הפגיעה בביטוח: בעיקר בחסכונות ולא בפוליסות

השפעות מאמצי ההתגוננות הבינלאומיים ,שנועדו להאט את התפשטות וירוס הקורונה, נותנות את אותותיהן בכל הקשור לחברות הביטוח. זאת, מזווית הפעילות מול הציבור הרחב בחלק מתחומי הביטוח, מזווית התשואות שהן משיגות עבור הציבור הרחב בחסכונות הפנסיוניים שלו ועד לסוגיית שווי החברות בבורסה, שנחתך בחדות.

מתחילת 2020 ועד צהרי יום המסחר הנוכחי איבדו מניות שש קבוצות הביטוח שנכללות במדד ת"א 125 יותר מ-36% מערכן, כשהשווי המצרפי שלהן ירד ב-8.4 מיליארד שקל ל-14.7 מיליארד שקל. כמחצית מהירידה קרתה בחודש מרץ. הירידות החדות החלו כבר בפברואר, עם תחילת הירידות בשוקי ההון בארץ ובעולם בצל סערת הקורונה.

הירידות בשווקים, כמו גם ירידת הריבית חסרת סיכון, הם שמהווים את ההשפעה העיקרית על חברות. וזאת, מעצם כך שהפכו לאורך השנים לחברות שמרוויחות בעיקר מניהול כספים ומתזוזות בעתודות. בהקשר זה נציין, כי תשואות שליליות במניות ומגמה מקבילה במרווחים באג"חים קונצרניות, מזיזים בחדות את רווחי החברות בתיקי הנוסטרו - וגם פוגעים בדמי הניהול שגובות החברות (במיוחד בפוליסות המשתתפות ברווחים).

כך יוצא שבעשורים האחרונות הפכו רווחי חברות הביטוח, וכפועל יוצא גם מניות השלהן, למעין אופציה על הכיוון שהשוק חושב שמדדי המניות ילכו בו בעתיד הנראה לעין.

 מניות הביטוח חלו בקורונה

הופסקה מכירת ביטוח נסיעות 

למול זאת יש את ההשפעות "הביטוחיות" של משבר הקורונה, שמשמעותן לענף הביטוח בכללותו עדיין לא מהותיות ברמה כוללת, "ואף בשוליים", כדברי בכיר בשוק.

עם זאת, הן משפיעות מאוד בכמה תחומי ביטוח פרטניים. כך, כבר כמה שבועות שתחום ביטוחי הנסיעות לחו"ל, ולצדו ביטוחי ביטולי הנסיעות לחו"ל, חווה סערה של ממש.

זה החל עם עצירת מכירת ביטוחי נסיעות לחו"ל חדשים למדינות באזור אסיה, המשיך עם ביטול מכירת ביטוח לביטולי נסיעות לחו"ל מכל סיבה, המשיך עם הפסקת מכירת נספח לביטול נסיעה לחו"ל מסיבות רפואיות, והגיע להחלטת הפניקס לעצור את מכירת ביטוחי נסיעות לחו"ל לטסים לארה"ב ולקנדה.

בביטוח נסיעות לחו"ל יש את הפוליסה המרכזית לכיסוי הוצאות רפואיות בחו"ל, שאליו ניתן לצרף ביטוח נספח למקרה של ביטול הטיסה בשל אירוע רפואי בישראל, למבוטח או לקרובו מדרגה ראשונה. ביטוח ביטול נסיעות לחו"ל מכל סיבה עומד בנפרד ואינו נמכר כנספח.

בשוק הביטוח מספרים על גידול בתביעות שנלוו לביטוחים הללו, כשגורם בשוק הביטוח מספר כי "יש עכשיו הצפה אדירה של תביעות של אנשים ש'חלו' פתאום לפני הנסיעה. או נכנסו לבידוד עם אישור גורף של משרד הבריאות".

עם זאת, בראייה כלל-ענפית, ההפסדים מהביטוחים הללו אינם דרמטיים. גם בהסתכלות לעתיד לא ברור עד כמה סערת הקורונה תשפיע בפועל על פעילות הביטוח "הטהורה", כל עוד היא לא תעצור את הפעילות העסקית במשק לתקופה ארוכה. זאת, מאחר שהטיפול הרפואי לחולים בקורונה נעשה כחלק מהסל הממלכתי, שהמדינה מספקת, ולא במערכת הפרטית.

בנוסף, הנפטרים הם לרוב מבוגרים מאוד, כך שסביר שלרובם כבר אין ביטוחי "ריסק מוות" (ביטוח למקרה מוות), כשהם כבר נמצאים בשלב קבלת קצבה מחברות הביטוח - כך שאם הם ימותו בטרם עת, זה לא יפגע בחברות הביטוח הפעילות בתחום ביטוחי החיים.

הקיפאון העסקי עלול להביא למצוקת אשראי 

לצד חברות הביטוח המסורתיות, יש את חברות ביטוחי האשראי, שמבטיחות תשלומים בין ספק סחורה (הלקוח שלהן) לבין לקוחות הספק. חברות אלה עלולות למצוא את עצמן בבעיה אם וככל שפירמות עסקיות ייכנסו למצוקה, עם התארכות המשבר והבידודים שמובילים לקיפאון עסקי.

לצד אלה יש גם את חברות האשראי החוץ בנקאי, שיורדות בחדות מחשש שהמשבר ישפיע על חברות שלוו כספים ושעלולות להיקלע לקשיי החזר.

המשבר גם משפיע במידה ניכרת על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי, שכבר חוות פגיעה בשימוש בכרטיסיהן בשל הקיצוץ החד בתיירות היוצאת והנכנסת וברכישות המקוונות, בעיקר מסין.