החיים החדשים של מיכאל גולן: לאן נעלם "רובין הוד" של המהפכה הסלולרית ומה הוא מתכנן עכשיו?

גולן טלקום נמכרת בימים אלה לסלקום תמורת כ-700 מיליון שקל, ואדם אחד בולט במיוחד בהיעדרו מהתמונה: מיכאל גולן. איש העסקים שנחשב על-ידי אחדים למחולל הגדול של התחרות ומלחמת המחירים בסלולר, ועל-ידי אחרים למי שגרם להרס לא מבוטל בענף; מי שדמותו, במבטא הצרפתי הקל שבו ביקש "אל תהיו פראיירים", הייתה הסמל למהפכה הצרכנית הגדולה שקרתה בישראל - כבר לא כאן. העסקה היא בין אלקטרה מוצרי צריכה, שקנתה ב-2017 מגולן ושותפיו ב"מכירת חיסול" חפוזה ונואשת את החברה, לבין סלקום.

לאחר המכירה לאלקטרה, היה נראה שגולן נעלם בבת אחת מהנוף המקומי, ולא רק מכותרות העיתונים. בהתחלה הוא נשאר בתחום התקשורת הסלולרית - אבל באירופה. הוא כיהן בדירקטוריונים של שלוש חברות סלולר באירופה שרכש הפטרון שלו, היזם ואיש העסקים הצרפתי קסבייה ניאל, בעל השליטה בספקית שירותי האינטרנט איליאד: סאלט השוויצרית, לשעבר אורנג' שוויץ, איר (Eir) טלקום האירית ומונאקו טלקום. שמו הופיע בפרסומים רשמיים כדירקטור של חברות הסלולר הללו, ובעיתונות הצרפתית פורסם גם כי ניאל מינה אותו לדירקטור בעיתון המקומי שבו רכש שליטה, "ניס מטאן".

 קסבייה ניאל / צילום: רויטרס - Witt Jacques Pool ABACA

ניאל עצמו עשה בצרפת את מה ששנים אחריו עשה תלמידו גולן בישראל: הוא שבר את המונופולים של חברות התקשורת המקומיות הוותיקות וגרר את השוק כולו להורדות מחירים. הוא גם זכה שם לכינוי "רובין הוד" - אותו כינוי שגולן זכה לו בישראל. היה זה אך טבעי שהשניים ימשיכו לעבוד יחד. אלא שכיום, גולן כבר לא שם. בדיקה שערכנו העלתה כי הוא כבר לא רשום כדירקטור מכהן באף אחת מהחברות הללו של ניאל.

אין זה דבר של מה בכך שאיש עסקים בולט יורד מתחת לרדאר. איפה מיכאל גולן ומה הוא עושה היום? G יצא לברר, בעקבות המכירה של גולן טלקום והקשיים שחוות חברות הסלולר בארץ. גולן - התברר די מהר - התנתק מרבים מהאנשים שעבד איתם כאן. הניתוק נראה כל-כך מוחלט, שהיה מפתיע לגלות אחרי שיחות עם מקורביו שהוא עדיין בארץ, מתגורר במגדלי אקירוב בתל-אביב, יחד עם אשתו דבורה ושני ילדיהם. שכנים מספרים שלעיתים הם רואים אותו במכון הכושר, אולם מעבר לאמירת שלום אין ביניהם יותר מדי אינטראקציה.

גולן עצמו מעדיף להישאר הרחק מאורות הזרקורים. הוא סירב להתראיין לכתבה או להצטלם אליה. הפנינו אליו עשרות שאלות, והוא בחר לענות רק על אחדות מהן. אבל הוא כאן, מתכונן להפתיע עם ה"אל תהיה פראייר" הבא שלו. מה קרה לקשר עם ניאל? הוא לא מוכן להרחיב. מה הוא מתכנן ומה הוא בדיוק עושה? נחזור לכך בהמשך.

רובין הוד או איש שיווק מוצלח?

