דווקא השנה נראה כי חלה נסיגה מסוימת בכל הקשור להשתתפותן של נשים בתפקידי מפתח במרחב הציבורי, בכלכלה, בצבא, ולצערי הרב - גם בממשל. מבט לא מעמיק במיוחד במועמדים לכנסת ה-23 מקרב 8 המפלגות שהרכיבו את הכנסת היוצאת, מראה כי בשלושת המקומות הראשונים בכל אחת המפלגות הללו תמצאו שתי נשים בלבד - לעומת 22 גברים. גם אם נרחיב את היריעה ונבחן את 40 מעומדים המובילים (חמשת הראשונים בכל מפלגה), נמצא 5 נשים בלבד. מצב עגום מאוד לכל הדעות, במיוחד לאור העובדה שמדינת ישראל הייתה מבין המדינות הראשונות בעולם בה כיהנה אישה בתפקיד ראש הממשלה.
עובדות אלה הן תשובתי הניצחת לכל אותם קולות אותן אני שומעת בהקשר לנחיצות ציון יום האישה הבינלאומי. הטענה כי אין צורך לציין את יום האישה מאחר שציון היום עצמו יש בו מן האפליה, היא טיפשית במקרה הטוב - ושוביניזם גברי במקרה הרע. הדבר דומה בעיני לאדם הטוען כי ציון היום הבינלאומי נגד אלימות מעורר אלימות.
כמי שעומדת בראש ארגון העובדות הגדול בישראל, אני יודעת מעבר לכל ספק כי מעמד עובדי ועובדות ההוראה בישראל טעון שיפור, לא מעט בגלל ההרכב המגדרי של הארגון. אני משוכנעת כי המאבק הבלתי מתפשר באשר לכבוד המורה והגננת שבא לידי ביטוי במישורים רבים, וכן - גם בתנאי השכר, היה פשוט יותר לו הרכב עובדי ההוראה היה גברי יותר, בדומה אולי להרכב צבא ההגנה לישראל. האם המשימה של מורות וגננות ישראל לחנך את הדור הבא היא פחות חשובה מתפקידו של איש הקבע הצעיר?
יום האישה הבינלאומי צוין לראשונה בארצות-הברית בשנת 1909 לזכר שביתת איגוד פועלות שהתקיימה שנה קודם לכן. את המקור לתאריך היום מייחסים לאירוע שהתרחש ב-8 במרץ 1857, יום בו התארגנו פועלות שעבדו במתפרות ופצחו בשביתה באשר לתנאי העסקתן הלא אנושיים. בשנת 1977 הוחלט באו"ם למסד יום המוקדש לציון זכויות האישה, ובשנת 1981 נכנסה לתוקפה האמנה הבינלאומית לשוויון נשים. האמנה כוללת הוראות שתכליתן ביעור האפליה נגד נשים והוראות ספציפיות בנושאים כגון: השתתפותן של נשים בחיים הציבוריים ושוויון בתחומי האזרחות, חינוך, תעסוקה, בריאות כלכלה וחברה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שחתמו על האמנה, עוד בטרם נכנסה לתוקפה.
אני קוראת לכנסת ישראל הנכנסת לחתום על אמנה מודרנית שתשקף את רוח התקופה. אמנה שלא תסתפק בהצהרות בלבד, אלא תחייב לכל הפחות את כל השירות הציבורי, לרבות משרדי הממשלה, רשויות מוניציפליות, חברות ממשלתיות, מערכת בתי המשפט, צבא, גופי הביטחון השונים וכו' לקבוע קריטריונים ברורים ומחודשים לגבי חלקם של הנשים בארגון. ראוי יהיה להתחיל בנבחרי הציבור עם קביעת מספר ברור של לכל הפחות אישה אחת בין כל 4 חברי רשימה.
הכותבת היא מזכ"לית הסתדרות המורים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.