בשעה זו, כאשר התוצאות הלא סופיות צופות לגוש הימין 60 מנדטים - השאלה אינה אם בנימין נתניהו יצליח להרכיב ממשלה, וגם לא אם הוא יגייס עוד עריקים ממפלגות אחרות, ואפילו לא אם אנו בדרך לבחירות נוספות או לממשלה צרה וחלשה. השאלה האמיתית והחשובה היא - כיצד יצליחו נתניהו ושלישיית הטנורים שלו (אמיר אוחנה, דוד אמסלם ומיקי זוהר) למסגר את ניצחונו בבחירות.
הייתי קשוב לדבריהם של אנשי הליכוד לאחר היוודע התוצאות. מאחורי השמחה, החיוכים, העקיצות כלפי בני גנץ ודברי הרהב והחנופה למנהיג שניצח בגדול, היו גם אמירות של ממש. מסגור הניצחון שאותו משדרים היום אוחנה, אמסלם וזוהר אינו מסגור פוליטי - הוא מסגור משפטי.
נתניהו ניצח בבחירות פוליטיות, אך דובריו של נתניהו מבקשים להציגו כניצחון משפטי. "העם אמר את דברו", מתפרש אצל אמסלם כזיכוי מוחלט של נתניהו. שיכור ניצחון וחסר מעצורים ללשונו המתגלגלת, הטיח אמסלם בפאנל פרשני חדשות 12 שישב מולו: "אתם לא מבינים ולא הבנתם". מה לא הבינו מיטב פרשני הבחירות בישראל לדעת אמסלם? - שהציבור אמר לשופטי בית המשפט "הוא זכאי".
אוחנה וזוהר ממשיכים להדהד את המסר המשפטי: לשופטי בית המשפט "אסור לפסול את הבחירות". לפסול בחירות? בפני בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט העליון לא עומדת סוגיה או תביעה לפסילת בחירות. על איזו פסילת בחירות הם מדברים?
נתניהו ודובריו הנאמנים מבקשים לתרגם את הניצחון הפוליטי לניצחון משפטי, באופן הבא: ראשית, בשלב ראשון - למנוע מבג"ץ לאסור על נתניהו כראש ממשלה העומד למשפט, להקים ממשלה ולעמוד בראשה. זה איום רציני העשוי להפוך את הניצחון בבחירות לניצחון פירוס של נתניהו. לכן, כבר בשלב זה משדרת שלישיית אוחנה, אמסלם וזוהר את האזהרה: אסור לשופטי בג"ץ לפסול את תוצאות הבחירות, כי הן רצונו של העם. ואם העם רוצה בנתניהו כראש ממשלה, אז לבתי משפט אסור להתערב.
ח"כ זוהר אף הרחיק לכת ושיגר אזהרות למערכת המשפט: "אבוי לבית המשפט שיסטור בפניו של העם. אנחנו נתבצר מאחורי נתניהו ונקבע שרק הוא יכול להיות ראש הממשלה". אבוי לבית המשפט? זה יותר מרמז מאיים. אליו מוסיף זוהר את הבריקדות מאחוריהן יבצר את העם שסטרו בפניו, בשידור חוזר של המהפכה הצרפתית שלא במקרה החלה מול כלא הבסטיליה בשחרור האסירים הכלואים בו.
אבל יש גם את בית המשפט המחוזי בירושלים, שבו אמור להתייצב נתניהו בעוד שבועיים, ב-17 במרץ, ולהצהיר "איני אשם". לפי דוברי הליכוד, המסגור המשפטי של הניצחון מייתר גם את המשפט הזה. בבחינת "יידעו נא שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים כי הוא זכאי. העם קבע".
נתניהו, יודעים דובריו, עבר בהצלחה מרשימה את המשוכה הפוליטית, אבל לפניו משוכה גבוהה וקשה יותר: מערכת המשפט. שם הדברים אינם מתנהלים לפי אמוציות, נאמנות שבטית, מניפולציות של תסכולים עדתיים, "שטיקים" וטריקים, השמצות ותרגילים מלוכלכים. גם כישרון רטורי ויכולת הופעה אינם בדיוק החשובים מכל. במערכת המשפט נבחנים דברים על-פי חוקים יבשים, על-פי תקדימים, על-פי היגיון משפטי וראיות. כך שזה משחק אחר עם חוקים אחרים.
סביר וצפוי כי בימים הקרובים ינסו נתניהו ודובריו למנף את ההצלחה בקלפיות ולמסגר אותה גם כניצחון משפטי. במדינה דמוקרטית זה צעד מסוכן מאוד, שתוצאותיו עלולות להיות מרחיקות לכת לגבי עתידו של המשטר בישראל. טשטוש הגבולות בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטים הוא סכנה אמיתית להפרדת רשויות, להתנהלות תקינה של דמוקרטיה בריאה וחסינה.
חשוב להבין ולהפנים שהמצביעים במדינה - ובהם אותם תומכי נתניהו רבים - לא הצביעו בבחירות האלה בעד זיכוי, כפי שהם גם לא היו מרשיעים את נתניהו במקרה של כישלון בקלפיות. "יש שופטים בירושלים", אמר ראש הממשלה דאז מנחם בגין כשעמד בראשות הליכוד. בבית המשפט - לא בקלפיות.
הכותב הוא חוקר תקשורת פוליטית באוניברסיטת חיפה ובמרכז הבינתחומי הרצליה.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.