לא עברה יממה מהרגע שבו מונתה סאנה מרין לראשת ממשלת פינלנד, בדצמבר האחרון, ועד הרגע שבו נאלצה לענות על השאלה ששום ראש מדינה לא נשאל לפניה. במסיבת העיתונאים שבה הכריזה על הקמת קואליציה פינית - המורכבת מחמש מפלגות בהובלת חמש נשים, שלוש מהן מתחת לגיל 35 - נשאלה מרין אם היא מתכוונת להפסיק לשתף תמונות פרטיות שלה באינסטגרם. זה היה אחרי שכלי התקשורת הבינלאומיים פרסמו סלפי שלה מלפני שנתיים, שבו היא מצולמת מיניקה את בתה אמה - תמונה די סטנדרטית במונחים נורדיים, די חושפנית במונחי דיפלומטיה בינלאומית. "אני אדם פרטי בנוסף להיותי פוליטיקאית", היא אמרה להגנתה, "לא אשנה את הדרך שבה אני מתנהגת".
בחודשים שעברו מאז, היא הוכיחה כי היא נאמנה להבטחתה. החודש פירסמה בחשבון האינסטגרם שלה תמונות מחתונתה עם בן זוגה ב-16 השנים האחרונות - ואבי התינוקת בת השנתיים של הזוג - מרקוס רייקונן. חשוב מכך, בתקופה זו הצליחה מארין - המנהיגה הצעירה ביותר בעולם - לסייע לפינלנד לצלוח היטב את משבר הקורונה בעזרת סגר חריף והגבלות חמורות, וגם כיכבה בפסגת האיחוד האירופי על תקציב משותף. מי שכונתה בתחילה "נערת מכירות" על ידי פוליטיקאי ממדינה שכנה, הצליחה להפוך את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הפינית לפופולרית ביותר לפי הסקרים, ושוברת שיאי תמיכה.
בכל הזמן הזה, שהתחיל מסיפור הצלחה בעיקר כלפי חוץ אך התקדם לעבר אהדה הולכת וגוברת גם בתוך פינלנד - מרין משדרת מעין מסר אחיד. זו לא אני שחריגה, היא אומרת, אלה אתם עם הנורמות שלכם לגבי נשים, לגבי פוליטיקה, לגבי גיל, וגם לגבי השימוש במדיה החברתית. קרובה יותר בגיל לגרטה טונברג מאשר לדונלד טראמפ, מנסה מרין לנצל את הפיכתה לסמל דווקא כדי להבהיר שסמלים כאלה צריכים להיות דבר שבשגרה. נכון לעכשיו, זה עובד לה היטב.
"הייתי תלמידה בינונית"
מארין נולדה ב-1985 בהלסינקי. אביה היה אלכוהוליסט והמשפחה נאבקה כדי לשרוד כלכלית. הוריה נפרדו בצעירותה, והיא נשארה עם אמה. בראיון ל"טיים" היא סיפרה שבשל הרקע הצנוע של המשפחה היא לא טיפחה שאיפות מרחיקות לכת: "הייתי תלמידה ממוצעת ובינונית, לא הייתי מעורבת פוליטית, והפוליטיקה נראתה כמו משהו רחוק מאוד. אף פעם לא חלמתי שאהיה ראשת ממשלה".
במקביל ללימודיה בתיכון עבדה במאפייה, ולאחר מכן בחלוקת עיתונים, ובחלק מזמנה בילתה בכנסייה המקומית, שקיבצה בני נוער כדי לשמור עליהם מפני התמכרות לסמים ואלכוהול - תופעה שרווחת בקרב הפינים המתבגרים. "המפגשים שם נתנו לנו הרגשה של קהילה", סיפרה, "מסגרת שאפשרה לנו להיות יחד, לשחק ביליארד ולשתות קפה בסביבה בטוחה". בגיל 18 היא עברה עם בן זוגה רייקונן לעיר טמפרה, ושם למדה לתואר ראשון ושני במינהל אדמיניסטרטיבי. היא הייתה הראשונה מבני משפחתה שסיימה תיכון עיוני ואוניברסיטה.
ואם כל אלה לא מספיקים כדי להפוך אותה לחריגה בנוף הפוליטי, אז לשורת התקדימים הזאת מצטרפת העובדה שהיא ראשת הממשלה הראשונה שגדלה במשפחה חד-מינית. את העובדה כי מאז שהוריה התגרשו בילדותה אמה חיה עם בת זוג היא מעולם לא הסתירה, והיא אף משתתפת באופן קבוע באירועים של הקהילה הגאה במדינה.
