הירידות החדות עשויות לפגוע במיוחד במי שנמצאים ערב פרישה לגמלאות

מי שפגיעים במיוחד לירידות החדות שנרשמות בשוקי ההון בימים האחרונים הם פנסיונרים, ומי שיוצאים לפנסיה בימים אלה ממש, ושחסכו באפיקי החיסכון שאינם מבטיחי זכויות - אלא בכאלה שנקראים "פנסיה צוברת".

במשק הישראלי יש ארבע אוכלוסיות שונות של חוסכים לפנסיה, שנחלקות לשתי קבוצות בכל הקשור להשפעת התזוזות בשווקים על קצבת הפרישה.

הקבוצה הראשונה היא של אלו שלא ייפגעו מהירידות. בקבוצה זו נמצאים העובדים שיש להם פנסיה תקציבית, שהזכויות שלהם לא קשורות בשוקי ההון; והחוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות, שאצלן התשואה בשווקים משפיעה על הקצבה באופן עקיף ולא באופן מיידי, דרך האיזון האקטוארי (כשההשפעה נרשמת על כל העמיתים, כולל החוסכים).

בקבוצה השנייה נכללים החוסכים בפוליסות ביטוחי המנהלים (בפוליסות שמנוהלות בשוקי ההון ולא בפוליסות שמבטיחות תשואה) והחוסכים בקרנות הפנסיה החדשות. עבור מי שנמצאים בפוליסות המשתתפות ברווחים ובקרנות הפנסיה החדשות, והם ערב פרישה לגמלאות, הירידות בשווקים חותכות את הסכום הצבור ובכך מקטינות את הקיצבה שתינתן להם. בהקשר זה נציין כי בקרנות הפנסיה החדשות יש מסלול ייעודי לבני 60 ומעלה שבו 30% מהנכסים הם באג"ח מיועדות, כשניהול הסיכונים במסלול זה אמור להיות בסיכון נמוך מהסיכון במסלולים לחוסכים הצעירים יותר.

ומה לגבי הפנסיונרים שכבר מקבלים קצבה?

בפנסיה החדשה יש השפעה בסוף שנה, דרך המאזן האקטוארי, כך שאם הירידות יתמתנו זה יקל עליהם. כמו כן, במסלולים הייעודיים לפנסיונרים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, לפחות 60% מהתיק מושקע באג"ח מיועדות שנותנות ריבית קבועה וגבוהה.

בביטוחי המנהלים שאינם מבטיחי תשואה, העדכון של הקצבה הוא מיידי ונעשה מדי חודש, כך שהירידות בשוקי ההון ישפיעו על הקצבה. אגב, כשהתשואה שהושגה בפועל הייתה גבוהה מתשואת היעד הקצבאות הוגדלו, כשעתה קורה המהלך ההפוך.