המלחמה המקורית בגוגל וממה ולדמן לא מתרגש: מה קרה השבוע בהייטק

שיעור התעסוקה בתעשיית ההייטק לא צמח במשך הרבה שנים. בשנים האחרונות הגבירו המדינה ושלל ארגונים את המאמצים, ואפשר לראות שיפור - במהלך 2019 חצה שיעור המועסקים את הרף של 9%. זה עדיין רחוק מהמספרים שהיינו רוצים לראות, אבל בדוח חדש של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) אפשר להבחין בכמה מגמות חיוביות, אך גם בכמה סימני אזהרה. לפי הדוח, יש 18.5 אלף משרות פנויות בתעשייה. הנתון הקודם, שפורסם בשנה שעברה, היה 15 אלף משרות, אך כעת ציינו ברשות וב-SNC כי הנתון המעודכן של 2018 היה 17 אלף משרות.

יסמין יבלונקו צללה לנתונים בדוח.

כמה הערות:

1. היתרון של מרכזי הפיתוח הזרים

יש בתעשייה הרבה ביקורת על מרכזי הפיתוח הזרים ועל כך שהם מעלים את השכר ומקשים על סטארט-אפים לגייס עובדים טובים ולהתפתח. זאת בהחלט טענה נכונה. כך, מהדוח עולה כי עלות העסקה ממוצעת של עובד במשרה מלאה במרכז מו"פ רב-לאומי היא 41 אלף שקל בחודש, לעומת 29 אלף שקל בשאר החברות. אם אנחנו רוצים שתישמר פה תעשיית סטארט-אפים משגשגת, אי אפשר להפוך את ישראל למדינת מרכזי פיתוח זרים.

עם זאת, יש יתרונות לא מבוטלים במרכזי פיתוח זרים בכל הקשור להתמודדות עם אתגרי התעסוקה בתעשייה. שילוב ג'וניורים, העסקת נשים, ערבים וחרדים - כל אלו חברות בינלאומיות עושות בשיעורים גבוהים יותר. בהקשר של עובדים לא מנוסים, למשל, לחברות הזרות יש משאבים גדולים יותר להכין את העובדים לתפקיד ולשוק העבודה. במחצית הראשונה של 2019, גיוס של עובדים חסרי ניסיון היוו כ-42% מסך הגיוסים של חברות ענק (המעסיקות 1,000 עובדים ומעלה). אגב, גם בסטארט-אפים ממש קטנים מועסקים עובדים חסרי ניסיון, אולי בגלל שאין להם כסף להעסיק עובדים מאוד מנוסים.

2. לאן נעלמו הנשים?

נשים מהוות כשליש מהעובדים בתעשיית ההייטק - נתון אגב שכמעט ולא עלה בעשור האחרון. לא נתעמק עכשיו בסיבות לכך, אך הנתונים בדוח כן משקפים את הבעיות בתעשייה. כך, היחס בין גברים לנשים נעלם סביב הגיל שבו נשים רבות הופכות לאמהות. בין גיל 18 ל-27 היחס בין גברים לנשים עומד בין 1 ל-1.7 גברים על כל אישה, אך בין גילאי 27-35 היחס גדל עד ל-2.2 "לטובת" הגברים. בגילאים מאוחרים יותר הפער נותר זהה, עד לקפיצה נוספת ל-2.9 לקראת גיל הפרישה.

הנתון המעודד הוא של כניסת יותר נשים ערביות ונשים חרדיות (לצד כניסה של גברים מאותן קבוצות אוכלוסייה - בסך הכל הערבים והחרדים מהווים 14% מהעובדים החדשים, כמעט פי שלושה יותר ממשקלם בתעשייה). הדוח סוקר את הרכב העובדים החדשים שנכנסו ב-2018 לעבודה בתעשייה. בסך הכל שיעור הנשים נשאר על שליש מהעובדים החדשים. עם זאת, היה ניתן לצפות שהנשים החרדיות והערביות לא יבואו על "חשבון" הנשים היהודיות הלא-חרדיות, ששיעורן ירד ל-25%. אף אחד לא יודע כרגע להסביר מה פשר הירידה, אבל זה בהחלט נתון שצריך להדאיג אותנו.