מיכאל גולן הגיע לישראל ב-2007 עם תג של "ילד פלא" - האיש שניהל עבור איל התקשורת הצרפתי ניאל את המותג ‘פרי' (FREE), שהמודל שלו היה במידה רבה המודל של גולן טלקום. די מהר הוא הפך לדמות בולטת בעולם העסקים המקומי והעיתונות מיהרה לשאת אותו על כפיים. "המפגש איתו מפתיע", אומר אדם המכיר אותו. "הוא יוצר רושם מאוד מסקרן מהרגע הראשון, במובן שהוא בעל חזות יחסית צעירה מאוד, מלא צבעוניות. השילוב של עברית טובה עבור עולה חדש עם מבטא צרפתי מאוד מובהק ודמות מאוד צבעונית, מושך את תשומת לבך וסקרנותך".

אבל האם הוא גם מה שהוא מתיימר להיות - הגורם והמניע למהפכת הסלולר? עד היום חלוקות הדעות, האם גולן הוא מחולל התחרות בענף ומי שהניע את הגלגל שגרם בסופו של דבר לשוק שבו לקוחות שילמו חשבונות של 300 ו-400 שקל לחודש, לצנוח למחירים שיכולים גם לרדת מ-30 שקל לחודש - או שהוא בחור ממולח שהגיע לעשות סיבוב, ללא כוונה אמיתית להקים חברה שיש לה היתכנות כלכלית אלא במטרה להשיג נתח שוק משמעותי ואז לסחור בו אצל המתחרים (ראו מסגרת).

"הוא בחור מבריק", אומר אבי גבאי, מנכ"ל סלקום. "בחור שהצליח להקים חברה ממש מדהימה, בשיטות אחרות לגמרי ממה שמכירים, בפשטות, ביעילות. הוא מליגה אחרת".

 אבי גבאי / צילום: רפי קוץ

אחרים בענף מתלהבים פחות. אחד מהם אומר: "הוא התנהל כמו פוליטיקאי מהדרג הנמוך. הרבה זמן לפני שידעו, כשעוד הסתובב ונלחם לכאורה את מלחמת האדם הפשוט נגד הטייקונים, בנקאים מטעמו ומטעם ניאל כבר הסתובבו בין חברות הסלולר והציעו את החברה למכירה. בפגישות עם ראשי החברות המתחרות הוא היה נורא נחמד, ואחרי זה היה יוצא לתקשורת עם משפטים כמו ‘חברות הסלולר גנבים'. היה מספר שמנסים לחסל אותו".

"ברמה האישית", אומר גורם נוסף בתחום, "מיכאל בחור סופר-סופר חכם, כריזמטי וחד כתער. סטאר. מאנשי השיווק היותר טובים שנראו במחוזותינו. היה לו אומץ לבוא ולאתגר את כל השוק ולייצר מציאות חדשה. התרומה שלו אדירה. אם לא היה נכנס, עם האופי המיוחד שלו, שוק התקשורת היה נראה אחרת. הייתה לו חוכמה להבין את המנטליות הישראלית של ‘לא לצאת פראייר', הוא מיצב את עצמו כמין רובין הוד שאומר, ‘אם אתם רוצים לבעוט בממסד הישן - זה המקום'.

"אבל היתרונות שלו הם גם החסרונות שלו. הוא לקח את ההעזה לקצה, כמו מהמר. הוא הפסיק בשלב מסוים להשקיע ברשת והקטין אותה, וזה יצר לו בעיות מול משרד התקשורת. לפעמים הקצה הוא יותר מדי, וזה מה שגרם לכך שהוא היה צריך למכור את החברה במכירת חיסול".

הוא בא לעשות סיבוב?

"הוא איש עסקים בסופו של דבר, לא רובין הוד".

אבל האם הוא התכוון לקיים את מה שהבטיח, להקים רשת? הרי ב־2015, במקום להמשיך להרחיב את הרשת, החברה התחילה לפרק את האנטנות שכבר הקימה.

