במהלך תקופת כהונתו השניה של הנשיא ביל קלינטון, הכנסות הממשלה הפדרלית בארה"ב גאו בזכות מה שכונתה לימים "בועת ההייטק". הן כל כך גאו, עד שבפעם הראשונה זה 60 שנה נרשם עודף גדול בתקציב הממשלה. היא אפילו התחילה לפרוע את חובותיה. היתכן? לפרוע?
נגיד הבנק המרכזי אלן גרינספן היה מודאג. הוא הסביר לנשיא , ולציבור, כי חשוב שיהיה חוב כלשהו, כי החוב מספק כלי מונטארי חסר תחליף לבנק: שינויים בשער הרבית קצרת-המועד, שהבנק מטיל על הלוואותיו לבנקים מסחריים.
אל תדאג, ענתה ההיסטוריה. פרעון החובות לא התארך. בתוך ארבע שנים, הממשלה הפדרלית חזרה אל סורה, והוסיפה טריליונים לחוב הלאומי.
אבל חרדתו של גרינספן לגורל הרבית היתה מובנת גם להרבה הדיוטות. הכול למדו במרוצת השנים, כי כאשר מרחף איום על שלומו של המשק, הבנק המרכזי שולף קיצוץ רבית מן המגבעת. רבית מקוצצת היא תרופת המרצה, או לפחות נסיוב הרגעה לבורסה, והבורסה היא המדביקה את עולם העסקים באופטימיות או בפסימיות.
זה מה שעשה גרינספן, הנגיד המתוקשר הראשון בהיסטוריה של הבנק המרכזי, פעם אחר פעם. כך הוא קנה את מוניטין המכשף, שהביא טוען רפובליקאי לנשיאות, ג'ון מקיין, להודיע כי מדיניותו הכלכלית אם ייבחר תהיה להקים את גרינספן לתחייה אם חלילה ימות, מפני שאפילו מראית-עין של נוכחותו מאיצה את הצמיחה.
הבנק המרכזי בדרך כלל משנה את שער הרבית בשיעורים של רבע אחוז. שינוי של חצי אחוז שקול כנגד אופציה גרעינית. חצאי-אחוזים הצילו את הבורסה, או בעצם את הבורסות, בספטמבר השחור של 1998, כאשר שפעת אסיאנית פיננסית איימה על שלומו של העולם.
מה היה קורה אילו הבנק היה מוריד את הרבית בחצי אחוז, והבורסה היתה מגיבה בצניחות מיידיות? זה כמובן לא יכול לקרות, אבל אילו זה קרה הכלי המונטארי החשוב ביותר של הבנק היה מנוטרל, ופחד גדול היה צונח על כל המשתתפים והצופים, בייחוד אם הם פוליטיקאים המקווים לחזור ולהיבחר.
ובכן, זה קרה. היום בוול סטריט האופציה הגרעינית לא היתה אפילו מיטען-צד. היא לא עשתה מה שמהלכים כאלה מצליחים בדרך כלל לעשות במחי יד: לחדש את האמון במערכת ולשכך את החרדה. היום, לפחות היום מפני שמי יודע מה יקרה מחר, השוק ענה לבנק המרכזי, פחות או יותר באופן הבא: "זה לא רלוונטי; ואתם יודעים מה, זה בכלל סימן רע".
החרדה בשוק אינה קשורה בהיעדר נזילות, כפי שקרה בימי הצלה קודמים של הבורסה ושל המשק. החרדה הפעם קשורה בלא-נודע. מגיפה עולמית מתדפקת על השערים, וכל הגלגלים עלולים לעצור בחריקה.
בדרום קוריאה, הנשיא הכריז על מצב חירום צבאי, שווה-ערך של מלחמה.
בארה"ב עצמה מקרי הקורונה מתחילים להתרבות, והיקפם הגיאוגרפי מתפשט. מעוררים חלחלה הם הגילויים על מחדלים חמורים בטיפול המוקדם בסימני המגיפה. המרכז למניעת מגיפות (CDC) שלח ערכות בדיקה לקויות, ושבועות יקרים התבזבזו. הנשיא ואנשיו ניסו תחילה להמעיט מגודל הסכנה, ורק בהדרגה ובחוסר חשק הם התחילו להודות באפשרות שיש סכנה.
אמצעים מונטאריים אינם תחליפים לערכות בדיקה. דברי הרגעה מן הנשיא חדלו להרגיע. אולי ההיפך.
הרבה מאוד יקרה בשעות הבאות שבין יום מסחר ליום מסחר. הנשיא יזכיר לסוחרים את חובתם הפטריוטית, וידחק בבנק המרכזי להוסיף אופציות גרעיניות. פאניקה בבית הלבן אולי תשפיע לטובה, ואולי רק תכביר את הפאניקה בוול סטריט.
אפשר לטעון במידה של סבירות, שאופקים מתחילים להתקדר, ומיתון עומד בשער. זה היה בלתי סביר מעיקרו לפני עשרה ימים. הכול בגלל נגיף קטן.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
