הפלונטר המדיני יכריע: האם יופסקו מהיום גם הטיסות לארה"ב?

ארצות-הברית - זו השאלה שמטרידה מאוד את ענף התעופה והתיירות. לא רק המקור מספר 1 של התיירים בישראל, בפער ניכר משאר המדינות, אלא גם מדינת יעד מרובת יעדים עבור אל על, שאף הגדילה את נוכחותה בקווים לצפון אמריקה עם יעדים שנוספו לאחרונה דוגמת לאס וגאס וסן פרנסיסקו, כאשר בקרוב אמור להיות מושק קו לשיקגו - אם כי ספק אם זה יקרה במועד (במהלך חודש מרץ לפי התוכנית המקורית).

בשעה שווירוס הקורונה ממשיך להתפשט בארצות-הברית, החשש הגדול הוא מפני החלטה של משרד הבריאות והמל"ל על הכללת ארצות-הברית ברשימת מדינות הבידוד, רשימה שהורחבה במהלך השבוע עם 5 מדינות מאירופה, אשר נאסר גם על כניסת זרים ששהו בהן.

ישראל מתפתלת לנוכח החלטה שתצרף את ארה"ב לרשימה. זו אמירה מדינית כבדת-משקל, וייתכן כי הפלונטר הזה ייפטר דרך סגירה נקודתית למדינות מסוימות בהן הווירוס התפשט בשיעורים גדולים יותר. לצורך העניין: קליפורניה וניו יורק - כן, טקסס - לא.

אלא שיש קושי בהחלטה כזו לאור התנועה המרובה בתוך ארצות-הברית (שוק התעופה הפנים-ארצי בארצות-הברית הוא הגדול בעולם). בתוך כך, מדינות חדשות מאירופה עשויות להצטרף לרשימה. משרד הבריאות הכחיש את השמועות לפיהן עשויות להתפרסם הקלות, כלומר לשחרר מדינות שנמצאות ברשימה (דוגמת תאילנד, שבה הווירוס, לפי הדיווחים, כולל עשרות בודדות של נדבקים).

המשבר באל על: באוצר מצפים לראות תוכנית התייעלות גם לימים שאחרי המשבר 

בימים האחרים ממשיכה אל על לצמצם דרמטית את לוח הטיסות שלה. גם בקווים שבהם היא נותרה כמפעיל בלעדי אחרי סגירת הקווים של לופהטנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, אייר פראנס ואיבריה ליעדים שונים באירופה, מפעיל בלעדי אומנם, אבל גם בקווים האלה התדירויות פחתו יחד עם הביקוש הצונח לפריז, למדריד, לברצלונה, לווינה ועוד.

לוח הטיסות של אל על ליום ראשון מציג קיצוץ גם ליעדים שעדיין לא ברשימת המדינות הבידוד: במקום שתי טיסות יומיות, אל על מפעילה טיסה יומית אחת לבודפסט, לאמסטרדם, לבריסל ועוד. יותר מ-250 אנשי צוות אוויר של אל על נמצאים בבידוד, בהם 130 טייסים (ככל שמודיעים על עוד חולים מאובחנים שטסו בטיסות אל על, דוגמת החולה ה-22 ששב ממדריד - גדל מספר אנשי הצוות שנדרש להיכנס לבידוד).

היום (א') בצהריים תתקיים פגישה גורלית בין אנשי אל על למקבלי ההחלטות במשרד האוצר. באל על מייחלים לתמיכה כספית ממשלתית, בטענה כי אל על היא חברה בעלת צורך חיוני למשק שנקלעה למשבר שנובע מכוח עליון, ושעיקר השלכותיו נובעות מהחלטות שהמדינה עצמה קבעה (והמחמירות הרבה יותר ממדינות אחרות). אל על קיוותה לקבל תמיכה בדמות מענק, אלא שכפי שפורסם ב"גלובס", באוצר נחושים להתמקד בשיפור התזרימי דרך הקלות במיסוי (לרשות שדות התעופה) ודרך הקדמת תשלומים (עבור אבטחת טיסות).

אלא שגם זה לא יינתן בקלות. אל על תצטרך להציג מהלכים ממשיים של התייעלות, ובאוצר לוחצים לראות רשימה כזו. 250 עובדים זמניים כבר קיבלו מכתבי פיטורים. מנכ"ל אל על גונן אוסישקין הודיע כי יפטר 1,000 עובדים מתוך 6,360 עובדי אל על לאור המשבר, אלא שמסתמן שהמספר יהיה גבוה מזה. באוצר ממתינים למכתבים נוספים לכ-600 עובדים, כולם קבועים ממחלקות שונות ובדרגות שונות. האוצר מצפה לראות התייעלות דרמטית.

מעבר לפיטורים, מנהלי אל על קיצצו 20% משכרם, עובדים נוספים קיצצו 15%, וכל המהלכים השיווקיים ותוכניות הפיתוח נעצרו.

המשבר תפס את אל על בתקופת הצטיידות ב-16 מטוסי הדרימליינר שהכניסו אותה להסדרי מימון, ובתקופה שבה הדוחות האחרונים לא הצביעו על רווחיות אלא על השלכות התחרות. לא במקרה גם באוצר מרגישים שהמשבר הנוכחי שנע סביב הקורונה יאפשר לאל על להתייעל מעבר למשבר הנוכחי, כשבאוצר מצפים לראות תוכנית פעילות לימים שאחרי המשבר, שגם היא תהיה בסימן התייעלות דרמטית, לא פחות.