"אני לא יודע להגיד שהיה מהלך מתוכנן מראש לא לעשות זאת. אני חושב שבכל הזדמנות הוא שאל את עצמו איך לנצל את ההזדמנות שלו, ובנקודה מסוימת הבין שהוא לא חייב למלא את ההתחייבויות שלו ולהקים רשת, וכאופורטוניסט, ברגע שראה שאפשר לעגל פינות, עשה את זה. רק שכדרכו, הוא עשה את זה באגרסיביות".

הנטייה ללכת עד הקצה ניכרה גם בהחלטה להיות בחזית המותג, עד כדי הפיכתו לפרזנטור של החברה וקריאה למותג על שמו. אף שהוא טען בעבר בראיון ל"גלובס" כי הדבר קרה "די במקרה", בשל לחץ זמנים לקראת המכרז והעובדה ששמות אחרים היו תפוסים - אפשר להניח שהיה מדובר באקט מחושב. "אולי זה אמיץ, אולי זה טיפשי", אומר גורם בתחום, "אבל בעצם זה שהוא שם את עצמו בפרונט הוא הצליח להיות מזוהה עם הבשורה, למרות שהיו עוד מתחרים זולים. ובשל העובדה שהמהפכה יוחסה לו, הרגולטורים פחדו זמן רב לגעת בו גם כשהפר את הכללים".

ילד פלא גאון או טיפוס מתריס?

הקריירה של גולן, אז בוקובזה, החלה כבנקאי השקעות בבנק רוטשילד בפריז - אותו בנק שלימים יחפש קונה לגולן טלקום. לאחר מכן עבד במורגן סטנלי בלונדון. בסוף שנות ה-90, כאשר ניאל הסתמן כמי שמקעקע את ההגמוניה של פרנס טלקום בטלפוניה הצרפתית עם חברת איליאד, שלח לו גולן מכתב, שהניב פגישה שבעקבותיה גויס בשנת 2000 לעבוד אצל ניאל. ובין השנים 2007 ל-2002 הוא ניהל את ‘פרי'.

"גולן הוא בחור שבגיל יחסית צעיר עשה הרבה מאוד כסף בצרפת", מתאר אדם המכיר אותו היטב. "הוא היה יד ימינו של ניאל, המנטור שלו, שנתן לו הזדמנות לפרוח בתוך ‘פרי'. הם התחילו בטלפוניה רגילה, אחר כך הוסיפו שיחות בינלאומיות ואינטרנט, ורק ב-2012 הם השיקו את ‘פרי סלולר' - והכול באותו מודל, עם אתר אינטרנט ידידותי ופשוט, מעט מוצרים, מחירים נמוכים והרבה התבססות על כך שהלקוח עצמו יכול לטפל בקנייה ובחלק גדול מהשירותים שהוא נזקק להם דרך האתר. השיטה שהנהיגו, של מחיר אחיד ו'הכול כלול', ייתרה את מערכות החיוב שעולות עשרות מיליוני דולרים, ובכך הוזילה את ההפעלה, כי החיוב היה חשבונית עם שורה אחת".

ההצלחה של ‘פרי' הניבה לגולן גם הצלחה אישית. על-פי הערכות, הנפקת החברה העשירה את חשבון הבנק שלו ב-40-30 מיליון אירו. "זה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו", אומר מכר, "זה לא שהוא מנפנף בכספו, אבל הוא בכל זאת בן אדם שלא תלוי באף אחד".

ב-2007 החליט גולן להיפרד מ'פרי' ולעלות לישראל. ניאל הופתע אבל גולן הסביר לו שמניעיו ציוניים, ואפילו חבר לשלושה חברים צרפתים, קלוד סרור, ז'אן דוד בנשו וז'אק נטאף להקמת יקב "דומיין סרור" באבני איתן שברמת הגולן, המייצר יין ושמן זית. יופיו של הגולן, כך סיפר בעבר, היה כה רב בעיניו עד שהחליט לשנות את שמו לגולן. בנוסף לזה עסק, כמו צרפתים אחרים, בנדל"ן. ואז חבר סידר לו פגישה עם פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט.

