הסוף לימי המיונים? משחק של 45 דקות יקבע אם מצאתם את העובד המושלם

האם הטכנולוגיה עומדת לשגר את ימי המיונים המפרכים בחברות כוח-האדם אל פח הזבל של ההיסטוריה? טכנולוגיות שונות שהתפתחו בשנים האחרונות הביאו לכך שבכמה מוקדים במשק הישראלי ובצה"ל, העתיד כבר כאן, וטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) מיושמת בתהליכי מיון של עובדים.

בבנק לאומי, ויזה כאל, כיל, מכון ויצמן ופירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט כבר החליפו את פרקטיקת המיון הישנה, שהצריכה במקרים מסוימים ממועמד לקחת יום חופש לצורך יום מבחנים מלא, במשחק של 45 דקות בלבד, שמאפשר להפיק תובנות על המועמדים.

לאחר שהמועמד מרכיב את המשקפיים, הוא נכנס לעולם וירטואלי שעוצב בעבור המבחן. למשל, הוא צופה בקטע וידיאו שבה מוצגת סיטואציה אנושית שהוא אמור להגיב עליה, למשל עובד שמבקש מעמיתה שלו לעבודה לשקר עבורו. המבחן בודק הבנה של סיטואציות, אינטילגנציה רגשית וקוליגיאליות. מיון באמצעות VR מתבסס על הרעיון שאפשר ללמוד על מועמד לא רק מביצועיו הישירים במשחק, אלא גם מנתונים שמתקבלים באופן עקיף, כמו כמות הזמן שהוא מקדיש לכל משימה, וסימני היסוס שניכרו באופן שבו הזיז את העכבר.

כל הפרמטרים האלה נמדדים, מוצלבים עם נתונים אחרים ומנותחים. התוצאה שמתקבלת כוללת ציונים במדדים שמוכרים ממבחני איי.קיו או המבחן הפסיכומטרי, כמו יכולת קוגניטיבית, וגם מדדים של הבנה רגשית, הסתגלות לשינויים והחלטיות. אל תוצאות המשחקים מצטרפות תוצאות הערכה משני ראיונות אישיים, וכל אלה אמורים להעריך את כישורי המועמד באופן כללי, וגם את התאמתו לתפקיד ספציפי.

מועמדים סירבו להגיע לימי מיון

הטכנולוגיה שמשמשת את החברות בתהליכי הגיוס פותחה על ידי הסטארט-אפ Actiview (אקטיוויו). בשנותיה הראשונות, אקטיוויו כלל לא הייתה חברת הייטק, אלא סיפקה שירותי מציאות מדומה לצרכים שיווקיים, כמו הדמיות של פרויקטים בתחום הנדל"ן, או הדמיות בתחום התיירות, למשל של הכותל המערבי.

בשלוש השנים האחרונות אקטיוויו פועלת בתחום הליכי המיון. לחיבור בין אקטיוויו לבין החברות המקומיות הייתה אחראית חברת ההשמה "חבר הון אנושי". המשמעות העסקית של שיתוף הפעולה הזה היא שחברת כוח-האדם מתחילה להחליף את ספקיה בתחום מבחני המיון. בחבר הון אנושי מסבירים את המוטיבציה שהביאה למעבר לעבודה מול חברת הייטק לא רק בעלות הגבוהה של עריכת ימי המבחנים המסורתיים, שעלולים להגיע לאלפי שקלים למועמד, או באורכם, אלא גם בחסמים משמעותיים יותר. בחבר הון אנושי אומרים כי מועמדים מתקשים לקחת יום חופש שיאפשר להם את ההשתתפות במיונים, וכי לעתים הם מסירים את מועמדותם בשל סירוב להתמיין באופן זה.

אקטיוויו הוקמה ב-2016 על-ידי מתנאל ליבי, טל קולווין וגיל אשר, בוגרי יחידות טכנולוגיות מיוחדות.

