"הוא שלחם בסיירת מטכ"ל / הוא שאיבד אח בקרב / הוא שהציל את הכלכלה / כדי שיהיה טוב כאן / הוא שסבב בבירות העולם / כדי להביא ביטחון / הוא הראוי ביותר לניצחון"
(לחן: הנרי ברטר. מילים: עממי)
אי-שם בסוף האייטיז בואכה הניינטיז, נחשב הנרי ברטר למלחין ג'ינגלי הבחירות המבוקש בישראל. לג'ינגלים שליוו את הקמפיינים של המפלגות היה כוח רב; ברטר "ניצח" בכל מערכות הבחירות החל משנת 1988, אז כתב את "רק הליכוד יכול" ועד 2001 עם "רק שרון יביא שלום". רק בבחירות 1992, בהן כתב את "הליכוד זה נכון", הג'ינגל של ברטר "הפסיד", אך מאז ועד היום לא מפסיק לנצח על כל כנסי הבחירות של הליכוד.
כמעט 20 שנה חלפו מאז כתב ברטר את ג'ינגל הבחירות האחרון. מאז לג'ינגלים אין כמעט זכר, וגם הקמפיינים הם לא מה שהיו. מי שהחליף אותם הם, במידה רבה, אקטים "ספונטניים" כמו זה שאhרע לאחרונה בכנס בחירות בלוד ששודר לייב בפייסבוק, עת ילדה מקומית שרה לראש הממשלה בית חדש, שחובר במיוחד עבורו, לשיר "תפילה". מיותר לציין כי מלחין השיר, ברטר, לא ידע על חלקו באקט. זהו בדיוק סיפורן של בחירות 2020: ג'ינגלים וקמפיינים - Out. פעולות קטנות וספונטניות, חלקן עם פן דיגיטלי - In.
Nudge היא תאוריה מתחום הכלכלה ההתנהגותית העוסקת בפעולות קטנות שמעודדות אנשים להתנהגות מסוימות ו/או לקבלת החלטה. זה קריטי במיוחד בסיבוב בחירות שלישי, בו קשה יותר לעורר את הבוחרים מאדישותם ולהניע אותם להצבעה. נאדג' לא חייב להיות מתוכנן: כך למשל, כשחיליק טרופר מ"כחול לבן" תרם כלייה, דפנה ליאל סיקרה זאת באונליין ובכתבה בטלוויזיה, ולאחר מכן הפיצה בפלטפורמות שלה פולוו-אפ, לפיו בעקבות הכתבה 19 אנשים התנדבו לתרום כליה.
הפולואפ של דפנה ליאל / צילום: צילום מסך, גלובס
קשה להאמין שהסיפור הזה גרם לליכודניק שרוף להפוך את עורו ולהחליט להצביע כחול לבן. עם זאת, ייתכן שמצביע "מתנדנד" שנחשף לסיפור באחד או יותר משלביו, בעומדו מול שורות הפתקים מאחורי הפרגוד, ישלח את ידו דווקא לפתק של כחול לבן. אגב, בכלל לא בטוח שאותו מתנדנד יהיה מודע או יעשה את הקישור למניע שהביא אותו לבחור דווקא כך ולא אחרת - לפעמים היד פשוט נשלחת לאן שהלב מושך.
אם לחזור לרגע לשיר "תפילה" מודל 2020 - כאן הנאדג' יכול להיות דווקא כלפי בוחר ליכוד שבסיבוב הקודם נשאר בבית, תכנן להישאר גם הפעם, אבל השיר בו צפה בכנס בפייסבוק נגע לליבו, פרט על אחד ממיתרי הרגש ודחף אותו לצאת להצביע ו"לשמור" על ראש הממשלה "השומר עלינו מצרה".
הנאדג'ים הם ממש לא נחלת המפלגות הגדולות. למען האמת, אם ניתן היה לרשום פטנט על נאדג', כנראה שהוא היה רשום ע"ש הקמעות של ש"ס. אותם קמעות, המחולקים כבר למעלה מ-20 שנה, מבטיחים מדי מערכת בחירות הגנה מצרות למי שיבחר ש"ס. חלק מבוחרי ש"ס, החוששים להיות "חשופים" לעין הרע, מעדיפים ליתר ביטחון להטיל לקלפי פתק ש"ס.
נאדג'ים יכולים להגיע גם בצורת SMS - כך למשל ב-SMS האנונימי מקבל ההודעה בעצם מתבקש להשיב על שאלה כמעט רטורית, שהתשובה עליה אמורה לכוון אותו למי עליו להצביע.
הודעת האס אם אס של עוצמה יהודית / צילום: צילום מסך, גלובס
לנאדג' יש תאום מרושע - הסלאדג': אותן פעולות קטנות שאמורות למנוע החלטה או פעולה. זאת בדיוק הייתה המטרת של הדבקת המודעות המודות לאביגדור ליברמן על פטורים מגיוס שהעניק לאברכים בעודו שר הביטחון. מודעות אלה אמורות היו לגרום לאלה השוקלים להצביע לישראל ביתנו, להישאר בבית. לא פשוט להעניק חיבוק דב דווקא לליברמן, אבל מסתבר שזה אפשרי ובוודאי פוגע בו יותר מכל קמפיין תקיפה חזיתית שנוקטות המפלגות החרדיות כלפיו בשגרה.
סלאדג' יכול להגיע גם הוא בצורת SMS, הפעם גלוי ולא אנונימי. בזה שהוציא מערך הפרסום של כחול לבן, הוא מגיע בתחתית ההודעה: במקום אפשרות ההסרה הסטנדרטית באמצעות משלוח הודעת "הסר", נבחר נוסח שמקטין משמעותית את המוטיבציה של המקבל להסיר את עצמו, הן בשל אורכו והן בשל תוכנו.
הודעת האס אם אס של כחול לבן / צילום: צילום מסך, גלובס
אז אם קיבלתם או תקבלו וואטסאפ על קורונה העושה דרכה בזה הרגע לקלפי הקרוב למקום מגוריכם, קחו הכול בערבון מוגבל - קמפיינים או סקרים, כידוע, אסור לפרסם ביום הבחירות, אבל נאדג'ים וסלאדג'ים עובדים מסביב לשעון, וביום הבחירות אפילו עושים שעות נוספות.
איתי צמיר הוא אסטרטג דיגיטל, יועץ ומרצה לחברות ומלמד בתארים שניים. www.tsamirdl.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
