טים קוק ואפל הימרו על סין, ואז הקורונה התפרצה

הרבה לפני התפרצות נגיף הקורונה, עובדים באפל  החלו להביע חששות מפני התלות הטכנולוגית של החברה בסין.

כמה מנהלי תפעול הציעו כבר ב־2015 שהחברה תעביר לפחות הרכבת מוצר אחד לווייטנאם, כדי שאפל תוכל להתחיל בתהליך הרב-שנתי של הכשרת עובדים ויצירת אשכול חדש של ספקי רכיבים מחוץ לסין, אמרו מקורות יודעי דבר. ההנהלה הבכירה דחתה את הרעיון. מבחינת אפל, התנתקות מסין, השוק הצרכני השני בגודלו שלה והמדינה שבה רוב מוצריה מורכבים, הייתה תהליך מאתגר מדי.

התלות של אפל בסין תסכלה את העובדים שלה זה זמן רב - ולאחרונה גם את המשקיעים. נגיף הקורונה הוא המכה השלישית שאפל סופגת בשלוש שנים. שתי הראשונות היו האפקט של מתחי הסחר עם סין, ומכירות איטיות מהצפוי של מכשירי אייפון בשוק הסיני.

הייצור במפעלים בסין משותק לאחר שסין סגרה אותם בניסיון להכיל את המגיפה, ואפל הזהירה א המשקיעים שהיא לא תעמוד באומדני המכירות שלה ברבעון הנוכחי. מאז אותה אזהרה, שווי השוק של אפל התכווץ ביותר מ-100 מיליארד דולר.

"אף מנהל לא יודה בכך בפורום פומבי: היינו צריכים לחשוב על הפגיעות שלנו בסין", אמר בראק קזאז, פרופסור לשרשראות אספקה באוניברסיטת סירקיוז וחוקר לשעבר ביבמ. "אבל מעכשיו ואילך, כבר אין תירוצים".

סין הייתה גורם קריטי בנסיקת שווי השוק של אפל. המדינה הזו מספקת בסיס ייצור יציב, יעיל ובעלויות נמוכות עם רשת ענפה של ספקים שעזרו לבסס את הרווחיות של אפל. המנכ"ל טים קוק ממשיך לזלזל בצורך לשנות משמעותית את שרשרת הספקים של אפל. בראיון ביום חמישי שעבר לערוץ פוקס ביזנס, הוא אמר שאירועים לא צפויים הם חלק מעסקים מודרניים, וציין שעובדי התפעול של החברה התגברו בעבר על רעידות אדמה, צונאמי ואתגרים אחרים.

"השאלה מבחינתנו היא: האם הייתה לנו יכולת עמידה? האם אנחנו צריכים לעשות כמה שינויים?", אמר קוק. "התפיסה שלי כשאני יושב כאן היום היא שאם יהיו שינויים, אנחנו מדברים על לסובב כמה ידיות, ולא לחולל שינוי סיטונאי יסודי".

אפל החלה לאחרונה בניסויים קטנים של ייצור מסוים מחוץ לסין. הניסויים הללו, כולל תוכניות להרכבת אוזניות אלחוטיות בהודו וייצור אייפון בווייטנאם, חשפו כמה קשיים.

התנתקות מוחלטת מסין היא בלתי אפשרית. אפל נשענת על כוח עבודה של מעל 3 מיליון עובדים לא ישירים בסין. היצרנית הראשית שלה, פוקסקון טכנולוג'י מטייוואן, מעסיקה בסין מאות אלפי עובדים עונתיים, שתפקידם הוא לעיתים להשחיל ברגים זעירים ולגהץ לוחות מעגלים מודפסים בתהליך ההרכבה של מכשירי אייפון. עשרות אלפי מהנדסי ייצור מנוסים מפקחים על התהליך הזה.

מציאת כמויות דומות של כוח עבודה מיומן ולא מיומן במקומות אחרים היא בלתי אפשרית, אומר דן פנזיקה, מנהל לשעבר בפוקסקון. אוכלוסיית סין מאפשרת לספקים לבנות מפעלים עם כוח עבודה של מעל 250,000 בני אדם. מספר העובדים שמהגרים מכפרי סין, שעושים חלק גדול מהייצור של אפל, עולה על גודל כל אוכלוסיית וייטנאם של 100 מיליון בני אדם. הודו היא ההשוואה הקרובה ביותר, אך הדרכים, הנמלים והתשתיות שלה מפגרים בשנות אור אחרי אלו של סין.