החברה פעילה ביותר מ-10 מדינות, בהן יפן, ארה"ב וברזיל. היא ממוקמת בלוד ומעסיקה כ-60 עובדים. עד כה גייסה עד כה כ-18 מיליון דולר, בהובלת קבוצת טדי שגיא, ובזכות אותו הון שגויס החברה מעסיקה מומחים שמפתחים כלי אבחון המותאמים למדיה החדשה, בהם פסיכולוגים, מדעני מוח, ומדעני נתונים, ולצדם סטודיו גדול של מציאות מדומה עם עורכי וידאו בתלת-ממד, מודליסטים, ואנשי ארט.

בעוד שחלק ניכר מהסטארט-אפים וחברות ההייטק בישראל מספקות שירותים ומוצרים לעסקים (B2B), אקטיוויו היא מהחברות שמשבשות שווקים בכך שהן מעבירות נתחי פעילויות שלמים מהאופליין לאונליין. חברות כאלה מייצרות כך שווקים חדשים, תוך שהן מפרקות את הקיים באופליין, ובונות אותו מחדש, קצת אחרת, באונליין.

ניהול מועמדים כמו ניהול מכירות

אקטיוויו משבשת את השוק באמצעות שכלול מתמיד של מדדי הגיוס והתאמתם לתפקיד המבוקש. באמצעות הצלבה של תוצאות הבחינות של המועמדים עם תוצאות שהשיגו עובדים שכבר עובדים באותן חברות, המערכת מנתחת אילו תכונות נדרשות ספציפית לתפקיד המבוקש, ומתאימה את התהליך כך שיכלול בדיקה של אותן תכונות.

אלא שזוהי רק תחילת השיבוש. בניית מערך המבחנים בעולם המציאות המדומה הוא חלק אחד של המערכת. הצד השני שלה, שגם הוא מפותח על ידי אקטיוויו, הוא מערכת השליטה בנתונים, מעין "לוח מחוונים".

במקום ממשקים טקסטואליים בעלי תפריטים מסובכים וטבלאות, המשתמש מקבל מערכת אוורירית, שבה נתונים מורכבים מוצגים באמצעות חיוויים גרפיים פשוטים וקלים להבנה וניהול.

השיטה הזו מיושמת באקטיוויו באופן שמאפשר לנהל מועמדים למשרה כמו שמנהלים מכירות או סייבר - עם מערכת שבה מוצגת בצד רשימת העובדים או המועמדים, כאשר לחיצה על כל שם מציגה את המאפיינים שלו כפי שהוסקו על ידי המערכת. גרפים שונים מציגים תכונות אופי של מועמדים, כפי שמציגים נתוני מכירות ודיווחי מלאי. גרף עוגה אחד מציג את תכונות האופי וההישגים של כל מועמד באופן שממחיש אילו תכונות חזקות ואילו פחות. גרף אחר מציג את הדירוג של כל תכונה לעומת הממוצע, כפי שאתרי קופות החולים מציגים תוצאות בדיקות של מטופל, בהשוואה לנורמה.
הידע הזה עשוי לשמש בהמשך את אקטיוויו גם לעבוד הפוך - לחבר מחפשי עבודה לחברות על בסיס הידע שהם צוברים כבר היום על אותן חברות והתכונות הנדרשות לעבודה בהן.

המודל העסקי: האדם כמוצר

בתחום ההייטק קיים מושג לשינוי במודל עסקי, שבדרך כלל כולל דבר מה "כשירות" או "כמוצר". הביטוי "תוכנה כשירות" מתאר את המעבר ממכירת תוכנה בקופסאות המכילות דיסקים, או מורדות דרך האינטרנט, למצב שבו לא התוכנה נרכשת אלא השירות כולו. כך, חברות גובות כיום דמי מנוי עבור השרות, שברוב המקרים ניתן מרחוק דרך הענן, והלקוח לא צריך לרכוש ציוד. פלטפורמת הפרילאנסרים פייבר, למשל, מתהדרת בכך שהיא מציעה "שרות כמוצר". השיבוש של פייבר נובע בין השאר מכך שהיא מוכרת עבודה בתור מוצר, עם מחיר קבוע וידוע מראש, ולא בתור שרות שמתוגמל לפי שעות.

