השלכות הקורונה: בנק ישראל זימן מפגש חריג, רשות שוק ההון הורתה לדירקטוריונים להיערך

הרגולטורים הפיננסים חוששים מהאפשרות שווירוס הקורונה יפגע בפעילות המערכת הפיננסית בישראל: ל"גלובס" נודע כי אתמול ערך הפיקוח על הבנקים מפגש חריג עם נציגים מכל המערכת הבנקאית בישראל במטרה לבחון את היערכותם להמשכיות עסקית במציאות של התפרצות נרחבת של הקורונה בישראל. במקביל, כך נודע ל"גלובס", שלחה אתמול רשות שוק ההון מכתב לכל היו"רים בגופים המוסדיים ובו דרשה מהם לדון בעניין היערכותם בתוך שבועיים למקרה של התפרצות הקורונה ישראל, תוך זיהוי החשיפות לקורונה מזווית ההשקעות, הביטוח ומבטחי המשנה.

בכירה בפיקוח על הבנקים ערכה אתמול ישיבה בה השתתפו עשרות נציגים מהבנקים המקומיים, מכל הבנקים הזרים הפועלים בישראל, מחברות כרטיסי אשראי ומשבא ומסב שמפעילות את מערכות התשלומים והסליקה במשק. המפגש עסק בנושא היכולת של הגופים הללו להמשיך ולנהל את הפעילות שלהם תוך הגבלות על התקהלויות וריבוי מקרי בידוד של עובדים, למשל. במסגרת זו נשאלו כל הנציגים שהשתתפו בפגישה כיצד הם נערכים למציאות האפשרית הזו, בהתייחס לקיום כנסים, הגעת העובדים. בפגישה השתתפו בעיקר מנהלי סיכונים, מנהלי תפעול ומנהלי IT וכו'.

עד כה התפרסמו כמה נהלים להתנהלות בצל איום הקורונה על ידי כמה בנקים, כשהערכה היא שבימים הקרובים יצאו נהלים דרמטיים יותר, כולל לגבי אופן מתן השירות לציבור הרחב, ולא רק לגבי התנהלות העובדים עצמם.

מבנק ישראל נמסר היום בתגובה לפנייתנו בנושא כי "הפיקוח על הבנקים הנחה את הבנקים בשבוע שעבר להיערך לאפקט הקורונה בהיבטי המשכיות עסקית, כדי להבטיח שגם אם יהיו עובדים או יחידות שלא יוכלו להגיע לעבודה, השירותים הבנקאיים הקריטיים ימשיכו להינתן לציבור. במסגרת זו הפיקוח נמצא בקשר שוטף עם ממוני ההמשכיות העסקית בכל אחד מהבנקים והמפקחת בקשר שוטף עם מנכ״לי הבנקים. במסגרת זו אתמול התקיימה פגישה במשרדי בנק ישראל, כחלק מההיערכות. בפועל ניתנה הנחיה אופרטיבית לבנקים לקבוע הנחיות ולתת מענה להיבטי המשכיות עסקית. הפיקוח לא העביר הנחיות מפורטות- איך לעשות זאת, והבנקים מנהלים זאת פרטנית בהתאם לתפיסת ההערכות התפעולית שלהם".

בשלב זה, ככל הידוע, בנק ישראל לא העמיק בבדיקת השלכות הקורונה על "הביזנס" של הבנקים מכיוון ניהול הנוסטרו או מתן האשראי לציבור. ואולם, השפעה שכזו כבר כנראה שישנה. אתמול דיווחנו בהרחבה כי חברת כרטיסי האשראי ישראכרט שגילתה כי יש השפעה שלילית לסערת הקורונה על עסקיה, שמוקדם מדי לאמוד את היקפה. בהקשר זה הבהירה ישראכרט כי יש ירידה בפעילות העסקית בעיקר מכיוון התיירות היוצאת, התיירות הנכנסת וגם הרכישות און-ליין מאתרים בחו"ל (בדגש על נפילה מרכישות מקוונות מאתרי סחר סיניים), כשמתחרה שלה הבירה כי גם היא חשה בכך.

אך לא רק זאת: הגם שמוקדם לקבוע שסערת הקורונה כאן כדי להישאר, נראה שכבר יש היבט עסקי שקיבל משנה תוקף ושעלול להפוך למדאיג הרבה יותר, והוא החשיפה של הבנקים לאשראי שניתן לחברות ולבתי עסק שפעילותם נפגעת, או עלולה להיפגע, בעקבות השלכות מאמצי ההתגוננות מפני וירוס הקורונה. מדובר למשל לחשיפה לחברות תעופה וחברות שמפעילות בתי מלון, שכבר חשות את כובד המציאות הבעייתית. לאלה ניתן להוסיף גופים נוספים שתלויים בקבלת סחורה ממדינות שפעילותן נפגעה בשל הקורונה. לפי שעה לא ברור היקף החשיפה, ואם בכלל יש חשיפה משמעותית ברמת המשק, אך נראה שמדובר בהתחזקות הסבירות לאירועי אשראי מקרב לווים.

במכתב ששלח משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ליו"רים של הדירקטוריונים של הגופים המוסדיים, ושהגיע לידי "גלובס", נקבע כי עליהם לבצע עד ה-17 במרץ הערכת מצב "להתמודדות אפשרית עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל". בין היתר הממונה רוצה שהדיון בדירקטוריון יעסוק בקביעת המדדים והסממנים שעל פיהם הגוף המוסדי יכריז מבחינתו על התפרצות הנגיף בישראל.

במקביל הוא רוצה שהדירקטוריונים בגופים המוסדיים יעסקו בניסוח תוכנית להמשכיות עסקית של הגוף המוסדי ומוכנותו לתרחישי חירום. בין היתר מדובר ביכולת להבטיח המשך קיום הליכי עבודה חיוניים, אפשרות עבודה מרחוק, שמירה על רציפות תפקודית. במקביל הרגולטור מרשות שוק ההון רוצה שהדירקטוריונים בגופים המוסדיים ינתחו את החשיפה הפוטנציאלית תוך הערכת תרחישי ייחוס להתפשטות הנגיף "שעלולים לגרום להפסד לגוף המוסדי או לכספי העמיתים", ולזהות את החשיפות הפוטנציאליות בפעילות הביטוחית של חברות הביטוח, ובפעילות ניהול ההשקעות, כמו גם ביחס להתקשרות עם מבטחי המשנה, שאליהם מיוצא חלק ניכר מהסיכון הביטוחי של חברות הביטוח.