דעה: הגיעה העת לעשות סדר בעובדות בנושא מחירי הגז בעולם

רוב הנתונים על מחירי הגז המצוטטים בתקשורת הם מחירי ספוט. אלה מחירים הנקבעים בעסקאות גז חד פעמיות ויש לגביהם רמת ודאות גבוהה. מחירי הספוט נקבעים ב-2 סוגי עסקאות:

1. עסקאות "מעבר לדלפק" (OTC) אשר מהוות שוק ענק אך לא שקוף שבו קונים ומוכרים מתקשרים ביניהם ישירות. נתוני המחיר נאספים, מעובדים ומדווחים באמצעות גופי תמחור מקצועיים כגוןPlatts, ICIS ו-Argus שנמצאים בקשר שוטף עם הסוחרים.

2. זירות מסחר בורסאיות (Exchange) שבהן מתבצע סחר בגז בין מספר רב של גורמים באופן ממוחשב ובכפוף לרגולציה קפדנית. זירות מסחר )כגוןPegas, ICE, Petronext, CME) מרכזות את הנתונים ומעדכנות במהלך המסחר את מחירי העסקאות בכל 15 דקות. חלק מהסוכנויות המידע (כגון ICIS) כוללות את העסקאות שנעשו בזירות השונות בדיווח היומי שלהם.

כ-30% מהסחר בגז נעשה בזירות מסחר והיתר בשוק ה-OTC, אף שיש הבדלים גדולים בין המדינות השונות. העסקאות בשוק ה-OTC ממוקדות יותר בגז לאספקה מיידית בעוד שזירות מסחר כמו ה-ICE עוסקות גם בחוזים עתידיים שעשויים להתייחס לאספקת גז עד 6 שנים קדימה.

המחירים ב-hub מושפעים לא רק מתנאי יסוד כמו היצע, ביקוש ומזג אוויר, אלא גם משיקולים פסיכולוגיים וגורמים נוספים. חשיבותם של מחירי ה- hub נובעת מהיותם ברירת מחדל עבור ספקים. לדוגמה, ספק שברשותו מטען גז טבעי נוזלי (גט"ן) ללא קונה מובטח ונמצא באוקיינוס האטלנטי, כאשר המחיר בארה"ב (Henry Hub) הוא 3 דולר והמחיר בבריטניה (NBP) הוא 5 דולר, ועלויות ההובלה דומות, הספק יעדיף להשיט את המטען לבריטניה.

מחיר השוק בהולנד (TTF), ה-hubהמרכזי באירופה, הוא דוגמה להיקף ההשפעה של מחיר שוק אזורי. אף שהולנד מפיקה (38 bcm לשנה), מייבאת (35 bcm) ומייצאת (32 bcm), היקף הגז בעסקאות שבוצעו בשוק זה הגיע ב-2019 ל-2,660 bcm. מדובר לפיכך בכמות ניכרת של גז שמחליף ידיים "על הנייר" ובמידע רב שזמין לצורך תמחור אמין. המחירים אינם כוללים הולכה ושירותים אחרים ולכן למחיר שנקבע נוספות עלויות שונות בהתאם. בנוסף, מחירי ה-hub משמשים לעיתים קרובות כנקודת ייחוס (בנצ'מרק) להשוואה למחירים בעסקאות ובחוזים אחרים. עם זאת, מחיר הספוט/hub אינו - כפי שלעיתים נהוג לחשוב - המחיר הממוצע בשוק.

מחירים ארוכי טווח

קנייני גז אינם יכולים להתבסס על שוק הספוט בלבד. גם אם מחירי הספוט לעיתים נמוכים, הם עלולים לנסוק בפתאומיות וזמינות הגז גם היא אינה תמיד מובטחת, כך שקנייני גז זקוקים לחוזים ארוכי טווח עם מחיר מובטח על מנת לספק את הביקושים. חוזים אלה מסוכמים במו"מ בין קונה למוכר ונותרים חסויים. הרוכש יכול אז לנצל את הגמישויות שנקבעו בהסכם כדי להקטין את הכמות הנרכשת (עד למינימום החוזי ולעיתים אף פחות מכך) ולבצע התאמות לרכישות בשוק הספוט כאשר מחירי הספוט/hub נמוכים יותר.

מבחינת המוכרים, יש צורך בחוזים לטווח בינוני-ארוך של כ-15 שנה על מנת להבטיח מחיר שיאפשר ליזם לבצע את ההשקעות המתוכננות.

