להיות כמו אירופה או כמו דרום קוריאה? כל האמצעים שהמדינות נוקטות כדי לאתר נדבקים בקורונה

כשאותר מקרה הקורונה הראשון ממקור איטלקי בגרמניה לפני כשבוע - גבר בן 47 מהעיירה היינזברג - החלו הרשויות במדינה במבצע רחב היקף כדי לאתר ולבודד את כל מי שהיה במגע אתו ועם אשתו, גננת בגן ילדים.

ראשית איתרו את הילדים בגן וביקשו ממשפחותיהם לשמור עליהם בבידוד. הלימודים בבתי הספר בעיירה בוטלו, הבריכה ומוסדות הציבורים נסגרו. לאחר מכן בדקו הרשויות את הרופאים שטיפלו בחולה בשלוש הפעמים שביקר בבית חולים בלי שאובחן, ולאחר מכן הורחב החיפוש גם לאתר הנופש "טרופיקל איילנדס", שבו שהה הזוג לחופשה במשך ארבעה ימים. הרשויות יצרו קשר עם כל עובדי אתר הנופש וערכו להם בדיקות.

מדיניות זו - איתור פעיל של כל מי שהיו במגע קרוב עם חולי קורונה, בדיקתם ושליחתם לבידוד ביתי או לבידוד בבתי חולים - היא חלק מהתגובה האירופית להתפרצות הנגיף, ובמיוחד לעובדה שצפון איטליה הפכה למוקד התפרצות פעיל בשבוע האחרון.

בצפון אירלנד, למשל, יצרו הרשויות קשר עם כל מאה הנוסעים בטיסה שבה חזרה חולת קורונה מאיטליה ובדקו אותם. בשבדיה, איתרו הרשויות בדיעבד ובדקו לנוכחות קורונה את הנוסעים שישבו בקרון של גבר שחזר חולה ממילאנו.

קשה להשוות בין המצב באירופה, עם גבולות פתוחים לאיטליה והחורף שעדיין נמצא בעיצומו, למצב בישראל, אולם נדמה כי זהו אחד מההבדלים במאבק הרשויות נגד התפרצות הנגיף.

בעוד בישראל במקרים מסוימים התבקש הציבור לפנות לבדיקות באופן יזום ו-וולנטרי, באירופה יזמו הרשויות בדיקות באופן פעיל. הוא מתווסף להבדל נוסף שנרשם בתחילת המשבר - בעוד בישראל מי ששבו מסין נשלחו לבידוד ביתי, באירופה ברוב המקרים הם נשלחו לבידוד בבתי חולים.

בהוראות העדכניות של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שפורסמו השבוע, נכתב כי על המדינות לבצע "מעקב אחרי קשרים" (Follow-up of Contacts) במקרים שבהם חולה קורונה מאובחן היה בקשר רפואי עם מטפל כלשהו (ללא ציוד הגנה), שהה עם אדם באותו מתחם (כולל מקום עבודה, כיתה, בית או התקהלות) או ישב במרחק של מטר ממנו בטיסה או רכבת.

"בישראל עובדים בדרך המקובלת בעולם"

נדמה כי ההבדל בין אירופה לישראל הוא בהגדרת מהו "מעקב". בעוד באירופה עושים זאת - נכון לעכשיו, עם המשאבים שהולכים ומידלדלים - באופן פעיל, בישראל הסתפקו עד כה בחלק מהמקרים בקריאה לציבור לבוא ולהיבדק.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בתגובה לדיון על ההבדלים בין הנעשה בעולם לישראל בציוץ בטוויטר, כי "בישראל עובדים בדרך המקובלת בעולם, מתשאלים את הנדבקים ומפרסמים הודעה לציבור... מדיניות האיתור שלנו מרחיבה מאוד. עד כה עשינו מעל 1,200 בדיקות. הרבה מאוד ביחס לאוכלוסיית ישראל. צרפת וארה"ב, מדינות גדולות בסדר גודל מישראל, עשו פחות מאיתנו, במספרים מוחלטים. בריטניה ואיטליה עשו בהיקפים דומים באופן יחסי".