3. פחות מדי עובדים לא-טכנולוגיים

אנחנו מדברים הרבה על הרצון להכניס לתעשיית ההייטק עובדים לא טכנולוגיים, כלומר לשפר גם מצבם הכלכלי של אלו שלא למדו מדעי המחשב, הנדסה וכו', אולם המצב הלך בשנים האחרונות ונהיה פחות טוב. בשנת 2012 היחס בין עובד טכנולוגי לעובד לא-טכנולוגי היה אחד לאחד, אך מ-2016 ועד 2018 עומד היחס הזה על 0.7. כלומר, על כל עובד טכנולוגי אחד יש רק 0.7 עובד לא טכנולוגי. סיבה אחת אפשרי היא גידול במרכזי הפיתוח, שמעסיקים כמעט ורק אנשי טכנולוגיה. ברשות החדשנות מציינים כי הסיבה לכך שהמצב לא מחמיר עוד יותר עשויה להיות הגעה ל"סף עליון" של עובדי טכנולוגיה בגלל המחסור במהנדסים בישראל.

לכתבה המלאה של יסמין יבלונקו. 

ולדמן לא מתרגש ממניפולציה על דעת הקהל לקראת הבחירות

לפני כשבוע וחצי ריאיינתי את איל ולדמן במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב (הראיון נערך ללא תמורה). דיברנו בין השאר על השפעות הטכנולוגיה על החיים שלנו והאם יש דברים שצריך לדעתו לשנות. חלק מהדעות שלו כבר הכרתי משיחות קודמות, ועדיין הוא הפתיע אותי בכל מיני דברים. למשל, על החשש מכך שיעשו מניפולציה על דעת הקהל ברשתות החברתיות, לקראת הבחירות. "למה זאת בעיה? בעבר היו שלטי חוצות, ולמי שהשתלט על שלטי החוצות במרכז ת"א היה סיכוי גבוה יותר לנצח. 80% ממשקי הבית היו קוראים עיתון והיה ניתן לעשות בעיתונות שטיפת מוח. היום, במקום רדיו ועיתונות, יש לך את פייסבוק וגוגל".

שאלתי אותו אם זה לא החלפת עיוות בעיוות, והוא ענה: "אני לא רואה בזה עיוות. אני חושב שעסקים זה דבר טוב ושפייסבוק וגוגל הן פלטפורמות מדהימות שמאפשרות להרבה גופים לעשות מה שהם רוצים לעשות. אתה צריך להיות מודע לכללי המשחק, אחרת תפסיד. אם אתה מודע לכללים ויש לך יותר כוח ומידע אתה תנצח".

ולדמן גם התייחס באופן כללי לכך שחברות יודעות עלינו הרבה מאוד דברים, וכך יכולות להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו. "בשבילי זה מאוד חיובי. אם הם רואים שאני מחפש מעיל עור והם רואים שאני עובר ליד איזה קניון, אז הם יכולים לברר שיש בחנות את המידה. הם גם יודעים כמה אני שוקל ואם השמנתי או לא השמנתי. לאנשים שחושבים על הפרטיות שלהם יש מה להסתיר, ופה השאלה היא מה הם רוצים להסתיר. מי שיעשה יותר מניפולציות שיווקיות יעשה יותר כסף. מידע זה כוח. בעבר נדל"ן היה הדבר הכי יקר, לאחר מכן אנרגיה והיום המשאב היקר זה מידע. הוא מאפשר לשלוט על תחומים רבים ולעשות יותר כסף".