חוזי גז בינלאומיים ארוכי טווח מתומחרים על פי 3 מנגנונים שונים: הצמדה למחירי נפט, מו"מ בילטרלי ותחרות "גז על גז" - ביטוי שמשמעותו זהה להצמדה למחירי hub. מחירי הגז החוזיים מצוטטים לעיתים קרובות במונחי הצמדה של אחוז מסוים ממחיר ה- hubומדי פעם בתוספת פרמיה או הנחה על מחיר זה.

לפי הערכות, חוזי גז טבעי נוזלי (גט"ן) בעולם במהלך 2019, כאשר המחיר הממוצע של נפט מסוג ברנט עמד על 64 דולר לחבית, היתרגמו למחיר אספקה של 9.5 דולר ליחידת חום בחוזים ארוכי טווח. מתחילת השנה הגיעו המחירים בחוזים ארוכי טווח ל-5.3 דולר ליחידת חום באירופה ול-10 דולר ליחידת חום בצפון-מזרח אסיה.

ב-2018, 60% מסך הגז בצנרת שנסחר בעולם תומחר בשיטת תחרות גז על גז - בעוד שרק 30% מהגט"ן תומחר בשיטה זו והיתר עדיין נסחר על בסיס חוזים ארוכי טווח.

מחירי הגז בישראל

בארץ ישנם מספר מחירי גז אשר נגזרים הן מחוזים ארוכי טווח והן מחוזי ספוט. בישראל עדיין אין זירת מסחר (אך יש תוכניות להקמת hub). המחיר הגבוה ביותר בשוק כיום משולם ע"י חברת החשמל לשותפות תמר ועומד על 6.3 דולר ליחידת חום (עם מנגנון עדכון מחיר ב-2021). הסיבה לכך היא שיטת ההצמדה שנקבעה ע"י רשות החשמל ב-2012, שכוללת הצמדה למדד המחירים האמריקאי בתוספת 1% כל שנה עד 2020 (והפחתה של 1% מ-2020) ובשל העובדה שבתקופה שבה נחתם החוזה, מחירי ה- hubבאירופה עמדו על יותר מ-10 דולר ליחידת חום בעוד שבאסיה המחיר נע בין 15-20 דולר.

המחיר הנמוך ששולם בישראל בשנים האחרונות אף הוא ע"י חברת החשמל ונובע מהרכישה של מספר מטעני גט"ן ספוט במחיר 3.6 דולר ליחידת חום (מחיר זה אינו כולל את העלויות השקועות של המצוף וספינת הגיזוז אשר מייקרים את המחיר ב-2.5-5 דולר נוספים), וכן חוזה קצר טווח של שנתיים עם שותפות לוויתן במחיר 4.79 דולר ליחידת חום, שאספקתו החלה בינואר 2020.

בנוסף, יצרני החשמל הפרטיים משלמים בין $4.7-$4.9 ליחידת חום במסגרת חוזים ארוכי טווח. מחיר אטרקטיבי זה הושג באמצעות הצמדת מחיר הגז למחיר ייצור החשמל, אשר נמצא במגמת ירידה בישראל.

מסקנות

השנתיים האחרונות היו תקופה של עליות ומורדות עבור מחירי הגז בעולם שהתאפיינה בשוק גלובלי הדוק יחסית במהלך רוב 2018 בתמיכת מחירי נפט, פחם ופחמן גבוהים יותר אשר הובילו לזינוק במחירי גז ספוט. מצב זה השתנה באוקטובר 2018 עם תחילת עודף היצע של גט"ן וביקושים נמוכים יותר אשר הובילו לקריסת המחירים הנוכחית. מחירי ה- hub נפלו השנה ל-2.5-4 דולר ליחידת חום, אשר משקפים גם את סגירת הפער בין המחיר באירופה ובאסיה.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מחירי הספוט באירופה ובאסיה יתייצבו בעתיד בתחום שנע בין המחיר השולי לטווח קצר של יבוא גט"ן מארה"ב (4-7 דולר ליחידת חום) והמחיר השולי לטווח ארוך של פיתוח מיזמי יצוא גט"ן חדשים ברחבי העולם (ממוצע משוקלל של 7.5 דולר ליחידת חום שיעבור את סף ה-10 דולר ב-2025).

בכל הנוגע לישראל, נראה שמחירי הגז צפויים להמשיך לרדת עם הגדלת ההפקה ממאגר לוויתן ולאחר מכן ממאגר כריש, שחתום על חוזים במחיר ממוצע של 4.5 דולר ליחידת חום.

ג'ינה כהן היא מומחית גז בינלאומית ומרצה בטכניון. מיקי קורנר הוא מהנדס וכלכלן ויועץ בתחום האנרגיה