חברת ההדמיה ננוקס הודיעה על חתימת הסכם בהיקף מינימלי של 174 מיליון דולר לשיווק מערכות ההדמיה שלה באוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה.
ננוקס הוקמה על ידי יזם הביומד הסדרתי רן פוליאקין, יחד עם משקיע יפני וקבוצת מהנדסים מ"סוני" לשעבר, שפיתחו דור חדש של טלוויזיה דיגיטלית. החברה הסבה את הרעיון המקורי לתחום הרפואי. ננוקס חשפה לפני פחות מחודשיים את מערכת ההדמיה שפיתחה, מכשיר רנטגן דיגיטלי, שהוא זול, קטן ודל-קרינה לעומת המכשירים הקיימים, כך לדברי החברה.
החזון של החברה הוא לאפשר סריקת רנטגן אחת בשנה לפחות, לכל אדם בעולם, לשם אבחון מוקדם. בעבר אמר פוליאקין ל"גלובס" כי "מה שלא רואים אי-אפשר לעבד", כלומר כדי להתחיל להחיל פתרונות מתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה בעולם הרפואי בתחומים שונים, יש ליצור תחילה גוף מידע רחב בתחומים האלה, ולשם כך יש להוזיל ולהנגיש את הבדיקות. המכשיר של ננוקס הוא דוגמא אחת לכך, וזוהי הגישה בחלק מן החברות האחרות של פוליאקין.
במסגרת ההסכם הנוכחי, ננוקס תציב 1,000 מכשירי הדמיה במדינות הכלולות בחוזה. החברה מולה נחתם ההסכם, חברת הפצת הציוד הרפואי The Gateway Company, תשתף פעולה עם ננוקס בתפעול ושיווק השירות. גייטוויי התחייבה כי ההסכם אמור להניב לננוקס לפחות 174 מיליון דולר לאורך שלוש שנים. גייטווי מפיצה כיום ציוד רפואי ל-20,000 אתרי אבחון וטיפול.
זהו ההסכם הראשון של החברה בסדר גודל זה הנחשף לציבור. הוא תווך על ידי קרן Southern Israel Bridging Fund (SIBF).
בתחילת החודש הודיעה ננוקס על גיוס של 26 מיליון דולר. עד היום גייסה החברה סכום גולל של 55 מיליון דולר. החברה בוחנת אפשרות של הנפקה בנאסד"ק בהמשך הדרך.
בראיון קודם ל"גלובס" אמר פוליאקין: "המודל העסקי המועדף יהיה זה שבו המכשיר יהווה חלק מפתרון כולל, מבוסס טכנולוגיית ענן, אשר יספק שירות הדמיה רפואי מלא הכולל מאגר מידע נרחב לאחסון תמונות, סקירה ופענוח רדיולוגי בזמן אמת, תוך חיבור למערכות בינה מלאכותיות ומערכת גבייה.
"אנחנו מתכננים להתקין בשנים הקרובות מספר רב של מכשירים (באתר החברה מדובר על 15 אלף מכשירים) בשלושה שווקים עיקריים - ארה"ב, אסיה ואפריקה. מודל הגבייה שונה מהמודל של כל ספקי מכשירי הדימות האחרים כי הוא מבוסס תשלום עבור כל סריקה ולא עבור מכירת הצבת המכשיר, וכך ניתן יהיה להעלות את הזמינות והנגישות למכשירי דימות רפואי בעולם בכלל ולשווק את השירות גם במדינות עולם שלישי".
"גישה כזו מועילה לשני הצדדים, כי המערכות הרפואיות במדינות אלה יוכלו לקבל את שירותי הסריקה שאינם זמינים להם היום בעלות נמוכה יחסית וללא השקעה בציוד קפיטלי, וננוקס תוכל להתחיל לרשום הכנסות וגם לרכז מידע רפואי לטובת שיתופי פעולה שונים בתחום בינה המלאכותית שיסייעו באבחון מחלות שונות במטופלים. אבל נפעל גם במודל עסקי של מכירת המכשירים, במקומות בודדים שבהם מערכת הבריאות המקומית מעדיפה זאת.
"בארה"ב הכוונה היא להציב את המערכות במרכזי שירותים שכונתיים בסגנון המוקדים שיש בארץ. יש כ-7,600 כאלה ברחבי אמריקה. בתוך או קרוב יותר לקליניקה של הרופא. דמיינו שהייתם יכולים לעשות את הסריקה בקופת החולים ולחזור לרופא עם תוצאות, עוד באותו תור, כפי שקורה בפועל בתחום רפואת השיניים, אבל עם פחות קרינה. כמו כן יוצבו המכשירים במחלקות בית החולים השונות שאינן מחלקות ההדמיה, כדי לחסוך בשינוע החולים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
