"מידע חופשי הוא המפתח למנוע אסונות גדולים ומגפה"

כמו בכל שנה מאז 2014, כנס המשקיעים השנתי של קרן ההון סיכון OurCrowd של ג'ון מדבד, שהתקיים באמצע פברואר, משך אליו מנהלים בכירים, סטארט-אפים ומשקיעים מכל רחבי העולם. אבל דווקא את אחד האורחים היותר בכירים בכנס, איש בוודאי לא זיהה. ג'ון סוודה, הנשיא והמנכ"ל של חברת התקשורת הגדולה ביפן, "ניפון טלגרף אנד טלפון" או בקיצור NTT. סוודה עומד בראש חברת הטלקום השלישית בגודלה בעולם במונחי הכנסות, מאחורי רק AT&T ו-ווריזון האמריקאיות, אך לפני שמות ידועים כמו קומקאסט, דויטשה טלקום, טלפוניקה או צ'יינה טלקום.

הכנס, שנערך השנה בירושלים, היה בצל הקורונה והייתה בו נוכחות דלילה יחסית לשנה שעברה, וחומרי חיטוי על כל דלפק. זה עוד היה לפני שהבורסות החלו לצלול, ובשיחות המסדרון עדיין תהו משתתפים כיצד זה שהעולם ניצב בפני סכנת משבר כה חריף, אך באופן תמוה הבורסות ממשיכות לשבור שיאים.

וירוס הקורונה מטריד גם את סוודה, שהגיע לישראל להשתתף בכנס ולאותת לאקוסיסטם הישראלי על התעניינות תאגיד הענק שבראשותו בטכנולוגיה מקומית. בראיון ל"גלובס" התייחס סוודה לכוונות של NTT בישראל, ולצידן התייחס להשפעות וירוס הקורונה על העולם, ועל המסקנות שהעולם והתעשייה צריכים להסיק ממנו ולפעול לאורן.

"וירוס הקורונה הוא בעיה גדולה ואני חש צער על האנשים במחוז הוביי", אמר סוודה, "העם היפני רגיל באסונות טבע. אך עתה על העולם לבנות אקוסיסטם דומה, שיאפשר לשמור על יכולת השרידות - צריך שלכל חברה צריכה יהיו כמה שרשראות אספקה, כדי שתוכל להגן על עצמה מההשפעה של אסונות שכאלה. את זה חייבים להכין מהר".

לצד גיוון בשרשראות האספקה, שיאפשר להפחית את הפגיעה בתהליך הייצור בשל משברים איזוריים, ציין סוודה את חופש המידע כסוגייה קריטית. "יש חברות במדינות טוטליטריות או קומוניסטיות שחוסמות שיתוף מידע. זה הדבר שהכי אסור לעשות כי כשיש התפרצות בהיקף שכזה ולא יודעים את המידע המדויק - זה מצב נורא. מידע חופשי הוא המפתח למנוע אסונות גדולים ומגפה. יש כבר תת-מגפה בסין, אבל ארגון הבריאות לא אומר כלום כדי לא להפחיד אנשים. זה עניין פוליטי". מאז שהתקיים הראיון הווירוס, כידוע, התפשט למדינות רבות בעולם.

 האם רמת הדאגה של אנשים צריכה להיות יותר גבוהה מזו שמשתקפת מהמדיה?

"כן. צריך לפתוח את המידע ולשתף אותו בעולם. בעולם מחובר כמו שלנו זה חשוב מאוד. אחרי שהאירוע יחלוף, אמצעי התקשורת יצטרכו לבחון מה טוב ומה רע. מה זה 'פייק ניוז'? אף אחד עדיין לא יודע. שיתוף מידע הוא המפתח. אולי נפחד יותר, אבל לפחות נוכל להגן על עצמנו".

פגישה עם הלל קוברינסקי ודרייבנטס

הביקור בפברואר היה הביקור השני של סוודה בישראל, ובמהלכו הוא נפגש לראשונה עם הלל קוברינסקי, מי שב-2002 היה מנכ"ל משותף של חברת אינטרווייז (Interwise), בעת ש-NTT השקיעה בה כמיליון דולר. החברה, שהוקמה על ידי קוברינסקי וצבי פרנק, נמכרה ב-2007 ל-AT&T תמורת כ-121 מיליון דולר במזומן.

"פגשתי אתמול את מר קוברינסקי. איש מאוד נחמד", אמר סוודה על תא"ל (מיל') קוברינסקי, איש חיל השריון, ששימש בעבר ראש המטה של מפלגת "יש עתיד", והיה על פי דיווחים בין האדריכלים של מפלגת "כחול לבן". "שאלתי אותו על כמה טנקים פיקדת, הוא ענה יותר מ-80. איש חזק מאוד. הוא שאל 'איך אתה יודע את השם של הטנק?' עניתי לו 'זה התחביב שלי'".

כיום קוברינסקי הוא סמנכ"ל האסטרטגיה של הסטארט-אפ דרייבנטס, שדורג במקום הראשון ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס בשנה שעברה. במילים פשוטות, דרייבנטס רוצה לסייע לחברות הטלקום הגדולות להתמודד עם העומס הגובר על התשתיות שלהן ועם מצבן הפיננסי המאתגר, ובמסגרת זו נפגשו ראשיה גם עם בכירי חברות התקשורת הגדולות בעולם, כמו AT&T ו-וורייזון.