בהשוואה למצב בישראל ובאירופה, במקומות אחרים באסיה, בהם ההתפרצות קשה הרבה יותר, נוקטות הרשויות גם צעדים חמורים יותר. בקצה הספקטרום ניצבת כמובן סין, שלקחה אנשים מבתיהם לבידוד כפוי, שהפכה מדידת חום לכלי לאיתור נשאים (ולשהייה כפויה בבתי חולים שבהם היו חשופים לנגיף) ושנקטה שורת צעדים דרקוניים - כולל איסור כניסה לשכונות, מרדף אחרי חולים בעקבות הלשנות והוראה למיליוני אנשים להסתגר בבתיהם.

הצעדים הללו ככל הנראה מנעו מגיפה גדולה הרבה יותר, וארגון הבריאות העולמי (WHO) אף שיבח אותם, אולם ברור כי הם אינם יכולים להתבצע במדינות דמוקרטיות.

אולם גם בדרום-קוריאה, המדינה שבה כעת מספר הנדבקים עבר את זו של סין, נוקטות הרשויות בצעדים פעילים. כל 240 אלף החברים בכת הנוצרית שינצ'נוג'י, שהיתה ככל הנראה מקור ההתפרצות בעיר דגו, אמורים לעבור בדיקות לנוכחות הנגיף בימים הקרובים, לפי הודעת הממשלה.

יותר מ-70,000 בדיקות כבר נעשו במדינה, שבה חיים כ-50 מיליון בני אדם, ושבה נרשמו 3,736 מקרים עד כה. זהו שיעור גבוה פי עשרה מזה בישראל, שבה כאמור התקיימו עד כה 1,200 בדיקות (ונרשמו שבעה מקרים מאומתים). בבריטניה, כפי שציין מנכ"ל משרד הבריאות, השיעור דומה לזה בישראל ונרשמו בה 10,500 בדיקות.

 מספר הנבדקים קטן ברוב העולם

המדיניות האירופית, כמו המדיניות הישראלית, היא "לשחק על זמן"

דרך נוספת שבה מתמודדות מדינות באופן שונה עם ההתפרצות הגלובלית היא ביטול טיסות וסגירת הגבולות לתושבים מאזורים נגועים. ישראל נקטה במדיניות מחמירה יותר בתחום זה ממדינות אחרות, כולל ארה"ב, כשמנעה כבר בסוף השבוע ממי ששהו באיטליה כניסה אל שטחה, וגירשה חזרה לארצם יותר מ-20 איטלקים. ארה"ב ביטלה טיסות לאיטליה רק ביממה האחרונה, בעוד מדינות אירופה שומרות על הגבולות פתוחים.

בנוסף, תערוכות בינלאומיות בוטלו מפריז ועד ברלין, משחקי כדורגל בוטלו באיטליה, ובגרמניה פקחי רכבת הונחו לדווח על חולים עם תסמינים ברורים של מחלה.

נראה כי המדיניות האירופית, כמו המדיניות הישראלית, היא "לשחק על זמן". מומחה גרמני ממכון רוברט קוך העריך היום בתקשורת הגרמנית כי החום הצפוי עם התקרבות הקיץ, התגברות קרני ה-UV והעובדה שבקיץ אנשים נוטים שלא להסתגר במקומות צפופים עשויים כולם לשנות את התמונה. "השאלה היא כמה מהר יתפשט הנגיף, ואם נוכל להאט אותו", אמר.

בינתיים, יש לציין כי במבחן התוצאה, יש עשרות מקרים במדינות אירופה הגדולות, כמו צרפת, ספרד וגרמניה, למרות הצעדים היקרים והמשמעותיים, לעומת שישה מקרים בישראל. אך בשל המשתנים הרבים, וחוסר הוודאות, המצב - ואתו התוצאה - עלולים להשתנות במהירות.