מדובר בפגישה קצת מפתיעה, שכן דרהי, בעלי אימפריית התקשורת אלטיס (השולטת גם בהוט), הוא אויב מר של ניאל ושניהם מתחרים על נגזרת שוק התקשורת הזול בצרפת. דרהי התרשם ולקח את גולן להיות יד ימינו בתקופה שבה רכש בהדרגה את מניות הוט, החל מ-2009. כאשר התקדמה הרכישה, גולן הפך לדירקטור ולאחר מכן עוזר למנכ"ל. ואז הכול התפוצץ.

"הוא הגיע להוט כמייקל בוקובזה, שלא יודע מילה עברית", משחזר פעיל בתחום התקשורת, "הלך לאולפן וחזר עם עברית מצוינת ועם השם מיכאל גולן. הוא הביא להוט תפיסת עולם שהביא מ'פרי', להציע תקשורת במחיר נמוך, לעבוד רזה. אלה אותן תפיסות שלימים יישם בגולן טלקום".

"הוא הגיע כילד פלא", מספר גורם אחר, "אבל בהוט לא ראו את הגאונות הזאת. ראו בחור אטום רגשית, שיכול לשבת עם אנשים בשיווק ולומר להם, ‘צריך לפטר חצי מכם'". החלק המתריס של אופיו בא אז לידי ביטוי בעובדה שתלה בחדרו תמונה של מנחם בגין והסתובב עם עיתון "ישראל היום" תחת הזרוע - בעוד אחד השותפים בהוט באותה התקופה היה נוני מוזס, בעלי "ידיעות אחרונות". כאשר רצה מקום בדירקטוריון, מספרים, הוא נכנס לישיבת דירקטוריון, קרא לאחד הדירקטורים ואמר לו שעליו להתפטר כדי לפנות את מקומו.

"פטריק התחיל להבין שהוא לא ילד פלא", מספר אדם שהכיר את החברה. "אבל הקרע ביניהם היה בעיקר סביב התגמול שלו". התגמול, יודעים לספר, היה כמו זה של המנכ"ל, 100 אלף שקל בחודש, אבל גולן חשב שמגיע לו יותר. גולן עצמו אינו מתייחס לסוגיה הזאת בתגובתו. "עזבתי בהסכמה ובהבנה עם דרהי ועם האנשים שלו", סיפר בעבר בראיון ל"גלובס".

מודל התחרות: בישראל כמו בצרפת

לאחר הפרידה מהוט, גולן חזר לפטרונו ניאל, שביקש ממנו לעלות על הקו תל-אביב-פריז ולעזור לו להבריא את העיתון "לה מונד" שרכש. במקביל בדקו אפשרויות השקעה ועסקים בישראל, לצד קרן הון סיכון של ניאל שהשקיעה בסטארט-אפים ישראליים. בשלב הזה חבר גולן לאורן מוסט, ממקימי סלקום, והשניים החלו לעבוד על מיזם בתחום התקשורת. המיזם נזנח די מהר, שכן שאז פורסם המכרז לרישיון למפעיל רביעי וחמישי לסלולר. ניאל, גולן ושני אחים ממשפחת פריינטה, בעלי מותג האופנה נאף נאף, הקימו קבוצה. ניאל היה המשקיע הגדול, גולן קיבל 50% מהחברה כמייסד וכמי שעושה את העבודה.

"הרעיון היה להקים את גולן טלקום בדיוק לפי המודל של ‘פרי' כי רק כך אפשר היה להיכנס", משחזר אדם המכיר את גולן. "היו פה שלושה שחקנים גדולים ותיקים, והייתה מירס שגם הייתה ותיקה. הם הכירו את הסיטואציה מצרפת, גם שם הם נכנסו מול ענקיות והצליחו בזכות עקרונות של שינוי כללי המשחק".

