוב גדולים. אס.אר אקורד, שבשליטת עדי צים נסחרת בשווי של כ-900 מיליון שקל לאחר עלייה של 250% במניה בשנה האחרונה. שווי האחים נאוי הגיע לכ-850 מיליון שקל ואילו פנינסולה, שבשליטת בית ההשקעות מיטב דש, נסחרת בשווי של כ-770 מיליון שקל לאחר שמניית החברה התקדמה ב-110% בשנה.

"ענף המימון החוץ בנקאי מאופיין ברמת סיכון בינונית-גבוהה למרות הביקוש החזק שקיים היום במשק לשירות שמספקות החברות הפועלות בתחום", אומר אבי בן נון, מנהל פעילות הדירוג וראש תחום מוסדות פיננסיים בחברת מידרוג, בראיון ל"גלובס". "יש בשוק הזה מנעד רחב של מחירים, כאשר פקטור הזמן להעמדת המימון הוא עניין קריטי. בנוסף, לענף חשיפה גבוהה לתחומי הנדל"ן התשתיות שמאופיין במוקדי סיכון הומגניים יחסית". 

לדברי בן נון, "בענף המימון החוץ בנקאי פועלות חברות שעוסקות בניכיון צ'קים, שוברי אשראי, פקטורינג, אשראי צרכני ומתווכים פיננסים נוספים. בגדול, כל מה שהוא לא תחת פיקוח רגולטורי של בנק ישראל בתחום מתן ההלוואות, יכול להיכנס תחת הענף הזה.

"גם חברות כרטיסי אשראי הן סוג של חברת מימון חוץ בנקאי, אולם בגלל שהפיקוח הרגולטורי הוא של בנק ישראל והמודל העסקי שלהן מובחן יחסית, יש לנו מתודולוגיה ספציפית ושונה לדירוג שלהן. בגדול, מדובר בספקטרום רחב של חברות, שמספקות אשראי העונה על בעיה המאפיינת מדינות רבות בעולם, ולא רק את ישראל".

למה אתה מתכוון כשאתה אומר בעיה?

"בגדול, הענף הזה מממן את החברות הקטנות והבינוניות, שהן חלק מהותי בתמ"ג העסקי והן מעסיקות מהותיות במשק. הענף מספק נגישות וזמינות למקורות המימון, בעיקר כדי להחליק פערי עיתוי ולממן הון חוזר - גורמים שעלולים להוות מכשול מהותי עבור חלק מהחברות הלווות.

"אותן חברות קטנות ובינוניות, שנזקקות למימון חוץ בנקאי ואין להן נגישות לשוק ההון או לגופים המוסדיים,  מתממנות בעיקר על-ידי המערכת הבנקאית, אשר מהווה כ-95% מסך האשראי בתחום, והיתרה באמצעות השוק החוץ בנקאי. מכיוון שחלק מהחברות הלווות מממנות בעיקר הון חוזר, מרכיב הזמן חשוב מאוד. לכן, מחיר הכסף משחק תפקיד משני לעומת זמינות עבור חלק מהלווות, שזקוקות למימון שיכול לספק את הכסף במהירות גדולה הרבה יותר מהבנקים".

"דורשים מהחברות בענף 'כריות ספיגה'"

לדברי בן נון "חברות המימון החוץ בנקאי צמחו כתוצאה מבעיה אמיתית וביקוש שקיים לאותו אשראי וסביר שיהיה קיים גם בעתיד. בסדרי גודל, הבנקים מספקים כיום לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים כ-290 מיליארד שקל, בעוד שהתיק המצרפי של כל חברות המימון חוץ בנקאי הנסחרות בבורסה עומד על כ-8 מיליארד שקל. עם המשך צמיחת המשק, צרכי האשראי רק ילכו ויעלו ולכן הביקוש הוא אמיתי וקיים וימשיך לגדול".

הוא מציין כי "הריבית על תיק האשראי גבוהה, ויכולה לנוע בטווח של 8%-9% שמשלם משתמש הקצה, גם כתלות ברמת הסיכון ואף להגיע גם למספרים דו-ספרתיים של עד כ-20%. דבר שמעלה את הסיכון בענף הוא עניין הבטוחות. רוב הענף של ניכיון צ'קים מתממן בלי בטחונות קשיחים, כך שאם מתרחשים אירועי כשל בהחזר החוב, זה עלול להיות בעייתי לחברה מספקת המימון".

