הסיכוי של הבנקים לקרוס קטן, אבל השוק איבד בהם אמון

מניות הבנקים האמריקאים רושמות ביצועים גרועים פי שניים מהשוק הרחב, למי שהתפתה להאמין בפיזור סיכונים. 

כאשר המניות הבנקאיות המשיכו לעלות ב-2019, למרות ירידת שערי הריבית, כולם דיברו על האופן המוצלח שבו גיוונו את העסקים שלהם. הירידה בריביות בהחלט כאבה, אבל נדמה היה שלבנקים יש תמיד משהו לקזז אותה - תגבור שולחנות המסחר, מחזורי המימון מחדש של משכנתאות, כרטיסי האשראי או מעבר ממזומנים לניירות ערך.

דרך אחת לבדוק את האמון הזה מצד המשקיעים הייתה לראות את מכפיל הרווח העתידי של המניות הבנקאיות יחסית למדד 500 S&P בחלק השני של 2019. המכפיל הזה עלה מ-0.57 מהמכפיל של המדד באוגוסט ל-0.67 מהמכפיל של 500 S&P בדצמבר. השווקים כאילו אמרו, ריביות זה שטויות.

אבל כעת האמונה הזו התפוגגה עם קריסת התשואה שהביא נגיף הקורונה. גם מכפיל הרווח היחסי של הבנקים קרס, לרמה הנמוכה ביותר יחסית למדד הרחב מאז שנת 2000. במונחי מחיר מניות, המדד הבנקאי של 500 S&P איבד 22.9% בחודש האחרון, ואילו מדד 500 S&P איבד רק 12.4%. למרות רמות ההון הגבוהות יותר של הבנקים והמאמצים לעבור לעסקים יציבים יותר, הלקח הוא כנראה שהשווקים ישפטו אותם כמסוכנים הרבה יותר מחברות אחרות במצבי האטה כלכלית.

המשקיעים היו צריכים לחשוב על הסיכונים בשנה שעברה. ספירת מלאי מהירה של האתגרים שלהם בסביבת ריבית נמוכה וצמיחה איטית לא חושפת הרבה אפסייד (פוטנציאל עלייה). נכון, הדסקים של ניירות הערך יכולים אולי ליהנות מהתנודתיות שמייצרת הורדת ריבית. אבל בשוק פראי באמת, כזה של "תנודתיות רעה", הבנקים מפסידים בדרך-כלל. בתיקון האחרון, בדצמבר 2018, הרבעון אז היה איום ונורא לדסקים של המסחר.

הריביות הנמוכות יעודדו עוד אנשים לממן מחדש משכנתאות או לקנות בתים, ולייצר לבנקים עמלות פתיחת תיקי משכנתאות. הבנקים גם נוטים לגדר סיכוני ריבית משכנתאות בדרכים שונות. אבל ההכנסה מהעמלות תקוזז אולי על-ידי ירידת ההחזרים וההשלכה שתהיה לכך על הערך החשבונאי של זכויות שירות המשכנתה (פירעון הקרן והריבית) והאג"ח מגובות המשכנתאות.

נגיף הקורונה מציע עוד אתגרים ייחודיים. המזומנים ייאגרו אולי בבנקים בצורה של פיקדונות, והמימון יהיה זול. זה טוב כשהריביות הנמוכות עוזרות להצית גידול בהלוואות. אבל אם חברות וצרכנים מפסיקים גם לקחת הלוואות, או שהם לווים רק כדי להתגבר על בעיות נזילות, הבנקים יוכלו או להוסיף לעצמם נכסים באיכות נמוכה, או לדחוף את התשואות עוד יותר למטה, על-ידי קניית אג"ח, במקום להלוות.

האטה בעסקים ובהוצאה על נסיעות עלולה לפגוע בהכנסות כרטיסי אשראי של הבנקים. לרבים מהם יש שותפויות כרטיסים חשובות עם חברות תעופה ובתי מלון. גם תשלומים חוצי-גבולות עלולים להיקלע לתקופה קשה כאשר חברות עוצרות פעילות. ההכנסות ממימון הובלה ימית ומסחר כבר נראות פגיעות.

כל זה לא אומר שהבנקים עושים עבודה גרועה בלהיות בנקים. הסיכוי לקריסות של בנקים נשאר קטן, ובנקים חזקים יותר כמו ג'יי.פי מורגן צ'ייס יוכלו אולי לנצל את הקשיים של בנקים אחרים כדי להגדיל נתחי שוק לטובת רווחים עתידיים.

אבל הבנקים הם עדיין בנקים. למרות שהרבה דברים השתנו במגזר הזה, העובדה שנשארה היא שבמחזור כלכלי מלא, זמנים רעים יכולים להיות רעים במיוחד בשבילם.