דעה - אל תצפו לכלום: גם הגישה של ניר ברקת לשוק הדיור לא תביא לשינוי

הבחירות האחרונות מבטיחות, בסבירות גבוהה, שהאנומליה הממשלתית תימשך גם ב-2020, מה שמבטיח שענף הדיור ימשיך את דרכו של שר האוצר היוצא משה כחלון, חמש שנים ויותר אחרי שזה עיצב אותה, ושנתיים לפחות מאז שברור שהיא לא הצליחה. אבל גם אם יתרחש נס ותוקם ממשלה, מדיניות הדיור לא תשתנה, משום שתפיסת הדיור לא השתנתה.

בעוד שלאורך כל סבבי הבחירות האחרונים לא הצלחנו לשמוע ממפלגת כחול לבן מילים ברורות בנוגע למדיניות הדיור הנחוצה, המועמד של בנימין נתניהו לשר האוצר, ניר ברקת, דווקא פרס את משנתו בתחום, ממנה עולה, שאחרי למעלה מעשור את עליות מחירים, חוזר הניגון ששמענו מ-2010 בערך.

היעד של ברקת, איך לא, הוא הגדלת היצע הדירות. בראיון ל-YNET הוא הבטיח, "ברגע שהיצע הדירות יגדל בצורה ניכרת, תראו שבאופן ישיר יתחילו לרדת מחירים". כך אמרו גם שרי השיכון לשעבר אריאל אטיאס, אורי אריאל ויואב גלנט, ושרי האוצר יובל שטייניץ, יאיר לפיד ומשה כחלון, כל אחד בתקופתו. ההיצע גדל, קצב הבנייה זינק, אבל המחירים מיאנו לרדת.

ועוד משהו מברקת: הוא מבקר את רמ"י על מונופול בתחום שיווק המקרקעין. לפניו כחלון כינה את רמ"י "ספסרי קרקעות", אך לא שינה את המצב; ברקת מעוניין ליצור מצב שבו הדברים ינוהלו על ידי רשויות מקומיות ויזמים פרטיים, לא ברור באיזה אופן בדיוק.

התסריט הזה נראה לא אפוי, לא ריאלי וגם לא נכון בבסיסו. המחשבה שליזמי נדל"ן יש אינטרס להאיץ ולהגדיל בנייה בכל מצב מעיד על אי הבנת התחום; התזה שלפיה ברגע שהרשויות המקומיות יקבלו לרשותן קרקעות וישווקו אותן (איך בדיוק? ומה הקשר בין הרשויות המקומיות לקרקעות של המדינה? אין תשובות לזה) קצב השיווק יזנק - פשוט אינה נכונה. העיריות הוכיחו יפה בשנים האחרונות שיש להם סיבות טובות לעצור את הבנייה בשטחן.

גם רעיון אחר של סבסוד משכנאות לזוגות צעירים אינו חדש. בפועל, במצב שבו גובה הריבית שואף לאפס, המשמעות של סבסוד משכנתה היא חלוקת מענקים. ייתכן שלאותם זוגות צעירים הסיוע יעזור, ואולם במקביל הדבר ידרבן עליות בביקושים ועליות מחירים.

המוקש הגדול שכחלון משאיר ליורשו הוא תוכנית מחיר למשתכן. הביקורת על תוכנית הדגל הממשלתית היא רבה, ואולם היא נותרה בעיקר בתקשורת ובאקדמיה. הדרג הפוליטי מתייחס אל התוכנית כאל תפוח אדמה לוהט. גם ברקת נזהר מאוד מדברי ביקורת על התוכנית ובאותו הראיון אמר ש"לא זה הזמן לתת את התשובה", על השאלה אם התוכנית מיצתה את עצמה.

ברקת אולי טועה בגישתו, ואולם לפחות יש לו כזו. כחלון לבן, לעומת זאת, לא הראתה עניין מיוחד בעניין הדיור, ואולי בצדק - בעולם הפוליטי הבינארי של "רק ביבי" או "רק לא ביבי", תוכנית דיור לא תביא עימה שום תמיכה בקלפי.