כללי המכרז, שהתקיים בפברואר 2011, קבעו כי הזוכים הם אלה שיתחייבו לערבות הבנקאית הגבוהה ביותר לממשלה, כאשר הערבות מוחזרת אם מגיעים לנתח שוק של 7% מהמגזר הפרטי בתוך חמש שנים. הרעיון היה לתמרץ את החברות להסיט את התחרות לצרכנים הפרטיים, כי עד אותה עת משקי הבית שילמו סכומי עתק וסבסדו למעשה את המגזר העסקי, שקיבל תעריפים נמוכים.

כאשר נודע על הקמת גולן טלקום, ודרהי - שניגש למכרז באמצעות הוט מובייל שהוקמה על בסיס מירס שנרכשה על-ידו - גילה כי מי שהיה עד לא מזמן איש אמונו בהוט מייצג את יריבו המר - הוא רתח. "פטריק מאוד כעס עליו", אומר אדם המכיר את הנפשות הפועלות. "הוא אמר, ‘מייקל היה בן בית אצלי, וככה הוא עושה?'". הוגשו תביעות שנועדו למנוע מגולן להשתתף במכרז אולם הן נדחו והחברה יצאה לדרך.

בכל הנוגע לדרהי, הזמן, ואולי גם הכישלון המסחרי של גולן טלקום בהמשך, עשו את שלהם בשיכוך הכעס, וכאשר השניים נפגשים באירועים הם מברכים זה את זה לשלום.

כאשר נפתחו מעטפות המכרז, התברר שגולן טלקום הפסידה. הזוכים היו הוט מובייל של דרהי ומרתון של חזי בצלאל. הקבוצות הבאות בתור היו סלקט, קבוצה אמריקאית שהוביל מייקל גלפנד, וגולן טלקום שהשתרכה מאחור עם ההצעה הכי נמוכה. לזוכים ניתנו 45 יום כדי להעמיד את הערבות הבנקאית שהתחייבו לה. הוט עשתה זאת מיד, אבל בצלאל לא עמד בתנאי, והזכייה עברה לסלקט שגם היא לא הצליחה להעמיד את הערבות. כך זכתה גולן טלקום.

במלחמה בין שני הצרפתים, גולן שלף מהר יותר. בהוט ידעו מתי גולן עומד לצאת בהכרזות, והם תכננו לצאת לפניו - אבל הוא הפתיע אותם. כינס מסיבת עיתונאים מוקדם מהצפוי והכריז על תעריף מהפכני: 99 שקל לחודש. הוט הנדהמת יצאה תוך שעתיים עם תעריף נמוך יותר, 89 שקל, אבל כתר המחיר הזול, ואיתו אלפי המנויים הראשונים, כבר היו אצל גולן. המלחמה בין שתי החברות נמשכה ומשכה את המחירים למטה עוד ועוד.

להוט מובייל ולגולן טלקום הייתה משימה עם אבני דרך בבניית אתרים שירכיבו את הרשת. הוט מובייל עמדה בהתחייבויותיה. גולן? זה כבר סיפור אחר.

גורם בשוק התקשורת טוען כי גולן עמדה בלוחות הזמנים בשנים הראשונות ובנתה 900 אנטנות - מתקני גישה שבונים על גגות בניינים, שהם זולים יותר וגם מוחרגים מהיתרי בנייה. כאשר מוצו הגגות, היה צריך לעבור לבניית עוד אלף אנטנות שמחייבות היתרי בנייה. לדברי מקורבים לחברה, רשויות מקומיות מקשות מאוד וחלקן לא נותנות כלל להקים אנטנות, בגלל החשש מקרינה הסלולרית, וגולן נתקעה עם המשך הפריסה.

שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, הביע תמיכה ברעיון של שיתוף רשתות כדי לא לזרוע את כל הארץ באנטנות. בשלב הזה התחילו לדבר על הסכם שיתוף רשתות עם סלקום. אבל בעוד האישורים להסכם הזה מתמהמהים, התחילה גולן לפרק את המתקנים הקיימים שלה מהגגות.

