תרחיש הבלהות של משרד הבריאות: מאות אלפים יידבקו, השלכות קשות על הפעילות הכלכלית במשק

משרד הבריאות מעריך כי במקרה קיצון יידבקו מאות אלפי ישראלים בנגיף הקורונה, כך עולה מתרחישים שהוצגו אתמול בדיוני הצוות הממשלתי העוסק בהערכות המדינה להתפרצות המגפה. לתרחיש הבלהות של משרד הבריאות עלולות להיות השלכות קשות על הפעילות הכלכלית במשק, בעיקר לאור העובדה שרבבות עובדים יהיו מרותקים למיטותיהם או יאושפזו בבתי החולים. לצד משרד הבריאות הוצגו אתמול הערכות של המועצה לביטחון לאומי על התפשטות הקורונה ברחבי העולם והשלכותיה. הצוות, בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, פועל תחת ועדת השרים המיוחדת לטיפול במשבר הקורונה בראשות שר האוצר משה כחלון. גם בבנק ישראל נערכים דיוני חירום בהשתתפות ראשי המערכת הבנקאית על רקע ההחרפה בממדי המחלה (ראו תיבה).

גם בתרחישים פחות קודרים מאלו שהציג אתמול משרד הבריאות צפויה פגיעה כלכלית לא מבוטלת. כך למשל, מעריכים בממשלה כי אם היקף התחלואה בקורונה יחצה רף מסוים, של מאות רבות או אלפים בודדים, ישראל תמצא את עצמה עוברת צד למחנה המדינות "המצורעות" דוגמת סין, דרום קוריאה ואיטליה. במקרה כזה, לצד קריסת התיירות היוצאת והנכנסת, צפויה גם פגיעה קשה ביצוא הישראלי, פגיעה שיידרש למשק זמן להתאושש ממנה. ההערכות בממשלה הן כי כבר בהיקפי התחלואה והבידוד הנוכחיים צפויה פגיעה של 3-4 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים, פגיעה שתגדיל ולו באופן זמני את הגירעון התקציבי.

התפרצות מגיפת הקורונה בישראל מעמידה את המשק בפני דילמות קשות וסיכונים שלא היו מוכרים עד כה - וזאת על רקע מציאות של ממשלת מעבר וחוסר ודאות לגבי מועד הקמתה של ממשלה חדשה. הבעיה צפויה להפוך לקריטית אם המדינה תידרש להזרים תקציבי חירום למערכת הבריאות או למטרות אחרות. עד כה הוציאה המדינה כ-100 מיליון שקלים על ההיערכות לקורונה, בעיקר להכשרת ציוד, תשתיות וצוותים רפואיים - אלא שהוצאה זו עלולה להיות רק ההתחלה. אם מספר החולים במגיפה יגיע למאות אלפים או יותר מכך תידרש המדינה להזרים מיליארדים למערכת הבריאות. כיום לא ניתן להזרים סכומים אלה בשל מגבלות התקציב ההמשכי - ולפיכך יידרש מהלך חקיקה מהיר תוך שיתוף פעולה בין הסיעות הגדולות בכנסת.

מעבר לצרכים תקציביים עתידיים נדרשת הממשלה כבר היום להתמודד עם שאלת הפיצויים לעובדים ולבעלי עסקים שנפגעו כתוצאה מהמחלה.

נכון לעכשיו, המדינה מצליחה לעמוד בהחלטתה להימנע מתשלום פיצויים על נזקי הקורונה, כשהחשש הוא שלמתן פיצויים לחברה מסוימת יהיו השלכות תקדימיות ורוחביות על כלל המשק. לגבי העובדים, הממשלה אינה מפצה כיום מעבידים הנושאים בנטל מימון חופשות מחלה לעובדיהם. הצעות שהועלו להעניק לעובדי מדינה תוספת ימי חופשה ירדו לפי שעה מהפרק והיעדרויות של עובדי מדינה בגין הקורונה ינוכו ממכסת ימי המחלה שלהם.

באשר לחברות פרטיות שנקלעו לקשיים, המדיניות היא מתן סיוע נקודתי בדגש על מתן פתרונות תזרימיים: דחיית תשלומים והקדמת הכנסות על מנת לסייע לחברות להתגבר על המצוקה הזמנית. המקרה המרכזי שהגיע עד כה לפתחה של המדינה הוא של חברת אל על שנקלעה לקשיים בעקבות ביטולי טיסות מרובים.

בנק ישראל כנראה יוריד אך לא מיד

ההשלכות הצפויות מהתפשטות נגיף הקורונה בעולם הובילו אתמול את הבנק המרכזי של ארה"ב להכריז על הורדת ריבית חריגה ומפתיעה, בשיעור של חצי אחוז. ההורדה על ידי הפד עוררה מיד את השאלה האם בנק ישראל מתכוון ליזום מהלך דומה ולהוריד את הריבית מרמתה הנוכחית 0.25% ל-0.1%. תאריך העדכון הבא של הריבית הוא בתחילת אפריל אך לבנק ישראל יש גם אפשרות לשנות את שער הריבית באופן חריג מחוץ למועדים הקבועים, כפי שעשה אתמול הפד.

 תגובת השרשרת לצעד של הפד - הורדת ריבית

מבלי לנסות ולנחש את כוונותיו של הבנק המרכזי אפשר לציין כי ריבית בנק ישראל כבר קרובה לאפס, והורדתה מתחת לאפס היא מהלך שמעורר בבנק ישראל התנגדות רבה. במלים אחרות לנגיד הבא יש ככל הנראה רק כדור אחד (או כדור וחצי) במחסנית וסביר להניח שלא ימהר לירות אותו. הנגיד הבהיר בעבר כי שינוי במדיניות הריבית יתרחש רק במקרה של הרעה של ממש בפעילות הכלכלית במשק או ירידה חדה בקצב האינפלציה. תחזיות הצמיחה הכלכליות בעולם מתחילות לעבור בימים אלה תהליך של עדכון למטה וגם קצב האינפלציה צפוי להיות נמוך מהתחזיות, כך שניתן להעריך כי מהלך הורדת הריבית יגיע בסופו של דבר במוקדם או במאוחר. על רקע זה יש מקום להמתין לפרסום תוצאות מדד פברואר בעוד עשרה ימים ובעיקר מדד מרץ (שיפורסם ב-15 באפריל), שבו תגולם כבר השפעת הקורונה. מעבר לכך אפשר גם לציין את העובדה שמהלך הורדת הריבית המפתיע של הפד לא הרגיע אתמול את השווקים אלא דווקא הגביר את אווירת הדאגה משום שהתפרש כצעד ששידר פאניקה.