"אתה לא יכול להקים מגה-מפעלים בשום מקום אחר. תצטרך לפצל את הייצור", אמר פנזיקה.

יציאה מסין עלולה גם לפגוע במכירות בסין, שמהוות כמעט חמישית מהסך של אפל. העסקת כה הרבה עובדים מקומיים עזרה לאפל לקבל גישה לשוק הסיני, והתנתקות מסין עלולה להחליש את מעמדה בעיני הממשלה, שקובעת במידה רבה מאד את היחס למותגים זרים במדינה.

למרות שהמותג אפל נשאר חזק מאד בסין, הנתח שלו בשוק הטלפונים החכמים ירד ל-7.5% משיא של 12.5% ב-2015, בגלל לחצים של יריבים מקומיים כמו וואווי, לפי חברת מחקרי השוק קנליס.

קוק, שהצטרף לאפל ב-1998, הוא אדריכל העסקים של אפל בסין. כמנהל הפעילות של החברה הוא היה אחראי על המלאים שהצטברו ועל מפעלי היצור של אפל שהיו בארה"ב. בעקבות מה שעשו דל, קומפאק ועוד מותגי מחשבים, הוא החל להוציא למיקור חוץ את הייצור, לאסיה.

בערך בשנת 2000 הוא נפגש עם מייסד פוקסקון (Foxconn), טרי גו, שיהפוך ליצרן החוזי הדומיננטי של אפל באסיה. פוקסקון השיגה חוזה להיות אחת היצרניות הבודדות של האייפודס, שהושקו ב-2007. בייג'ין תמכה אז ביצרני אלקטרוניקה כדי לעודד ייצו של מוצרים מתוחכמים יותר מצעצועי פלסטיקה וביגוד. ב-2010 נכנס אפל רשמית לסין, עם חברת מסחר בשנחאי.

כשמכירות האייפון גאו, אפל, פוקסקון וסין יצאו מגדרן לעמוד בביקוש. ב-2010 סין הפקיעה אדמות חקלאיות בז'נגז'ו, ובתוך כמה חודשים הוקם עליהן מפעל של פוקסקון ל-250,000 עובדים. הממשל עזרה גם להזרים עובדים למפעל, עם מודעות מקוונות.

התנאים בסין אתגרו את אפל. התאבדויות של עובדים במפעלי פוקסקון ודיווחים על שבוע עבודה של 60 שעות ויותר הובילו לביקורת כלפי החברה. אפל מפרסמת דו"ח אחריות שנתי לתנאי העבודה אצל הספקים שלה. היא טוענת שהיא כופה על הספקים את התקנים הנוקשים ביותר לרווחת עובדים.

במרוצת הזמן יצרו אפל, פוקסקון וסין משולש של תלות הדדית. אפל הפכה להיות תלויה בפוקסקון להרכבת מכשירים, ובצרכנים הסינים שקונים אותם. פוקסקון תלויה בכוח העבודה הגדול של סין ובשליטה בקרקעות לבניית מפעלים שלה. ממשלת סין תלויה בפוקסקון כמעסיקה הפרטית הגדולה ביותר במדינה, ובאפל כמי שמכשירה כוח אדם טכנולוגי חדש עבור הספקים שלה.

התלות הזו הטרידה כמה מנהלים באפל, שעודדו את ראשי החברה להסתעף את מחוץ לסין כדי למזער את הסיכונים לתסיסה של עובדים או לשינוי במדיניות הממשלתית כלפי החברה.

המדיניות של טראמפ זעזעה את היחסים עם הממשלה. אחרי זכייתו בבחירות, טראמפ אמר למגזין טיים שהוא אמר לקוק שהוא רצה שאפל "תקים מפעל נהדר, הגדול והטוב ביותר שלכם, העיקר שיהיה גדול אפילו במטר אחד מהמפעל שלכם בסין". הממשל החל אחר כך להטיל מכס על יבוא מוצרים מתוצרת סין.