הישירות שהיא מפגינה כפוליטיקאית, ללא העמדת פנים, זוכה להערכה גם בחוגי האופוזיציה. היא עצמה אמרה כי זו תכונה שאפיינה אותה מילדות. לדבריה, עצם היותה חלק ממשפחה חד-מינית גרם לה לחוש 'אאוטסיידרית', "משום שלא התייחסו אלינו כאל 'משפחה אמיתית', כאל שווים". אבל זה לא היתרגם להצקות או להתעללות מצד ילדים אחרים. "לא הייתי קורבן לבריונות והתעללות", אמרה בראיון, "אפילו כשהייתי קטנה הייתי מאוד ישירה ועקשנית. לא הייתי עומדת מהצד אם היה קורה משהו".
"אני אדם פרטי נוסף להיותי פוליטיקאית". מתוך עמוד האינסטגרם של מרין
"אני בת למשפחה גאה, אבל זו לא הסיבה שאני בפוליטיקה", כתבה במכתב לבוחרים לפני הבחירות האחרונות, והוסיפה: "פשוט חשבתי שהדור המבוגר יותר לא עושה מספיק להתמודד עם הסוגיות שחשובות לעתיד. הייתי צריכה לפעול, ולא יכולתי לחשוב שזו האחריות של מישהו אחר לעשות את הדברים".
הדרך שלה לפעול הייתה להצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהיא הוותיקה ביותר בפינלנד, זו ששלטה במדינה ברוב השנים שאחרי מלחמת העולם השנייה. מרין הצטרפה לאגף הצעיר של המפלגה, ובגיל 23 כבר התמודדה מטעם המפלגה על תפקיד בכיר במועצת העיר טמפרה. הניסיון נכשל, אבל היא לא ויתרה, ובסיבוב הבא, ב-2012, כבר זכתה במינוי, שהפך להיות רגע הפריצה הפוליטית הגדול שלה.
כבר מתחילת הקריירה גרפה מרין שבחים מראשי המפלגה, וגם מגורמים מהאופוזיציה, על תפקודה ועל "הדרך הישירה שלה לדבר ולעשות פוליטיקה". שלוש שנים לאחר מכן, בגיל 29, היא נבחרה לפרלמנט כחלק מהרשימה הארצית של הסוציאל-דמוקרטים.
בסיבוב הבחירות האחרון, באפריל 2019, היא כבר הוצבה במקום בכיר ברשימת המפלגה, ואחרי שאנטי רינה הוביל את המפלגה לניצחון זעום בבחירות (עם 18% מהקולות), היא מונתה לשרת התחבורה והתקשורת. נאום שנשאה באותה השנה סחף את קהל בכירי המפלגה, ואחדים אף סימנו אותה בעקבותיו כראשת הממשלה הבאה.
ההזדמנות שלה הגיעה מוקדם מהצפוי. אחרי הבחירות נקלעה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית למשבר, אחוזי התמיכה בה ירדו, ובדצמבר האחרון נאבקה הקואליציה בסכסוך עבודה ושביתה בשירות הדואר הציבורי. אנטי רינה, שעמד בראש המפלגה יותר משש שנים, איבד את אמונה של אחת המפלגות החברות בקואליציה, מפלגת המרכז, והתפטר. בדצמבר התכנסה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והחליטה למנות את מרין לתפקיד. היא, מצדה, הצליחה לרתום מחדש את מפלגת המרכז לקואליציה מחודשת. "זה היה שוק לכולנו", אמרה על אירועי דצמבר.
קודמה בתפקיד אנטי רינה. התפטר אחרי שאיבד את אמון חלק מהקואליציה
"הפוליטיקה בפינלנד נהייתה קשה יותר", אמר פרשן פוליטי ברשות השידור הפינית הממלכתית YLE, "אנחנו צריכים פוליטיקאים צעירים, שיכולים להיות זמינים סביב השעון, להגיב באופן קבוע ולא לומר שטויות". מרין, אין ספק, עונה יותר להגדרה מקודמה רינה, בן 58, קצר רוח לפי העיתונות בפינלנד, שאינו מנסה למשוך את הבוחרים באמצעות נאומים כריזמטיים. "זה לא שהיא הגיעה לתפקיד משום מקום, היא די אהובה על הציבור", אומרת פרופ' יוהאנה קנטולה, מומחית למגדר מאוניברסיטת טמפרה, כשנדרשה להסביר את המינוי. "היא חדורת להט לקדם מדיניות ממשלה ליברלית, מקפידה לבדוק את העובדות ולא מפחדת מעבודה קשה", אמרה העוזרת הפרלמנטרית שלה לשעבר.
