דעה: משבר הקורונה עלול לגרום נזק בלתי הפיך להייטק הישראלי

ההייטק ובעיקר מרחב הסטארט-אפים חשוף למשבר הקורונה באופן מקיף ביותר, והישרדותו מאוימת לא פחות מהתחומים הממלאים כרגע את כותרות מוספי הכלכלה.

מדובר כאן באלפי עסקים קטנים שבאופן טבעי מצויים בסיכון גבוה כאשר אחוז הכישלונות גם בתנאים אופטימליים אינו מבוטל. ברובם המכריע אלו עסקים בתזרים מאוד שלילי כך שמימון הוא צורך בעל חשיבות עליונה. כמעט כל ההשקעות בהייטק הישראלי מקורן בכסף זר, וצינור החמצן הזה מתחיל להסגר. מרבית הקרנות הבינלאומיות בהן תלוי התחום הודיעו על עצירת השקעות לחצי שנה (קרן סקויה בצורה רשמית ואחרות באופן בלתי רשמי) משקיעים בקרנות הישראליות גם הם עוצרים ל"חשיבה".

סגירת אפשרות לפעילות בינלאומית לעסקים שכל מהותם היא פעילות בינלאומית מייצרת נזק עצום שכל מערכות התקשורת אונליין אינן יכולות לצמצמו. סטארט-נאפים בתחילת דרכם הצריכים ייצור דגמים בכמויות קטנות נמצאים בסדר עדיפות מאד נמוך אצל היצרנים הגדולים ובעת משבר הם נמחקים לחלוטין.

מדינת ישראל בתהליך הדרגתי שנמשך כבר למעלה מעשר שנים מצמצמת ריאלית ובוודאי יחסית לתל"ג את השתתפותה במימון ההייטק. התקציב היום, שרק 70% ממנו מקורו בתקציב המדינה (היתר מקורו בתמלוגים המוחזרים על ידי התעשייה) נומינלית כמעט זהה בגודלו לתקציב שהיה לפני 20 שנים, אולם לפני 20 שנה למעלה מ-90% ממנו מקורם היה מתקציב המדינה, כלומר ההשתתפות הישירה של המדינה ירדה בהיקפה הנומינלי. השתתפות המדינה במימון מחקר ופיתוח יחסית לתל"ג היא מהנמוכות בעולם המערבי.

וכל זאת במדינה שחלק ניכר מיכולתה הכלכלית בעתיד נשען על הצלחת ההייטק, ומכנה את עצמה סטארט-אפ-ניישן (בדיחה עצובה במדינה שההייטק עם תקצוב מאוד נמוך יחסית לעולם).

שיא האבסורד הוא מה שמתרחש כעת בתחום: מאז תחילת השנה המדינה עצרה כליל את מימון ההייטק דרך רשות החדשנות, אין החלטות ואין חוזים חדשים בקיצור הדממה מוחלטת וזאת בהמשך לפעילות מקרטעת בשנה שעברה. 

קיים ויכוח עתיק לגבי הצורך במעורבות ממשלתית בתחומים מתקדמים ובוגרים. דעתי בעניין, והיא מוכחת בהרבה מחקרים ודוגמאות קונקרטיות, היא שמעורבות זאת חיונית והתשואה הכלכלית חברתית שלה היא מהגבוהות ביותר (הרבה מעבר לתשואת השקעה בתשתית פיזית).

אין ויכוח כלל שהמדינה צריכה להתערב בניגוד למגמה, דהיינו צמצום בזמן גאות והרחבה בעת שפל. כלומר, כאשר יש מחסור אמיתי במימון פרטי המדינה חייבת להתערב. אנחנו בעיצומה של משבר כלכלי מאסיבי, משבר הקורונה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך להייטק הישראלי. מספר פעולות פשוטות של "הפסקת העוצר התקציבי", הרחבה כספית לתקציב רשות החדשנות וניצול אפקטיבי של התקציב יכולות לצמצם מאוד את פוטנציאל הנזק.

תחילה קיים חובה מיידית לשחרר את המעצור הנוגד כל הגיון כלכלי וחברתי, לשחרר את התקציב הנוכחי, ולאפשר לרשות למלא את התחייבויותיה הנוכחיות, מעבר לכך יש לתגבר את התקציב לשנה הנוכחית בלפחות מיליארד שקלים נוספים שיופנו לאחר תהליך בחינה אפקטיבי למימון סטארט-אפים מבטיחים הנמצאים במצוקה.

מעבר למתן אפשרות הישרדות לקהילת עסקים רחבה המהווה את עתיד מדינתנו, תהיה זו הפגנת אמון משמעותית בסקטור שללא ספק תגרום לחזרת המשקיעים הזרים בשוך הסערה. 

הכותב הוא יו"ר קרן GIBF. לשעבר המדען הראשי