בעל ניסיון עסקי, לא רגולטור ולא פוליטיקאי: האתגרים של המפקח על הבנקים הנכנס

למפקח על הבנקים החדש, שייכנס לתפקידו באמצע אפריל, לא תהיה תקופת חסד ארוכה עם כניסתו לתפקיד. זאת, בעיקר משום שעולם הבנקאות לא שט על מי מנוחות כי אם נמצא בעיצומו של שינוי אדיר שסוחף את הבנקאות העולמית, בדגש על הבנקאות הקמעונאית והבעלות על הממשק הפיננסי מול הלקוח הפרטי והעסק הקטן.

לצד ילקוט יכולות מלא שצבר בכמה עשורים משורה של תפקידים בכירים של פעילות עסקית, יאיר אבידן, המפקח על הבנקים המיועד, ייכנס לתפקידו הבכיר. די בדומה לנגיד פרופ' אמיר ירון, גם הוא איש מקצוע ששולט במטריה המקצועית לפני ולפנים, אך גם כזה שבא לתפקיד ממלכתי מרכזי שיש לו ממשקים רבים עם הממשלה והכנסת, ללא ניסיון בהתנהלות מול המערכת הפוליטית. זאת, בשנים שבהן המערכת הפוליטית הפכה לגורם עצמאי, לעתים דווקני ופופוליסטי, הרבה יותר ממה שהיה נהוג בעבר.

לא מדובר בדבר של מה בכך. למרות העצמאות המוגדרת שיש לבנק ישראל, וגם לפיקוח על הבנקים שמהווה חלק מרכזי ממנו, הרי שגבולות הגיזרה הפיקוחיים התעמעמו בשנים האחרונות. זה לא קרה רק בגלל ריבוי סוגי שחקנים וערבוב עסקי ורגולטורי בין כאלה שמפוקחים על ידי גוף אחד ואלה שמפוקחים על ידי גוף אחר, אלא גם בגלל חירות שלקחו לעצמם רגולטורים, חברי כנסת וגורמי ממשל - שנכנסים לא אחת לתחומים שפעם היו המגרש משחקים רק של הרגולטורים הייעודיים.

בעל ניסיון עסקי וחסר ניסיון פוליטי

במה מדובר? נתחיל משתי דוגמאות מרכזיות שהשפיעו וימשיכו להשפיע על המערכת הפיננסית בכללותה, והמערכת הבנקאית בפרט, שהתפתחו והבשילו למרות ותוך ביקורת, פומבית או מאחורי הקלעים, של גורמי הרגולציה: חוק הגבלת השכר בסקטור הפיננסים והקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, הלא היא "ועדת כבל", שהצעידה אליה אחד אחרי השני את ראשי מערכת הבנקאות (ואחרים) למורת רוחו של הפיקוח על הבנקים.

אגב, דוגמה נוספת ושונה שממחישה את החשיבות של ההתנהלות הפוליטית במסדרונות הממשלה והכנסת - גם מצד רגולטורים חזקים עם מעמד עצמאי - הגיעה לאחרונה מהמסקנות שנקבעו בדוח פנימי של צוות פנימי של אגף תקציבים באוצר, בראשות הסגן יוגב גרדוס, שבין היתר כללו קריאה להעביר את סמכויות הפיקוח בעניין שירותי תשלום חדשניים והסדרת מתן שירותי מידע פיננסי מרשות שוק ההון לידי רשות ניירות ערך. בבנק ישראל, כך נראה, לא רואים עין בעין עם אגף תקציבים את ההמלצה הזו, כשהם מאמינים שהפיקוח על שירותי התשלום צריך, אם כבר, לעבור לידי הבנק המרכזי, שלו יש את המומחיות והסמכות בעניין.

כך, אבידן יגיע לפיקוח על הבנקים לאחר שיחתום על הסכם ניגוד עניינים, כשבאמתחתו ניסיון רב משלל תחומי פעילות עסקית בנקאית, כשהוא יודע מה קורה "באמת" בשוק, ומה ההשלכות של קביעה רגולטורית זו או אחרת. בדומה לקודמתו ד"ר חדוה בר, הוא יגיע לתפקיד לאחר שכיהן כמנהל סיכונים ראשי בבנק מרכזי.

עם זאת, בניגוד לבר שצמחה בפיקוח על הבנקים, אבידן בא לתפקיד ללא ידע וניסיון רגולטורי, של ניסוח רגולציה והכוונה, כשבשוק מעריכים כי אפשר ובעתיד הנראה לעין יהיו כמה פרישות של בכירים בפיקוח על הבנקים.

ברקע שינויים משמעותיים בשוק האשראי 

מציאות זו מביאה אותו מוכן מקצועית, ועם אני מאמין מגובה בפעילות עסקית ענפה - עם אתגרי המציאות, להתמודדות עם האתגרים המרכזיים שעומדים בפני המערכת: מעבר מהיר ומושכל לעולם פיננסי דיגיטלי ומקוון. כל זאת בעולם עסקי שמחולק למספר רב של מתחרים מהירים ועיקשים, לא מסורתיים, שעשויים לאיים על המודל העסקי הקיים.

בין היתר מדובר על כניסתם של פינטקים רבים מחד ושל ענקיות הביג-טק הבינלאומיות שמנערים את המערכת, כמו גם שינוי בממשק הבלעדי שהיה בעבר - ושאנו קיים כבר בבלעדיות - למערכת הבנקאית מול הלקוחות הפרטיים ומול בתי העסק הקטנים והבינוניים. אגב, מדובר בהיבט שקרוב ללבו של הנגיד, שכבר הבהיר כי אחת ממטרותיו תהיה סגירת הפער הניכר שקיים בין המערכת הפיננסית בישראל לזו העולמית, בעיקר בעניין התשלומים.

בהקשר זה יש להוסיף את הנסיבות הייחודיות בשוק המקומי, שבו חברות כרטיסי האשראי הפכו למתחרות לבנקים, ולא חלק מהן (בשתיים משלוש החברות הפועלות בתחום) כשברקע יש גידול חד בגופי אשראי חוץ בנקאיים שבכלל פועלים לפי דרישות רגולטוריות שונות לגמרי מאלה של הפיקוח על הבנקים (אלה של רשות שוק ההון).

כל זאת, כפי שאבידן יודע היטב, יתווסף לאתגרים "רגילים" שמלווים כל מפקח, ובראשם ניהול שמרני של הבנקים לצד שיפור השירות לצרכנים. זאת, תוך היערכות ומעבר לעולם הדיגיטל, כשבימים אלה נראה שאולי מתנפח לו איום חדש שעלול להשפיע על הפעילות העסקית ועל יכולת ההחזר של לווים - השלכות ההתגוננות הגלובלית מהמשך התפרצות וירוס הקורונה, שלא אחת עוצרת באחת את הפעילות העסקית.