על אף שהתוצאות הסופיות של הבחירות, ובוודאי חלוקת המנדטים הסופית, עדיין לא ידועות, דבר אחד כבר כן ידוע וברור: המשטר הדמוקרטי הישראלי הצליח שוב לקבל מנדט גדול מהציבור. עצם העובדה כי יותר מ-70% מציבור הבוחרים הלכו לקלפיות, מהווה תעודת ציון לשבח לאוכלוסייה ולאזרחי המדינה כולה.
גם בצילם של איומים ביטחוניים, חוסר ודאות כלכלי, חוסר אמון במוסדות הציבור, ואף האיום הבריאותי הגובר מצד נגיף הקורונה, דבר אחד היה בטוח, כפי שהיה כאן במשך עשורים - הישראלים ממשיכים להאמין בלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי. וכך, יהודים, ערבים, תושבי הערים והיישובים השונים, ממשיכים להוכיח כי גם בצל של כל איום, הם - אזרחי המדינה, יבחרו להשתתף ב"יום הבוחר". להצביע ולהשפיע.
זה לא מובן מאליו שאותה ההתגברות של האיום העולמי של נגיף הקורונה, לא השפיעה באופן בולט על ציבור הבוחרים הישראלי. אומנם מצד אחד, כפי שחלק מהסקרים הראו לפני הבחירות, היו ישראלים שחשבו לא להשתתף בהצבעה, כדי לצמצם את האפשרות שלהם לפגוש בקלפי אדם שנושא את הנגיף. אך מצד שני, אם הציבור אכן היה חושב שהממשלה לא עושה את הנדרש כדי להכין את המדינה להתפרצות פוטנציאלית של הנגיף, סביר שהאזרחים היו נוטים יותר להצביע נגד אותן המפלגות שמהוות חלק מממשלת המעבר הנוכחית. בשלב זה נראה כי שתי המחשבות האלו לא השפיעו באופן מהותי ממש על הציבור הרחב.
איום בריאותי בזמן קמפיין בחירות אינו ייחודי לדמוקרטיה הישראלית. הנה דוגמה מחו"ל. לפני כ-45 שנה איום מסוג דומה היווה השפעה על מערכת הבחירות, לרבות על האופן שבו נשיא מכהן שהתמודד על הנשיאות, בחר לפעול. אלו היו הבחירות לנשיאות האמריקנית ב-1976, והתחרות בין הדמוקרט ג'ימי קרטר ובין הנשיא הרפובליקני ג'רלד פורד.
כמה חודשים לפני ההצבעה, התפרצה מגפה של נגיף חדש של "שפעת החזירים" בבסיס צבאי, שהביא למותו של חייל, ולאשפוז בבית חולים של כתריסר חיילים שחלו. בתוך כמה שבועות המחלה גרמה להדבקה של יותר ממאה לובשי מדים נוספים. ומה עשה הממשל? - על אף שהשפעת לא התרחבה לציבור הכללי, ולא גרמה לנפגעים רבים, ממשלת ארה"ב בחרה להגיב.
לאחר שגורמים רשמיים של הממשל ומערכת הבריאות הזהירו שיותר ממיליון אמריקנים עלולים למות, ושהנגיף דומה ל"שפעת הספרדית" שהתפרצה ב-1918, וגרמה למותם של עשרות מיליוני בני-אדם, יצאה ממשלת פורד בקמפיין ובמבצע - לחסן לפחות 80% מהציבור האמריקני, עם חיסון שיפותח במהרה.
עם זאת, ההחלטה קודמה בעיקר מסיבות פוליטיות. זאת, מאחר שהשלטון רצה לקבל אמון ציבורי דרך קמפיין שימחיש שממשלתו מצילה את המדינה מאותה מגפה. עד סוף 1976 קצת פחות מ-33% מהאמריקנים קיבלו את החיסון, אך תוצאות המהלך הפזיז היו הרות גורל.
עשרות אזרחים ותיקים שקיבלו את החיסון שפותח בזמן קצר, וללא תהליכי בקרה קפדניים רגילים, מתו מסיבוכים, ומאות צעירים הפכו לנכים. מעל הכול, העובדה כי בסוף לא הייתה מגפה לאומית עם תוצאות איומות, כפי שהזהירו בבית הלבן, פגעה באמינות של הציבור בנבחריהם, וצבעה את אותו מבצע החיסונים ככלי שהיה בשימוש מטה הבחירות של הנשיא פורד. בסופו של דבר, אירוע זה "תרם" להפסד של הנשיא פורד לקרטר.
בעיית נגיף הקורונה ידועה לממשלת ישראל כבר חודשים רבים, אולי אף לפני שהפרשה נודעה פומבית ובברבים. נראה, כי הממשלה, אפילו בשנת בחירות, קיבלה החלטות שקולות על בסיס גורמים מקצועיים בלבד, שלא כמו התגובה מעבר לים, 45 שנה קודם לכן. יכול להיות שזה מה שגרם לכך שהנגיף הגיע מאוחר לישראל, ועדיין לא התפרץ כאן ברמות גבוהות כפי שרואים בדמוקרטיות מערביות אחרות, כגון איטליה, גרמניה וצרפת.
העובדה כי ישראלים נעו בהמוניהם לקלפיות מראה שלציבור יש כרגע אמון בתגובה של ירושלים להתפרצות הגלובלית, ולפיכך ימשיך לתמוך בהחלטות העתידיות שלו, שאולי אף יהיו יותר מחמירות. איום מתמשך זה אולי אף ישפיע יותר ויותר על הרצון של רוב הציבור לראות ממשלת אחדות בין מפלגת הליכוד למפלגת כחול לבן.
ברור שהיו רבים שלא היו מרוצים מהתוצאות המסתמנות לבחירות. למשל, בתגובה ראשונית הכריז בכיר הרשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, כי התוצאות מראות ש"הכיבוש, הסיפוח והאפרטהייד ניצחו". אלא שהנתונים מספרים סיפור אחר. אתמול (ב'), הוכיחו שוב יהודים וערבים כאחד, שהם מוכנים לצעוד כמה עשרות מטרים לקלפיות כדי להשתתף בבחירות של הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון - אפילו בצל איום מסוג אחר.
הכותב הוא מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.