עוד נושא חשוב עליו דיברנו הוא העובדים הפלסטינים שמלאנוקס מעסיקה בגדה המערבית, נושא שולדמן מתבטא עליו רבות. "לפני כמה חודשים הבאנו 60-70 אנשים מהגדה ליפו לעשות סיור, היו שם אנשים בני 25-30 שזאת הייתה הפעם הראשונה שהם ראו את הים. הם מתים מפחד מישראלים, ואנחנו מפחדים מהם. המנהיגים שלנו מלבים את הפחד אבל החלטנו שאנחנו רוצים לשבור את זה. אנחנו רואים את היחסים בין המהנדסים שעובדים ביחד - יש חיכוך חיובי. מדברים על כדורגל, על ילדים, ועל בדיחות. ככל שניצור את החיכוך החיובי בין העמים, דברים יותר טובים יקרו ונוריד את רמת הפחד. אנחנו לא פוליטיקאים אז לא נעשה שלום אבל אנחנו בהחלט יכולים להשפיע על דעת הקהל שתקרב אותו. הבאנו לרוואבי ארבע-חמש חברות ישראליות ועוד חברה אמריקאית גדולה".

לראיון המלא.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

• קנת גליק רצה להוכיח שגוגל מציצה עמוק יותר לחייהם הפרטיים של הצרכנים מכפי שהם העריכו. הוא קנה טלפון נייד חדש עם מערכת הפעלה אנדרואיד, שם אותו על מצב טיסה, כיבה את ה-WiFi, והניח אותו בתא הכפפות של הטנדר שלו. הוא נסע במשך שלושה ימים שבהם, הטלפון שלו התחקה לא רק אחרי ציר הנסיעה והיעד, אלא גם אחרי נתונים נוספים בעלי ערך, כמו הלחץ הברומטרי - שממנו ניתן להסיק למשל באיזו קומה של מרכז קניות הוא נמצא.
  כשהוא התחבר שוב לאינטרנט אחרי שלושה ימים, הטלפון שלח את כל פרטי הנסיעה שלו לגוגל. הוא שיתף את ממצאיו עם מחוקקים אמריקאים שעבדו על ניסוח חקיקת פרטיות. גליק, לוביסט של חברת אורקל, הפך להיות הסיוט של חברות הטכנולוגיה. כתבה מצוינת של וול סטריט ג'ורנל על מאבקים עסקיים, טראמפ ו-וושינגטון והמלחמה בענקיות הטכנולוגיה.
• חברת VEEV החלה את דרכה כחברת נדל"ן שניצלה את המשבר הפיננסי של 2008 כדי לקנות נכסים בזול. אולם מייסדיה, יזמי הטכנולוגיה עמי אברהמי ועמית הלר, לא הסתפקו בזה והחליטו לשנות את האופן שבו פועל תחום הבנייה. אורי ברקוביץ' ריאיין את אברהמי, שהיה גם אחד ממייסדי מטהקפה. ראיון מעניין על הדרך שעשה מההפסד ליוטיוב ועד גיוס של 90 מיליון דולר כדי להפוך את קירות הבית לחדשניים.
• נטע כהן, מנכ"ל חברת מסחור הידע של אוניברסיטת בן גוריון, פורש אחרי 16 שנה בתפקיד. בראיון לגלי וינרב הוא מסביר מדוע העדיף לחתום על הסכמים גמישים ורבים שיקדמו שיתופי-פעולה עם התעשייה ופיתוח של אזור הדרום, מה לקח מ-MIT ומתייחס גם לפארק ההייטק בבאר שבע: "לפני 8 שנים היו כמה מאות אנשי הייטק בב"ש. היום רק בפארק ההייטק יש 3,000 עובדים. המשכורת הממוצעת שלהם היא פי שלושה מהממוצע במשק, ולכן אפשר לראות את זה כאילו יצרנו פארק תעסוקה עם 10,000 עובדים, ואנחנו רק בתחילת הדרך".
• עובדים שנמצאים על הספקטרום מתקשים לעתים למצוא עבודה, אך דווקא הקדמה הטכנולוגית והמעבר לבינה מלאכותית יכולים לספק לחלקם משרה מתאימה בחברות סטארט-אפ בתור מתייגי נתונים. יסמין יבלונקו עם הסיפור.
• נפתח אקסלרטור ראשון שפונה ליזמים ויזמות מהחברה הבדואית
• למה HP-אינדיגו החליטה להוציא את העובדים לחופשת פסח מוקדמת?

מה בתעשייה

מינויים:

• שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר ג'ייסון גרינבלט מצטרף לפלטפורמת ההשקעות OurCrowd. לידיעה המלאה.
• נדב שמש, עד לפני תשעה חודשים שימש יועץ לנושאי הייטק של שר האוצר משה כחלון, מצטרף להנהלת חברת הבלוקצ'יין אורבס, שאשתו נטע קורין היא אחד ממייסדיה. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

• חברת K-Health, שמאפשרת למשתמשים לקבל חוות דעת רפואית ראשונית באמצעות אפליקציה, הודיעה על גיוס של 48 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 97 מיליון דולר). החברה הוקמה בסוף 2016 על ידי הישראלים אלון בלוך, ישראל רוט ורן שאול. את סבב הגיוס הובילו הקרנות 14W ומנגרוב והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים של החברה - ענקית הביטוח Anthem, פריימירי ונצ'רס, מקס ונצ'רס, בוקס ונצ'רס, קומקאסט ו- Lerer Hippeau. לידיעה המלאה.
• חברת Minute Media הישראלית הודיעה על סבב גיוס בהיקף של 40 מיליון דולר, פחות משנה לאחר שהשלימה סבב גיוס בהיקף דומה (בסך הכל גייסה החברה 160 מיליון דולר). החברה, שעוסקת בהפצת תכני מדיה של גולשים בתחום הבידור והספורט, הוקמה בסוף 2011 על-ידי אסף פלד, שמשמש כמנכ"ל, וגילי בימן ויובל לרום, שעזבו את החברה. מי שהוביל את סבב הגיוס היא הקרן הבריטית Dawn Capital, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה, שכוללים בין השאר את גולדמן זאקס, באטרי ונצ'רס, קומרה, ג'מיני ועוד. לידיעה המלאה.
• חברת לייט (L1ght), שמסייעת לארגונים גדולים מהמגזר העסקי והציבורי למנוע אלימות ברשת כלפי ילדים, הודיעה על גיוס של 15 מיליון דולר מאז הקמתה. החברה הוקמה בדצמבר 2018 על ידי שני יזמים סדרתיים: לבקוביץ' ויזם הסייבר רון פורת. בסבב השתתפו בו הקרנות מנגרוב, טרייקה ו-ווסטרן טכנולוג'י. לידיעה המלאה.
• חברת אלמנטור, שפיתחה פלטפורמה לבניית אתרים מקצועיים, הודיעה על גיוס של 15 מיליון דולר, שנוסף לגיוס סיד של 850 אלף דולר. החברה הוקמה על-ידי יוני לוקסנברג ואריאל קליקשטיין, שעובדים ביחד שנים ארוכות בבניית אתרים ופתחו חברה שמפתחת טכנולוגיה ב-2016. את כל ההון בסבב הנוכחי גייסה החברה מקרן לייטספיד. לידיעה המלאה.
• חברת Temi, שמייצרת רובוט אישי, השלימה סבב גיוס של 15 מיליון דולר (בסך הכל גייסה הקרן 97 מיליון דולר). החברה הוקמה על ידי יוסי וולף (שלא מחזיק בתפקיד פעיל בחברה) ומנוהלת על ידי גל גורן. את סבב הגיוס הובילה Joy Capital, קרן הון סיכון סינית, וג'ון וו, אחד ממשקיעיה הבולטים של החברה, שהשקיע בה עד כה למעלה מ-30 מיליון דולר.
• הסטארטאפ Strattic, המאבטח אתרי וורדפרס על ידי הפיכתם לאתרים סטטיים, גייס 6.5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2016 על ידי מרים שוואב וג'וש לורנס. את סבב הגיוס הובילו הקרנות SignalFire ו-TenOneTen Ventures, והשתתפו בו גם הקרנות אקסל, Seneca ו-ווילג' גלובל.