דעה: כוחו וחשיבותו של הקמפיין הפוליטי

בעת כתיבת שורות אלה, תוצאות בחירות מרץ 2020 עדיין אינן ברורות. מה שברור הוא שהקמפיינים של הליכוד והרשימה המשותפת נחלו נצחון ברור. הליכוד זכה בכמות מושבים בה לא זכה מאז בחירות 2003, כשהליכוד בהנהגת אריאל שרון ז"ל זכה ב-38 מושבים בכנסת וב"המחאה פתוחה" מהבוחר ללכת לכל כיוון מדיניות שירצה (וכך עשה).

לתוצאות אלה יש השלכות גם ליום שאחרי הבחירות, וגם על הדרך בה אנו יכולים להסתייע בסיבוב הבחירות הנוכחי על מנת להבין טוב יותר את תופעת הבחירות. חוקרים הבוחנים קמפיינים פוליטיים חלוקים ביניהם לגבי סוגיית חשיבות הקמפיין. יש הטוענים כי בחירות משקפות את התפלגות העדפות הציבור. כלומר, הקמפיין הוא למעשה שיחה פנימית המתנהלת בתוך הבועה הפוליטית. כך, התנהגות הבוחר בקלפי נובעת מהרקע החברתי של הבוחר המשתקף באופן כמעט טבעי בהעדפותיו הפוליטיות. לכן, לקמפיין הפוליטי יש השפעה מועטה על התנהגות הבוחר ובהשלכה מכך על הפוליטיקאים המייצגים אותו לאחר הקמפיין.

אחרים טוענים כי הקמפיין משפיע על תוצאות הבחירות בקלפי ובמדיניות ציבורית הלכה למעשה. החוקרים גרבר וגרין הראו כי מספיק לבקש מבוחרים לצאת ולהצביע כדי להגביר את אחוז ההצבעה שלהם. במחקרים שביצעתי עם פרופ' דייב נחמיאס וד"ר הני זובידה הראינו כי לחץ פעיל המבהיר לבוחר כי קיימת תוצאה פוליטית רצויה התלויה בהגעתו לקלפי תגביר עוד יותר את ההסתברות להצבעה. לחץ כזה הבא לידי ביטוי בתנועות הפועלות מול אזורי בחירה רלוונטים יכול להראות תוצאות פוליטיות מוחשיות. הוא ליבת הקמפיין הפוליטי ואין לו תחליף. בחירות 2020 מראות כי היכולת של הליכוד והרשימה המשותפת לבצע מיקוד חד של אזורים ואוכלוסיות שיעדיפו את המפלגות הללו הכריע את הכף לטובתן.

כאן נכנס גם נושא השפעת הקמפיין על מדיניות ציבורית. החוקרים וולגרייב, וורון ודומונט הראו שנושאי מדיניות העולים במהלך הקמפיין הפוליטי משפיעים על ההתנהלות בפרלמנט, הקמת קואליציות, והחלטות ממשלה בנושאי מדיניות. כך, בשני הקמפיינים שנערכו ב-2019 הנושא המרכזי היה המשך כהונת נתניהו כראש ממשלה למרות החשדות (אז) שהפכו בהמשך לכתב אישום כנגדו. אכן, במצב זה לא הוקמה קואליציה, הכנסת ה-21 וה-22 פוזרו והוכרזו בחירות חדשות. הפעם העלו המפלגות מספר נושאי מדיניות: תוכנית טראמפ, מצב מערכת הבריאות בישראל, נושאי דת ומדינה כולל גיוס חרדים ויוקר המחיה.

בעת הקמת קואליציה בהחלט ניתן לוותר על הסכמה לגבי חלק מהנושאים, אך נושאים שהפכו לנושאי מפתח בסדר היום הפוליטי הממשלתי במהלך הקמפיין יהיו חייבים להילקח בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות בעת הקמת קואליציה והובלתה העתידית.

כך, תוכנית טראמפ הוצגה על ידי הבית הלבן כמכלול אך נשללה ככזו על ידי "ימינה", כמו גם על ידי חלק מהליכוד וחלק מסיעת תל"ם. כלומר, הדגשת תוכנית טראמפ כאישור לסיפוח יכולה להוות בסיס לקואליציית ימין ועריקים מכחול-לבן.

החוק לגיוס חרדים המעודכן והמותאם שהונח על שולחן הממשלה על ידי ליברמן כשר בטחון במהלך 2018 והוזכר במהלך הקמפיין נדחה על ידי יהדות התורה. הוא יכול להוות בסיס לממשלת אחדות ללא החרדים. אך כאן אנו חוזרים לרל"ב: רק לא ביבי. נושא זה הוצף והוצג על ידי כחול לבן בכל הכוח במהלך הקמפיין. אכן, הציון "עובר" אם לא "נכשל" יפריע לכחול לבן להישען על דרישתה זו כבסיס לקואליציית אחדות עם הליכוד. פשרה שתשקף את כישלון כחול-לבן לשכנע את ציבור הבוחרים בנושא זה, תוכל להישען רק על מניעת רפורמות פוגעניות במערכת המשפט כתנאי להצטרפות לקואליציית נתניהו ולא על המשך הדרישה להדחתו. 

הכותב הוא מרצה בכיר בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה