דעה: לעבודה מהבית יש גם חסרונות

לאחרונה, פרסמה אחת החברות הגדולות בסביבתנו (אמדוקס) כי בכוונתה לאפשר לעובדיה לעבוד ארבעה ימים במשרד ויום אחד מבתיהם. האם מדובר בבשורה חדשנית של ממש בשוק העבודה?  אני מבקשת להטיל ספק בגודל הבשורה.

ממבט ראשון מדובר בצעד שובה את העין, שעל פיו העובד והעובדת יוכלו לבחור יום במהלך השבוע, בו לא יאלצו להיטלטל בדרכים ובפקקים, אלא לשבת בנוחיות בביתם מול המחשב ולתת תפוקה של יום עבודה מלא מן הבית.

נראה כי מהלך זה עולה בקנה אחד עם ניסיונותיו של משרד התחבורה להקטין את העומס בכבישים.

מעבר לנוחיות וחיסכון זמן הנסיעה, אין מדובר בקיצור יום העבודה או היעדרות מביצוע מטלות העבודה, כך שעיקר השינוי הוא בעצם ההגעה למקום העבודה.

אכן, בעולם המודרני ניתן לבצע את העבודה כמעט מכל מקום ובכל זמן, אולם יש להניח כי בארגונים רבים עדיין יש חשיבות בהתייצבות למקום העבודה.

גם אם נצא מתוך הנחה שניתן לעשות אותה עבודה בדיוק הן במשרד והן בבית, לרבות שיחות ועידה וכדומה, ואני משוכנעת שאין הדבר כך בכל המגזרים, הרי בהתייצבות לעבודה יש גם יתרונות נוספים, חברתיים ואחרים.

בהכירנו את שוק העבודה התובעני של חברות כגון אמדוקס, הדורשות עבודה בימים ובלילות כדי לעמוד בדרישות הלקוחות והחברה, הרי אם המהלך המדובר אינו כולל קיצור מסוים של יום העבודה או הקלה אחרת כלשהי במטלות העבודה, מדובר בבשורה חלקית בלבד ועיקרה טכני ולא מהותי. כמו כן, העניין הטכני טומן בחובו שאלות משפטיות רבות כגון רישום השעות, פיקוח על נהלי עבודה ועוד שאלות שראוי לוודא מה עמדתו של החוק בישראל, על מנת שלא תמצא עצמה אף חברה בבעיה, ביום פקודה.

יתר על כן, אם מדובר ברעיון כל כך טוב ופשוט ואין כל מניעה לבצע את העבודה במלואה מן הבית, מדוע נדרשים העובדים להגיע לעבודה בארבעת הימים הנותרים של השבוע? לכאורה, ניתן לבצע מן הבית את מלוא העבודה באותה רמה וללא כל הסתייגות.

אשתף אתכם באנקדוטה הזכורה לי מתחילת הקריירה שלי כעורכת דין צעירה במשרד עורכי דין לפני שנים רבות. באותה עת, בחרה חברתי למקצוע לנהל משרד עורכי דין קטן ועצמאי מביתה. לשם כך, הפכה חברתי חדר אחד בביתה למשרד ורק לעיתים יצאה מביתה לפגישות עבודה אצל לקוחות, הופעות בבתי משפט וכד'.

מצד אחד, חלק ניכר מן העבודה איפשר לחברתי לבצע אותו בפיג'מה, ליד המקרר, ותוך טיפול מקביל בערמות הכביסה. מצד שני, דווקא היציאה מהבית למשרד עורכי הדין חייבה אותי להתלבש, להיפגש עם חבריי לעבודה ולתפקד כעורכת דין בנפרד מהיותי עקרת בית.

מדובר כאמור בתקופה שונה שבה היה מקובל לנהל משרדי עורכי דין בדירות מגורים, דבר אשר חלף מן העולם זה מכבר וטוב שכך.

בעיני, ישנה חשיבות רבה יותר ליצירת יום עבודה גמיש ושבוע עבודה גמיש, אשר יאפשר לעובד ולעובדת להתאים את דרישות העבודה לצורכיהם הפרטיים, דבר אשר ידרוש אף שינויי חקיקה. אך לא בכך מדובר כאן.

לעניין האפשרות לעבוד יום אחד בשבוע מן הבית, ימים יגידו האם מדובר במהלך יח"צני של חברת הייטק אשר יישאר "בודד במערכה" או במהלך שיתפוס תאוצה למקומות עבודה נוספים ויתן יתרון ממשי לעובד ולעובדת.

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד נ. פינברג ושות'