"הם פעלו ביהירות, במקום ללכת צעד-צעד ולקבל אישורים מהממשלה לפירוק אנטנות", אומר גורם בתחום התקשורת. "מיכאל טען שהבין משפת הגוף של ארדן שזה בסדר, שיהיה הסכם לשיתוף רשתות. אבל זה לא עובד עם שפת גוף. ואז הפקידות המקצועית במשרד התקשורת נכנסה לאמביציה לאכוף את תנאי הרישיון".

"הייתה רוח המפקד", מתגונן מקורב לגולן, "הייתה הבנה שרוצים ללכת לאיחוד רשתות, ולא לפרוס אין סוף רשתות. והנה לראיה כן אישרו לסלקום ולגולן טלקום (כאשר נרכשה על-ידי אלקטרה) הסכם שיתוף".

ואולי מראש לא הייתה כוונה לפרוס רשת אלא להגיע לנתח שוק ולמכור?

"זה אבסורד. הרי הבלגן התחיל מזה שלא אישרו את איחוד הרשתות, ואז התחילו הדברים להתגלגל למכירה". אדם המכיר את גולן מוסיף: "התיאוריה הזאת לא עומדת במבחן המציאות. הם השקיעו המון כסף ב-900 אנטנות ובהקמת גולן בוקס. אבל היחס, שבהתחלה היה מאוד אוהד לגולן טלקום, התהפך והפך להיות מאוד עוין. ואז התברר לצרפתים שהם במלכוד, שעשו הפרה חמורה של הרישיון ועלולים לקחת להם אותו. כך התבשל עניין המכירה".

זו לא הייתה הבעיה היחידה. לגולן היה חוב אדיר של כ-600 מיליון שקל לסלקום עבור שירותי הנדידה שקיבלו ממנה. בשלב זה היה די טבעי למכור לסלקום, וההסכם, שנחתם ב-2015, היה יכול להוות אקזיט מדהים עבור ניאל וגולן, כי הסכום שעליו דובר עמד על 1.2 מיליארד שקל, בלי ניכוי החוב. אלא ששר האוצר הטרי אז, משה כחלון, שחב את הקריירה שלו לפתיחת התחרות בסלולר, התנגד, וכך גם הממונה על ההגבלים העסקיים.

באותו זמן, סלקום איימה לתבוע את פירוק גולן טלקום בשל החוב, אם לא תימכר במהרה. "לצרפתים", אומר גורם בתחום, "לא הייתה כוונה להביא עוד כמה מאות מיליוני אירו להשקיע בתשתית. הם לקחו את בנק רוטשילד שימצא קונה. בדקו באירופה - וזה לא עניין אף אחד". וכך, כעבור חודשים אחדים נמכרה גולן טלקום לאלקטרה, שאליה חבר גיל שרון, ב-350 מיליון שקל בלבד.

 כך שינתה גולן טלקום את שוק הסלולר

מתכונן כבר למהפכה הבאה

האם ניאל וגולן יצאו בהפסד? רבים בטוחים שכן, אולם גורם המכיר את גולן טוען כי כיוון שחלק מכספי הערבות הוחזרו עם עמידה בחלק מאבני הדרך, הם "פחות או יותר קיבלו את כספם חזרה, אולי ברווח קטן. אם כי לא בשביל עסקה כזאת הם הגיעו לישראל".

גולן עצמו, המתואר על-ידי רבים כאדם קר, חתך והתנתק מיד, גם מהאנשים שהיו אנשיו שלו בגולן. איך הוא מגיב על הטענה שבעצם הוא זה ש"יצא פראייר" כשכיום מסתמן מיזוג בין גולן טלקום לסלקום שבזמנו נמנע ממנו? מקורבו אומר כי "הוא לא מוטרד מזה. הוא מסוג האנשים שמותחים קו. הולכים הלאה ועוברים קדימה".

על-פי עיסוקיו כיום, נראה שגולן המשיך הלאה. ככל הידוע, הוא מתכונן להיכנס לתחום אחר המאופיין בתחרות נמוכה ומחירים גבוהים. איזה תחום? הוא לא מגלה, אבל לא חסרים תחומים כאלה בישראל.

