דעה: היזהרו מחוכמת ההמונים

חוכמת ההמונים בהקשר של קריירה גורמת יותר נזק מתועלת, בראש ובראשונה משום שהיא בנויה על מה שההמונים אומרים או חושבים, ולא על מה שהם עושים. ההבדל הזה הוא דרמטי, והוא מאוד קל להבנה דווקא בשבוע של בחירות, לנוכח הפער בין מה שאנשים אומרים (בסקרים) לבין מה שהם בסופו של דבר עושים (בקלפי).

אבל הדרך הכי טובה להמחשת הפער בין אומרים ועושים היא לדמיין את אפליקציית WAZE פועלת לא על-פי נתוני המיקום האמיתיים של הרכבים, אלא על-פי מה שהנהגים שיושבים כרגע בבית חושבים באשר למיקומם. זה פחות או יותר המצב כשמדובר בקריירה, והתוצאה היא שלל טעויות אסטרטגיות וטקטיות שמחבלות בה.

האינטרסנטיים משקרים

טעותם של ההמונים היא כפולה ומכופלת, כי מרבית החוכמה היא סובייקטיבית ומושתתת על מגוון מאוד מצומצם של תפיסות/מחשבות/אמירות, מבלי שמתקיים התנאי לאפקטיביות של חוכמת ההמונים - ריבוי דעות בלתי תלויות.

שנית, כמעט כל התפיסות הללו מוטעות מיסודן - מיתוסים שגויים שמתגלגלים מאחד לשני ומשכפלים עצמם ללא קשר רב למציאות, חלקם תולדה של שקרים במצח נחושה באדיבות כל מיני מובילי דעה אינטרסנטים שמתפרנסים מהם (יועצים, אקדמיה, מוסדות לימוד/הכשרה מקצועית, חברות השמה, משרדי ממשלה, גופים סטטוטוריים, תקשורת, מנהלי קהילות, עתידנים וכו'). בצידם מהלכים יחצ"ניים מעוותי מציאות של מעסיקים שרוצים לבנות לארגוניהם תדמית של חברתיים/ הומניים/מגוונים (Diversity)/ידידותיים לסביבה, או סתם בעלי מקצוע שלא מכירים את שוק העבודה, ובתום-לב משתפים פעולה עם כל הנ"ל, ובראשם משרד העבודה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאר גופים ציבוריים הנחשבים ברי סמכה בתחום.

יתרה מכך, גם כאשר חוכמת ההמונים מבוססת על מה שאנשים עושים, לא אחת גם היא מובילה לטעויות מהותיות. לדוגמה, רבים ממעברי הקריירה שמדווחים על-ידי ההמונים כמהלכי קידום, הם למעשה נסיגות קריירה שהתחפשו לקידום (הגדרת תפקיד בכירה יותר אך תפקיד קטן יותר) - או דריכה במקום במקרה הטוב. ריבוי מהלכים שכאלה יוצרים את האשליה שהדרך הנכונה לקידום קריירה היא במעבר בין חברות, בעוד המציאות היא שקידום אמיתי הוא כמעט תמיד רק בתוך החברה בה עובדים.

האובייקטיבי סובייקטיבי

מדוע גם החוכמה האובייקטיבית שמבוססת על מה שההמונים עושים, גם היא בחלקה הגדול מוטעית מיסודה? ראשית, משום קריירה היא עולם הרבה יותר מסובך ומורכב ממפת כבישים, ועל כן היא מזמינה פרשנויות שגויות (פקק תנועה הוא מושג ברור ומדיד, לעומת חסם קריירה הקשור לערך המותג, לתדמיתו של המעסיק האחרון, למיקום של המקצוע על פירמידת מיצוב המקצועות וכו').

שנית, שלא כמו ניווט מנקודה א' לנקודה ב' שעשוי להמשך שעות/ימים, מהלכי קריירה חייבים להיבחן בפרספקטיבה של כמה שנים, ועל כן מרבית "החוכמה האובייקטיבית" איננה בשלה מספיק, ועל כן מטעה.

לדוגמה, ניתוח שעשיתי על חוכמת 130 מנהלים שמרביתם המליצו בחום על הסבה מקצועית ודיווחו עליה כמהלך מוצלח, למרות שלמעלה ממחציתם נמצאים רק בתחילתה - עזבו קריירה מצליחה ומתגמלת אך טרם החליטו אנא פניהם מועדות, פתחו עסק אך הוא רק בתחילת דרכו וכו' - ובקושי/טרם מתפרנסים (הרחבה בטור "130 מנהלים עשו הסבה").

שלישית, כפי שניתן לראות מהדוגמה הנ"ל, החוכמה האובייקטיבית גם היא לרוב סובייקטיבית, כאשר גם אנשים שלא מתפרנסים מדווחים על מהלך הקריירה כמוצלח.

בקריירה כמו באהבה

אז מה עושים? בקריירה, כמו באהבה, לא מסתמכים על דיבורים. לא מספיק שבן/בת הזוג שלכם אומר שהוא אוהב אתכם - חשוב מה הוא עושה לטובת העניין. כנ"ל בקריירה: לא חשוב מה ההמונים אומרים (כולל כותבת שורות אלה) - אלא רק מה ההמונים עושים, אבל הנכונים שבניהם.

לשם כך מספיק לנתח כמה עשרות קריירות רלוונטיות בפרספקטיבה של 5-10 שנים (כל רשת הלינקדאין עומדת לרשותכם לשם כך), והתמונה שתקבלו תהיה הרבה יותר חכמה מאלפי המונים חושבים. החוכמה הזו עשויה לחסוך לכם טעויות דרמטיות, חלקן בלתי הפיכות, שעלולות לחבל בפוטנציאל המקצועי/ניהולי, באופק התעסוקתי ולעתים אף בכושר הפרנסה, שלא לדבר על תסכול עמוק ומתמשך.

ואם יש לכם ספק, הפעילו WAZE ובדקו דרך איפה הכי כדאי לנסוע כעת מעזוז למושב שעל, ובמקביל שאלו את אלפי החברים שלכם ברשתות החברתית את אותה השאלה - ותחליטו על מי אתם סומכים יותר. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com