דעה - אפקט קורונה: הזדמנות להיכנס לשוקי המניות?

שוק המניות הגלובלי רשם בשבוע שעבר ירידה חדה מאוד, כשמדד S&P 500 האמריקאי ירד ב-11.5% - הירידה השבועית החדה ביותר מאז אוקטובר 2008.

מה שבלט עוד יותר הוא המהירות שבה נרשמו ירידות אלה. מרמת השיא ב-19 בפברואר רשם השוק תיקון (ירידה חדה של יותר מ-10% מרמת השיא) בתוך שישה ימי מסחר - פרק הזמן המהיר ביותר לתיקון אי-פעם. לאחר מכן נרשמו מהלכים של עליות וירידות חדות בשוקי המניות. 

מה היה הטריגר לירידות החדות בשווקים? החששות מנגיף קורונה מלווים אותנו כבר כמה שבועות, אבל עד לאחרונה השוק הצליח להתגבר עליהם. מדד המניות MSCI All World הגיע לרמת שפל יחסי בסוף ינואר, ומאז חזר לעלות מתוך הערכה כי התפשטות הווירוס "מוכלת" בעיקר לסין. גם בסין נראה היה כי הממשל מצליח להשתלט על המצב. מספר המקרים החדשים ביום (ממוצע של שלושה ימים) של הידבקות מקורונה, או של מתים כתוצאה מהנגיף בסין, הגיע לרמות שיא סביב אמצע פברואר - ומאז הוא פחת.

השווקים חזרו לעלות ומדד S&P 500 אף הגיע ב-19 בפברואר לרמת שיא של כל הזמנים. ואולם לאחר מכן, המצב השתנה. כמות המקרים בסין המשיכה אמנם לרדת, אבל במקביל גברו הדיווחים על התפשטות הנגיף בעולם שמחוץ לסין. דיווחים על התפשטות הנגיף באיטליה ובקוריאה הדרומית גרמו לירידות חדות במניות ביום שני שעבר (24 בפברואר) - ומאז המצב המשיך להחמיר.

ארגון הבריאות העולמי הודיע ביום שני האחרון כי מספר המקרים החדשים ביממה הקודמת של הידבקות מקורונה מחוץ לסין היה פי תשעה מאשר מספר המקרים החדשים בסין עצמה. בארה"ב, למשל, כבר דווח על שמונה מתים ו-106 מקרים (נכון לכתיבת שורות אלה), המתפרסים על פני כמה מדינות. במלים אחרות, סיפור הקורונה נראה פחות סיפור סיני ויותר סיפור גלובלי.

הנזק לכלכלה לא נובע מהמצב הנוכחי

מספר המתים המדווחים מנגיף קורונה בעולם כולו (נכון להיום בבוקר) הוא כ-3,200 איש. כל מקרה מוות מצער, אבל צריך לזכור כי לאחר חודש וחצי שבו הנגיף תופס כותרות מרכזיות, כמות מקרי המוות בעולם כולו עדיין נמוכה משמעותית מכמות המתים הממוצעת בחודש מתאונות דרכים בסין, או מכמות המתים מהשפעת הקשה ששררה בארה"ב ב-2017-2018 (כ-61 אלף מתים).

מומחים רפואיים מציינים כי נגיף קורונה מתפשט באופן מהיר יחסית, וכי שיעור התמותה ממנו (3%-4%) גבוה משמעותית מאשר בשפעת רגילה (0.05%), אבל יש המעריכים כי שיעורי המוות נמוכים בהרבה, מכיוון שנדבקים רבים (שמחלימים בהמשך) כלל לא מדווחים על המחלה. כמו כן, שיעורי התמותה המחושבים כוללים אוכלוסייה מעל לגיל 80 (שפגיעה גם ממחלות אחרות), או את סין ואיראן, שבהן שיעורי התמותה גבוהים יחסית. הבעיה היא בעיקר החששות לגבי התפשטות נרחבת של הנגיף בעתיד, לצד צעדי הנגד חסרי התקדים שנקטו ממשלות וחברות, באופן שפוגע בכלכלות ובפעילות הפירמות השונות. 