"אני ממקד את עיקר פעילותי בימים אלה בתחום הנדל"ן בארץ, ובמקביל בוחן היתכנות מספר פרויקטים כלכליים בישראל בתחומים שמאופיינים בחוסר תחרות וברמות מחירים גבוהות", מסר גולן ל-G. "אני מקווה לנצל את כישוריי וניסיוני כדי לסייע בעתיד בהורדות מחירים בתחומים נוספים לטובת תושבי ישראל".

באשר ליחסיו עם ניאל הוא מסר כי "המידע שבידיכם בעניין הקשר עם ניאל והחברות שבשליטתו הוא שגוי בעיקרו ואינו מדויק, אך הואיל ומדובר בחברות פרטיות שאינן מעוניינות בפרסום אני לא מעוניין להיכנס לגופם של דברים. עיקר הקשר כיום עם ניאל הוא על בסיס חברי.

"גולן טלקום חתומה על המהפכה הצרכנית והתקשורתית הגדולה ביותר שהתרחשה בישראל מאז ומעולם, ובזכותה הרוויחו מיליוני צרכנים והמשק בישראל מיליארדי שקלים בשנה. אני מייחל בכל לבי להמשך הצלחתה".

 כך שינתה גולן טלקום את שוק הסלולר

יצאנו מפרופורציות

לתחרות שגולן גרר אליה את כל שוק הסלולר יש צדדים לא טובים

מיכאל גולן גרם לתחרות שקיימת עד היום בשוק הסלולר, אבל האם זו תחרות חיובית? אילנית שרף, מנהלת מחלקת המחקר פסגות ניירות ערך, עומדת על הבעייתיות במה שנראה לצרכן הקצה מהפכה מנצחת. "לפני כניסתו של גולן לשוק התקשורת ב-2011, השוק נראה לגמרי אחרת", היא אומרת. "גולן נכנס לשוק כמחולל התחרות, הוריד ראשון בצורה הכי אגרסיבית את המחירים והתחרות התגברה מאז, המחירים המשיכו לרדת, והתקרה שהוא קבע הפכה למחיר מינימום. התרומה שלו הייתה תחרות מחירים אמיתית.

"כשהוט נכנסה באמצעות מירס בזמן שגולן התחיל מאפס הוא הבין שהטיקט שלו הוא לחולל תחרות אגרסיבית כדי לייצר נתח שוק גדול. לא כדי להביא לרווח אמיתי לבעלי המניות אלא כדי לגרום למצב שנתח השוק שלו יהיה כה גדול, שיקנו אותו.

"המודל העסקי שלו לדעתי אף פעם לא לקח בחשבון הגעה לרווחיות. הוא לא הודה בכך אף פעם בשיחות בינינו, אבל היה די ברור שלאגרסיביות הזאת יש מטרה ושהתחרות תהיה קיצונית ותביא למיזוגים ורכישות. התחרות שגולן טלקום יצרה וכל השוק נגרר אליה הייתה לא סימטרית ואגרסיבית. כשיש לך הסתכלות ארוכת טווח אתה רוצה לקחת נתח שוק, אבל בצורה מידתית. אם כל מה שאתה רוצה זה נתח השוק, ואתה ממשיך ללחוץ את המחירים למטה, מבינים שהשחקן לא נמצא כאן כדי להישאר".

התרומה שלו לתחרות הייתה טובה בסופו של דבר?

"אני לא חושבת שאפשר להתייחס אליו כמי שעשה שינוי לטובה בשוק התקשורת. הגענו למצב שהתחרות בשוק לא טובה ולא ראויה. רמת ההשקעות של החברות בתשתיות התקשורת ירדה בצורה דרמטית וזה לא טוב בטווח ארוך. ברור שבזמנו היה צריך להכניס תחרות, המחירים היו מאוד גבוהים. אבל ההתנהלות הייתה לא פרופורציונלית".