 חברות מימון חוץ בנקאי הנסחרות בבורסה

  מה באשר לפיזור הענפי של ההלוואות?

"נכון. הפיזור הענפי הנמוך יחסית הוא מוקד סיכון מבחינתנו. ברמה המצרפית, כ-50% מתיק האשראי החוץ בנקאי של החברות הבורסאיות מממנים את ענפי הנדל"ן והתשתיות. מדובר בצרכני אשראי מהותיים ומוקדי הסיכון בהם הומוגניים, כך שאם קורה 'אירוע סיכון' ברמת המאקרו, הוא בדרך כלל ישפיע ברמה ענפית".

  הנדל"ן נמצא בשנים האחרונות בפריחה - עד כמה המיקוד בו מסוכן?

"חשוב לציין שטרם חווינו משבר בנדל"ן בשנים האחרונות, לא ברמה הענפית ולא ברמת המאקרו, כמו למשל המצב שנוצר כאן בשנים 2000-2002, ואין לנו עדיין ניסיון של התמודדות החברות בענף המימון החוץ בנקאי מול אירועים שכאלה. כחברת דירוג אנחנו דורשים מחברות המימון החוץ בנקאי כריות ספיגה ברמה גבוהה יחסית וכתלות בתרחישים שלנו".

  מה הכוונה ב"כריות ספיגה"?

"מוקדי הסיכון המרכזיים במתן אשראי לחברות הנדל"ן והתשתיות הם איתנות פיננסית ונזילות. סיכון האיתנות נמדד על-ידי מידרוג באיכות הלווים, כלומר שיעור החובות הבעייתיים בתיק האשראי והכריות הפיננסיות שיש כנגדם, ובהן כרית הרווחיות, יתרת ההפרשה לחובות מסופקים וכרית הספיגה המרכזית כנגד הפסדים שאינם צפויים - ההון העצמי. כנגד סיכון הנזילות של חברות המימון, מח"מ התיק הקצר וגמישות פיננסית מאפשרים לחברות להתגלגל קדימה".

  אתה מעריך שינוי בתמהיל ההלוואות בעתיד?

"ענף הנדל"ן והסגמנטים השונים שלו הם צרכני אשראי עיקריים, ובהינתן שלא תהיה פגיעה מהותית בענף לצד המשך הריבית הנמוכה, סביר להניח שהחשיפה תישאר זהה. אנו רואים בענף הנדל"ן כמרכיב צומח גם בתיקים של הגופים המוסדיים וכמובן בבנקים".

"מגבלת ההון בחלק מהחברות הוסרה"

כאמור, בבורסה יש שלוש חברות גדולות בתחום המימון החוץ בנקאי ועוד מספר חברות בינוניות וקטנות, ביניהן אופל בלאנס של משפחת מזרחי (שווי של כ-420 מיליון שקל לאחר עלייה של 80% בשנה האחרונה), שוהם ביזנס של אלי נידם (שווי של 320 מיליון שקל לאחר עלייה של 180% בשנה) וגיבוי אחזקות של אריאל פרדו, הנסחרת בשווי של כ-350 מיליון שקל לאחר עלייה שנתית של לא פחות מ-650%.

  בהנחה שלא יהיה משבר מאקרו גדול, או אירוע שיוביל לעליית ריבית, אתה מעריך שתחום המימון החוץ בנקאי ימשיך לצמוח בקצב גבוה?

בן נון: "להערכתנו, הענף ימשיך לצמוח בקצב משמעותי בשנתיים-שלוש הקרובות. במהלך שלוש השנים האחרונות הענף צמח בהיקפי האשראי מהיקף של כ-5 מיליארד לרמה של כ-8 מיליארד שקלים נכון להיום, שזה כמובן קצב גבוה מאוד שמייצר גם סיכונים. 

"תיק אשראי החוץ בנקאי של החברות צומח בקצב גבוה מאוד של 20%-30% בשנה, כאשר להערכתנו אותן חברות ימשיכו לצמוח בקצב דומה בשנים הקרובות. מגבלת ההון בחלק מהחברות הוסרה בעקבות גיוסים, וביחד עם נגישות גוברת למקורות מימון, פוטנציאל הצמיחה נותר גבוה כאשר הביקוש גבוה".