הסרטון של חבר הכנסת אלכס קושניר ממפלגת ישראל ביתנו, בו הוא מציג טענה לפיה מערכת הבריאות הולכת וקורסת כיוון שקופות החולים מסבסדות בדיקות נידה לנשים חרדיות, עורר סערה רבתי. נטען כי מדובר בסרטון דה-לגיטימציה אנטישמי, אך מה שאולי חמור יותר בו הוא השימוש המאסיבי במגיפה של השנים האחרונות, הפייק ניוז. הסרטון הוא רק קצה הקרחון בהשפעת המדיה החברתית והשימוש הציני בה לצורך השפעה כלכלית ופוליטית על החברה. אלה גרמו לפער הולך וגדל בין המציאות לכוונות המשורר שהיא לאפשר שיח אובייקטיבי, לדון ברעיונות ולשתף מחשבות - הכל בצורה חופשית ונטולת אינטרסים.
חירות אישית, דמוקרטיה ומידע מהימן - כל אלה התערערו באופן מקוון.
מחקר שערך מרכז PEW האמריקאי, הצביע על כך ש-62% מהבוגרים בארה"ב צרכו חדשות בין 2014 ל-2016 מהמדיה החברתית בלבד, אך האם הציבור באמת מאמין לדיווחים ברשתות החברתיות? כנראה שהתשובה היא לא.
בעיני רבים הרשת החברתית הפכה לכלי שרת עבור גורמים בעלי אינטרסים, שמשתמשים בה כדי לפלג ולשסע אוכלוסיות. בקמפיין הניצחון של הנשיא טראמפ לפני קרוב לארבע שנים, פייסבוק, טוויטר וגוגל הותקפו בעקבות התפקיד שמילאו בהפצת "פייק ניוז". זהו לא הסוף - בעקבות מערכת בחירות זו התעוררו שאלות גדולות בנושא מדיניות הפרטיות ברשתות החברתיות, לאחר חשיפת פרשיית ׳קיימברידג׳ אנליטיקה׳ על ידי העיתון ניו יורק טיימס בה נטען כי עשתה שימוש עסקי במידע אישי של משתמשים מפייסבוק בזמן הבחירות .
נתונים ועדויות אלו מטרידים, בשורה התחתונה - מדובר בזירת דיונים אשר לא עולה בקנה אחד עם המאפיינים הטבעיים של דמוקרטיה מודרנית. פייק ניוז, וסקילה דיגיטלית הפכה בעשור האחרון לאירועים יחסית שכיחים "ונסלחים" ע"י החברה שפוגשת כמוהן בכל פעם שפותחים את הסמארטפון והמושג "שיח ציבורי" עבר אבולוציה ואמפליפיקציה חסרת תקדים באמצעות הכח של האינטרנט והרשתות החברתיות.
הרשתות החברתיות הבינו את הבעיתיות בתופעה באיחור של שנים, וככל הנראה הם לא היו מבינות זאת ללא התעוררות חסרת תקדים של הציבור כנגדם. בשנה האחרונה הרשתות החברתיות והעומדים בראשן, נרתמו למאמץ משותף, כדי למצוא פתרונות שיענו על חוסר שביעות הרצון של המשתמשים. מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, הודיע על צוות מחקר חדש שיקבע סטנדרטים אחידים עבור חברות מדיה חברתית, בטענה שהמהלך יסייע "לקדם שיח בריא". אינסטגרם הסירה לאחרונה את "מונה הלייקים" כדי להפוך את הפלטפורמה לפחות תחרותית. פייסבוק פועלת כדי לשנות את מערכת היחסים שלה עם בעלי אתרים על ידי השקת מרחב ייעודי לחדשות. בנוסף, הם גם שכרו בודקי צד ג’ בניסיון לעצור את התפשטות הפיק ניוז.
אך נדמה כי המהלכים האחרונים הם לא יותר מניסיון פופליסטי של מערכות המדיה להחזיר את כוחן המוחלט שזכו לו בעשור האחרון.
המצב שבו אנו נמצאים לא יכול להמשיך כפי שהוא. הציבור, הממשל, אתרי התוכן וגם הרשתות החברתיות עצמם כבר מבינים זאת. המושג "שיח ציבורי" עבר אבולוציה ואמפליפיקציה חסרת תקדים באמצעות הכוח של האינטרנט והרשתות החברתיות. עתה יש להתאים את הסטנדרטים והנהלים לשימוש בכלי הזה בהתאם. השינוי כבר מגיע מענקי הטכנולוגיה, כפעולת מנע מפני אכיפה ממשלתית, שאין מנוס ממנה. אך - יותר חשוב מכל, השינוי צריך לבוא גם מאיתנו. הרשתות החברתיות הנגישו לנו מציאות שנתפרה בדיוק למידותינו כדי שנמשיך לצרוך תוכן ולהחשף לקולות זהים לשלנו. אולי הגיע הזמן לעשות את המאמץ ,לחפש מקומות ברשת שמציעים שיח ציבורי עם קולות מגוונים יותר’ ערכיים יותר ועם פחות אינטרסים. אחרת נמצא עצמנו בכאוס פוליטי, גם במערכת הבחירות השלישית במספר.
הכותב הוא מנכ"ל חברת Spot.IM שפיתחה מערכת ניהול חכם של תגובות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.