התפרצות קורונה היא "ברבור שחור קלאסי". אף גורם רשמי לא העריך לפני כמה חודשים כי זה הסיפור של 2020, וקשה מאוד לחזות את המשך ההתפתחויות בעתיד. אפשרות להתפשטות נרחבת בארה"ב, ובקצב גדל והולך, עשויה לגרום לפגיעה ניכרת בכלכלה ובשווקים הגלובליים. 

הממשלות בעולם, ובפרט בסין, וגם פירמות רבות נקטו צעדים חריפים וחסרי תקדים בהיקפם, כמו סגירת מפעלים (פגיעה בשרשרת הייצור הגלובלית), מגבלות על תנועה וטיסות וביטול אירועים המוניים. כל אלה פגעו באופן ישיר בצמיחה הכלכלית, בפעילות החברות ובצריכה. צרכנים רבים מקטינים צריכה, ובפרט תיירות וטיסות - עניין שפוגע אנושות בסקטורים אלה. אם נוסיף על כך את העובדה ששוקי המניות היו בתמחור גבוה ערב הירידות האחרונות, ואת אופיו הפתאומי של מצב זה והעצמת תחושת הפחד ברשתות החברתיות ובפורטלים הפיננסיים, נקבל מתכון לירידות חדות בשוקי המניות.

הפד הוריד אתמול את הריבית ב-0.5% באופן מפתיע, אבל שוקי המניות סגרו את יום המסחר בירידות. רבים מעריכים, ובצדק, כי הפחתת הריבית "איננה התרופה המתאימה" לשיבושים בייצור ובביקושים עקב הווירוס - ויש שגם נבהלו מעצם המסר הנלווה של הפד על הרעה צפויה בכלכלה.

מהן הנחות היסוד בראייה קדימה?

קשה מאוד להעריך מתי "סיפור הקורונה יסתיים", ובדרך תיתכן תנודתיות גבוהה לכל הכיוונים. בחדר העסקאות של דיסקונט, אנו מעריכים כי ההשפעה השלילית של קורונה על שוקי המניות תהיה בסדרי גודל של שבועות או חודשים, ולא שנה או מעבר לכך.

קיימות כמה סיבות להערכה זו: צעדי המניעה והמגבלות של הממשלות פוגעים בכלכלה בטווח הקצר, אבל הם דווקא עוזרים להכיל את התפשטות הנגיף. כמו כן, התחממות מזג האוויר, ואולי גם אפשרות למציאת חיסון אפקטיבי (לא ברור מתי), עשויים אף הם לסייע בהרגעת החששות בראייה ארוכת טווח. 

ואולם, גם אם הנגיף יישאר אתנו לאורך זמן, בדיסקונט מעריכים כי העולם יתרגל לחיות אתו והפעילות תחזור לשגרה, כפי שאנשים נוסעים בכבישים (למרות התאונות) והמפעלים עובדים (למרות הנזק של זיהום האוויר). תרחיש של סגירת מפעלים והשבתת פעילות נרחבת בעולם כולו למשך יותר משנה הוא תרחיש חריג יחסית, בעל הסתברות לא גבוהה.

תמחור שוק המניות זול ביחס לאלטרנטיבות, גם אם רווחיות החברות תרד. רמת מחירי המניות עדיין גבוהה היסטורית, אבל ביחס לאלטרנטיבה חסרת הסיכון (אג"ח ממשלתיות) המניות נהפכו לזולות.

כך למשל, הפער בין תשואת הרווח על מדד S&P 500 (אחד לחלק המכפיל הנוכחי) לבין התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עומד על 4.1% - גבוה מהרבה מהממוצע ב-20 השנים האחרונות (2.1%), או אפילו מהממוצע בחמש השנים האחרונות (2.8%). נדגיש כי המכפיל הנוכחי הוא נתון עבר, שאינו מציג את התמונה בעתיד, מכיוון שווירוס הקורונה עשוי לפגוע ברווחי החברות בתקופה הקרובה. גם המכפיל החזוי עשוי להיות מעוות, בשל תהליך של עדכון חד של תחזיות על ידי אנליסטים.