הצטרפו לאחת הקרנות של Team8

המטרה המוצהרת של הביקור של סוודה היתה "להרחיב את היכולות של NTT ולהשקיע לשם כך בהון סיכון". לביקור של סוודה נלוו מנהלים בכירים, בהם למשל מנכ"ל "NTT סקיוריטי יפן", שבעת שהתקיים הריאיון קיים פגישה לצורך השקעה פוטנציאלית בחברת סייבר.

NTT מספקת מגוון שירותים, כולל תקשורת סלולרית, באמצעות החברה הבת, ספקית האינטרנט Docomo, בהם שיחות בינלאומיות, שירותי טלקום לעסקים, שירותי ענן, שירותים לדאטה סנטרים ותקשורת נתונים. עד לאחרונה נוכחותה של NTT בשוק הישראלי התמקדה בהשקעות, באמצעות החברות הבנות שלה, והיתה קטנה יחסית. על פי מחקר של חברת הראל-הרץ, סך ההשקעות הידוע של NTT בישראל הסתכם ב-36 מיליון דולר בלבד, בעשר עסקאות שונות.

ביקורו של סוודה נועד לאותת לשוק המקומי על כוונת החברה להרחיב את פעילותה בישראל. בין ההשקעות של NTT בישראל, השקעה של שלושה מיליון דולר בסטארט-אפ אוטונומו, שבונה פלטפורמה שמשתפת מידע מהרכב, על ידי קרן NTT דוקומו ונצ'רס; קרן NTT פייננס הקצתה יחד עם שתי חברות יפניות נוספות 40 מיליון דולר עבור השקעות בישראל. שני מיליון דולר מהם הושקעו בקרן של ורטקס ונצ'רס. חברה בת אחרת, דיימנשן דאטה, הצטרפה לאחת הקרנות של קבוצת הסייבר Team8 בתחומי הסייבר ובינה מלאכותית. משלחת NTT שביקרה בישראל בסוף השנה שעברה בהשתתפות יו"ר החברה, הביעה התעניינות בחברות בתחומי הסייבר, הבריאות והאוטומוטיב.

ראשי הממשלות של יפן וישראל נפגשו כמה פעמים בשנים האחרונות. האם זה תרם לשיתוף הפעולה בין המדינות?

"מניסיוני, במקרה של יפן, לחברות רבות בתעשייה קשה ללכת בדרך של השפעה מלמעלה למטה. בדרך כלל הדרך של השפעה מלמטה למעלה, או הדרך העצמאית, קלה הרבה יותר כדי להשיג שיתוף פעולה. יוזמות בין ממשלות (G2G) הן טובות כנסיבות רקע. השגרירות של ישראל ביפן מאוד תומכת בנו".

מנקודת מבטך, מה צריך לעשות כדי לחזק את היחסים כדי שיהיו יותר פרודוקטיביים?

"בדרך כלל הסגנון היפני לא כה אגרסיבי לכן אנו זקוקים ליישות שתשמש גשר, כמו קרנות ההון סיכון, שירחיבו את היחסים בין שני הצדדים".

זינוק של 85% במספר העסקאות עם משקיעים יפנים

היפנים ממשיכים לבקש אחיזה בשוק ההייטק המקומי: דוח של חברת הייעוץ הראל-הרץ אינבסטמנט האוס, הפועלת לקידום עסקים בשוק היפני, מצביע על זינוק של 85% במספר העסקאות בהן היה מעורב גורם יפני - עד ל-52 עסקאות במהלך 2019. היקף ההשקעות הכספי גדל רק במעט בין השנים 2018 ל-2019 והגיע לכ-815 מיליון דולר.

מה השתנה בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה שעברה? לדברי עו"ד גיא לכמן ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, "בשלוש השנים האחרונות הצטרפו למעגל המשקיעים יצרני המכוניות, גופים פיננסיים, חברות ביטוח וקרנות הון סיכון קטנות ובינוניות. 53 ההשקעות בשנת 2019 בוצעו על ידי 34 חברות, מתוכן 24 חברות שלהן זו השקעה ראשונה בישראל". על פי נתוני חברת הראל-הרץ מספר הנציגויות הקבועות גדל בארבע השנים האחרונות מ-15 ליותר מ-70.

עו"ד גיא לכמן ממשרד פרל כהן צדק, שפועל בשנים האחרונות מול השוק היפני, מסביר כי הצורך של תאגידים ואנשי עסקים יפנים הוא לחזור ולהיות מובילי חדשנות, והם רואים בישראל מקום ממנו עשויה לבוא הישועה. עם זאת, הוא מדגיש, החיבור בין התרבויות העסקיות לא פשוט. "חייבים להבין שהם צריכים להיות ברמת מקצועיות ואיכות וקפדנות מקסימלית, שזה לא בטבע שלנו, אבל אם אתה מצליח להתאים את עצמך, אתה נכנס למכרה זהב של הזדמנויות".

זאב וייס, ראש לשכת המסחר ישראל יפן טוען כי מספר ההשקעות האמיתי בשנה שעברה אף מגיע לכ-60-70, יחד עם העסקאות שהתרחשו מתחת לרדאר. "מה שמאפיין את השנה האחרונה זה שיותר חברות יפניות פותחות נציגות מקומית של סקאוטרים לאיתור השקעות חדשות, וגם אפשר להבחין ביותר השקעות ישירות בסטארט-אפים ולא רק דרך קרנות ההון סיכון. בנוסף, מפנה וייס את תשומת הלב גם לנושא הטכנולוגיות הצבאיות. "בשנה שעברה ביקר בארץ לראשונה הרמטכ"ל היפני, ובזכות הסכם שנחתם ב-2019 לתעשייה הביטחונית נפתחו הרבה אפשרויות של מכירות ביטחוניות ליפנים".