באופן זה, נדמה, שמה שאקטיוויו מציעה הוא "אדם כמוצר", אחרת קשה להבין מדוע מערכת שמנהלת בני אדם נראית כלפי חוץ כמו מערכת שמנהלת מלאי של מרכז לוגיסטי.

מעבר לטעם הטוב, זה מעלה שאלות לא פשוטות הנוגעות לפרטיות. צה"ל כידוע מנהל מערכת ענפה של איתור מיון ומעקב. ואולם הפרקטיקות של הצבא הצליחו לזכות אותו באמון הציבור. מערכות הצבא נחשבות מוגנות ולא ידועים מקרים משמעותיים של דליפת מידע רגיש על מועמדים.

אקטיוויו מודעים לשיקולים אלה ועושים מאמצים לעמוד באמות מידה מחמירות של אבטחת מידע. לפי החברה, המידע על המועמדים שייך לחברות מזמינות השרות, והמידע בו היא מחזיקה מועבר רק עם המינימום הדרוש לביצוע עיבוד המידע, ומבלי שניתן יהיה לקשר בין שם לבין מאגר התכונות המשויך לו. 

תהליכי מיון משוכללים או "מראה שחורה"?

אופן הפעולה של חברות כמו אקטיוויו, במסגרתה נאספים ומנותחים פרטים על האופי של מועמדים לעבודה, מעלה סדרה של תהיות רציניות. האחת, עד כמה מועמדים לתפקידים מוכנים שחברה עסקית, בין אם קיבלה אותם לעבודה, ועל אחת כמה וכמה אם לא קיבלה אותם - תקצור מידע כה מקיף ואישי, תנתח ותשמור אותו במאגריה, מאובטחים ככל שיהיו? עד כמה הם יהיו מוכנים לקחת את הסיכון שגורם אנושי עלול לחשוף ואף לסחור במידע? עד כמה הם מוכנים לכך ששימוש בכלי מדידה ודירוג שכאלה יהפוך לנפוץ ויעשה בו שימוש גם בידי חברות קטנות ללא רצון או משאבים לשמירתו? האם הם יהיו מוכנים לקחת סיכון שחברות יקצרו מידע שכזה כחלק מהונאה ולמטרות לא כשרות?

כיום משקפי המציאות המדומה בהם עושה אקטיוויו שימוש לא כוללים מצלמות וחיישנים בתוך המשקפיים עצמן. אבל ככל שיחלוף הזמן מערכות כאלו ילמדו עוד ועוד אודותינו, ויוכלו לצלם, לאסוף, לנתח, להצליב מידע ולחלץ ממנו תובנות באמצעות למידה עמוקה.

עולמות הטכנולוגיה, המשפט והפוליטיקה עוסקים רבות בנושאים של הגנה על הפרטיות. לרוב מדברים על פרטים אישיים, תמונות ומיקום. העתיד הטכנולוגי טומן בחובו עוד אינספור פרמטרים אינטימיים בהם נימדד. המידע הזה לא צפוי להיעלם לשום מקום. נציגי הציבור מוכרחים לשקול את הדברים כבר היום, ולדאוג לשים אותם במסגרת הרגולטורית המתאימה כדי שלא נגלה שהפכנו מוקדם מהצפוי למשתתפים בפרק של מראה שחורה.

לבסוף יש לזכור שאנו חיים בעידן הדאטה. חברות כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ואינטל בנו ובונות את עצמן כחברות דאטה. הגישה שלהן למיליארדי בני אדם והיכולת שלהן לנטר את פעולותיהם, רגשותיהם ומיקומם, מאפשרת להן, בעזרת בינה מלאכותית, להפיק תובנות שעל בסיסן הן מפתחות מוצרים שבלי גישה דומה, כמעט בלתי אפשרי יהיה להתחרות בהם. בין אם המידע אנונימי או לא, חברות כמו אקטיוויו מקבלות גישה לדאטה יקר ערך בהרבה מהתמורה הכספית שהן מקבלות על מכירת שירותיהן גרידא. המידע הזה, היה שייך עד היום לנו, ומוטב שנמצא את הדרך להשאיר אותו כזה, ולו באופן חלקי.