ואולם, גם אם נניח כי תהיה ירידה של כ-25% ברווח למניה שנה קדימה, עדיין פרמיית התמחור (תשואת מניות פחות תשואת אג"ח) תהיה דומה, ואפילו גבוהה במעט, לעומת הממוצע בחמש השנים האחרונות. נזכיר כי בחמש שנים אלה המניות רשמו עלייה ניכרת. נזכיר כי במשבר הפיננסי (שהיה חסר תקדים במובנים רבים), הרווח למניה ירד בכ-35% ב-2008 - כלומר, מדובר בתרחיש קיצוני יחסית.

ניסיון העבר הרחוק יותר מלמד כי ההשפעה של מגפות קשות על הכלכלה והשווקים מוגבלת לזמן מסוים. כך למשל, השפעת האסייתית (1957-1958) הביאה למותם של כ-70 אלף איש בארה"ב, ושפעת הונג קונג (כעשור לאחר מכן) קטלה כ-34 אלף איש. השפעת הקשה ששררה ב-2017-2018 קטלה כ-61 אלף איש בארה"ב, ועדיין שוק המניות (שירד ב-2018 מסיבות אחרות) חזר, בסופו של דבר, למגמה כללית של עליות.

איננו יודעים מתי ואיך תסתיים התפרצות הקורונה, אבל אנו מעריכים כי בסופו של דבר, רווחיות החברות תתאושש, גם אם תהיה פגיעה במשך כמה רבעונים.

צעדים מוניטריים ופיסקליים אולי לא ימנעו את הפגיעה בשרשרת הייצור, ולא יגבירו באופן חד את הביקושים, אבל הם ימתנו את ההשפעה השלילית על הכלכלה ויתמכו בנכסי הסיכון. הפחתת הריבית של הפד אתמול היא רק חלק מצעדים מוניטריים ותקציביים אחרים הצפויים בעתיד. הרחבות פיסקליות יעזרו לאושש את הצמיחה, או לפחות למתן פגיעה חריפה יותר בעתיד. אנו צופים כי כשהמצב יירגע, ההתאוששות הכלכלית תהיה מהירה יחסית למשברים שמקורם היה מהכלכלה הריאלית.

מה עושים בפועל? תלוי באופיו של כל משקיע

למשקיע שונא סיכון, שאינו מסוגל לספוג אפשרות של תנודתיות ואולי אף המשך ירידות בטווח הקצר, כדאי לחכות לסימן חיובי - ואז לשקול כניסה לשוק המניות.

סימן כזה יכול להיות תחילת מגמה של ירידה בהיקף ההידבקות בקורונה בעולם, או הודעה רשמית על מציאת חיסון נגד הנגיף. עם זאת, ייתכן כי מחירי המניות יתקנו באופן מהיר וחזק כלפי מעלה, באופן שכבר יהיה פחות כדאי להיכנס לשוק המניות. עד אז, אפשר לנצל את הירידות בשווקים לבחינה סלקטיבית של נכסים ספציפיים, שפחות מושפעים מנגיף הקורונה ומאפשרות של התפשטות נרחבת מאוד של הנגיף.

למשקיע שיותר "אוהב סיכון", לעומת זאת, בחדר העסקאות של דיסקונט אנו מציעים לנצל את הירידות האחרונות לכניסה למדדים העיקריים (נאסד"ק, S&P 500 וכדומה). מוצע לבצע זאת באופן מדורג, במשך כמה שבועות. בהנחת הבסיס שלנו, אנו מעריכים כי בטווח של שנה קדימה אסטרטגיה זו תניב תשואה חיובית - אם כי הסיכון כמובן לא מבוטל, ובדרך תהיה תנודתיות חדה לשני הכיוונים. 

הכותב הוא אסטרטג שווקים בחדר העסקאות של בנק דיסקונט