קוק הצליח למנוע מכסים על המוצר הנמכר ביותר של אפל, האייפון, אחרי שהוא הסביר לטראמפ שמכס כזה יעמיד את החברה בפיגור תחרותי מול יריבתה הגדולה ביותר, סמסונג הקוריאנית. אבל אפל נאלצה לספוג מכס על האוזניות שלה ומוצרים נוספים. סמסונג אינה כפופה למכס מאחר שהיא הוציאה את רוב הייצור שלה מסין בשנים האחרונות. הטלפונים הפופולריים שלה מורכבים כעת בווייטנאם, הודו ודרום קוריאה.

היציאה מסין באה אחרי שהנתח של סמסונג בשוק הטלפונים החכמים הסיני כבר קרס, מכ-20% ב-2014 לפחות מ-1% כעת, מאחר שיצרניות מקומיות התגברו עליה, ותוכנית להצבת מערכת טילי נ.מ. אמריקאית בדרום קוריאה הרגיזה את בייג'ין ואת הצרכנים הסינים.

הרכבת טלפוני גלקסי של סמסונג בווייטנאם פשוטה יותר מפני שהחברה משתמשת ברכיבים גדולים שמורכבים מראש, כמו הצג שלה, לפי מנהלי תפעול לשעבר. סמסונג גם מדביקה את הרכיבים, תהליך שקל יותר לעשות באוטומציה מול השחלת הברגים הזעירים של אייפון.

צוות הפיתוח של אפל ממשיך להאמין בפילוסופיה של המעצב הראשי לשעבר, ג'וני אייב, שהאמין שמוצר עשוי היטב מחייב דייקנות בעיצוב הפנימי שלו ממש כמו העיצוב והלוק החיצוני שלו. "זה תהליך מסובך ומורכב להפליא", אמר פנזיקה, שעבד בעבר בפוקסקון.

המכס על האוזניות גרם לאפל להעביר ייצור של AirPods Pro מסין לוייטנאם, לפי האנליסט ג'ף לואו מחברת אייזאה ריסרץ'. לדבריו, היצרנים החוזיים הסינים לוקסשר ו- GoerTekקיבלו בסוף 2019 הנחיה מאפל להתחיל לייצר את האוזניות הללו בוויטנאם ממארס, כדי להגיע לתפוקה של 4 מיליון יחידות בחודש.

קל יותר להעביר את ה- AirPodsמסין כי יש בהם רק שליש רכיבים בהשוואה ל-1,000 הרכיבים של האייפון. הם גם מודבקים במקום מוברגים, אמר לואו.

וייטנאם מציעה כמה מהיתרונות של סין: כוח עבודה זול, ומדיניות של עידוד הקמת פארקים תעשייתיים עם מיסוי נמוך יותר. אבל יש גם חסרונות: מעט מקומיים דוברים אנגלית, ופסי הייצור מנוהלים בדרך כלל על ידי סינים, מה שיוצר פער תקשורת. הליכי הייצור קצת פחות יעילים, והמפעלים עדיין לומדים תהליכים כמו הזמנות עבודה.

בהודו הקימה אפל ייצור של אייפון גם כדי לחמוק מהמכס המקומי של 20% על יבוא. ב-2017, אחרי כמה שנות תכנון, הושלם הניסוי הראשון בהרכבת אייפון על ידי יצרנית מקומית, ויסטרון. מאז מורכבים המכשירים הללו גם במפעל של פוקסקון ליד העיר ההודית צ'נאי.

בשנה שעברה ניסתה אפל ליישם תוכנית לייצר בהודו את אייפון 11 שלה, למרות שסין הייתה תמיד הבסיס להשקת הדגמים החדשים ביותר. המאמץ הזה נעצר, כי התברר שהודו לא יכולה לספק את כוח האדם המיומן או את התשתית הנחוצה. ייצור אייפון 11 הוחזר לסין.

גם הניסיונות להחזיר ייצור לארה"ב נתקלו בקשיים. מפעל שמייצר את מחשב מק פרו באוסטין, טקסס, מאז 2013 שולח את תוצרתו רק לצפון ודרום אמריקה. יתר המחשבים הללו שנמכרים בעולם מיוצרים בסין.

האנליסטים מעריכים שסין תהיה גם אתר היצור של הדגם הבא של אייפון, שיוכרז בשבועות הבאים.