מרין נחשבת לסמן שמאלי במפלגה השמאלית ממילא, ולפוליטיקאית אידיאולוגית שבאה לקדם נושאים כמו איכות סביבה, מדיניות רווחה וערכים ליברליים. היא מוגדרת כשמאלית ביותר מבין ראשי הממשלה שהיו אי פעם לפינלנד. דקות אחרי בחירתה לראשת המפלגה היא אף השתמשה בכינוי "קומרדים", בעלת הניחוח הקומוניסטי, כשפנתה להודות לחבריה.
אבל היא הוכיחה את הפרגמטיות שלה, את היכולת להתאים את צעדי הממשלה במהירות למגפת הקורונה המתפשטת, והובילה את ההצלחה היחסית של המדינה בבלימתה. צעדי סגר, הגבלת התנועה בתוך המדינה, סגירת הגבולות למדינות חיצוניות ומדיניות בדיקות וטיפול היו חלק מהצעדים שאיפשרו לפינלנד לצלוח בהצלחה יחסית את המשבר, במיוחד בהשוואה לשבדיה השכנה. רק 331 פינים מתו עד כה מקורונה, והמדינה ממשיכה להיות עם שתי הידיים על ההגה: היא השיבה את חובת הבידוד לבאים מבלגיה ומהולנד בגלל עלייה במספר המקרים בהן. לעומת תקנות האיחוד, פינלנד מיישמת מדיניות נוקשה יותר בנוגע לכניסת זרים מ"מדינות חשודות".
עידוד ילודה וכלכלה ירוקה
לפני משבר הקורונה, אחד הנושאים העיקריים עמם התמודדה מרין הייתה תוכנית הממשלה לעודד את הילודה במדינה. פינלנד - כמו רוב מדינות מערב אירופה - ניצבת בפני משבר ילודה חמור. בניגוד לטאטוא מתחת לשטיח במדינות אחרות ולהתעלמות מהעובדה שבשיעור הילודה הנוכחי כל מודל הפנסיה האירופי עומד לקרוס, בפינלנד מצוי הנושא גבוה בסדר היום. בין השאר יזמה הקואליציה בראשותה הגדלה משמעותית של קצבאות ילדים והטבות מס למשפחות.
היא הודיעה שהיא מתכוונת לשפר את הזמינות של החינוך לגיל הרך במדינה, שמתהדרת בחינוך חינם חלקי לילדים מגיל שנה. מספר הילדים הממוצע בפינלנד הוא 1.5 למשפחה בלבד, ולפי חישוב של עיתון מקומי היא צריכה בדחיפות עוד 15 אלף תינוקות בשנה. כחלק מכך העבירה הקואליציה בראשות מרין בחודש שעבר חוק שמגדיל משמעותית את חופשת הלידה - ומשווה את משך חופשת הלידה של נשים לגברים במטרה לעודד יותר גברים להישאר בבית ולטפל בילדים. כיום רק אחד מארבעה גברים פינים מנצלים את חופשת הלידה שניתנת להם. בניגוד לחופשה מקסימלית של חודשיים לגברים וארבעה לנשים עד כה, יקבל כל אחד מההורים במסגרת הרפורמה החדשה חופשת לידה של שישה חודשים בתשלום מלא.
הדגש על חינוך חינם מגיל כל כך צעיר הוא אחד מסודות ההצלחה של המדינות הנורדיות, משום שהוא 'מיישר את המגרש' בכל דור מחדש. הוא מציע את אותן הזדמנויות גם למי שמגיע מרקע קשה, ויוצר מוביליות חברתית גבוהה הרבה יותר מבמדינות אחרות במערב. בפינלנד המימון הזה ניתן גם עבור לימודים באוניברסיטה או הכשרות מקצועיות. "בלי מדינת הרווחה הפינית החזקה וללא מערכת החינוך שלה, לא היו לי האפשרויות להצליח בקריירה שלי", אמרה ליומון הפיני 'הלסינגין סנומט' מי שהגיעה לפוליטיקה בגיל כל כך צעיר ממשפחה קשת יום.
בנוסף, הנסיבות ההיסטוריות מחייבות אותה לשמור על זהירות גם בפן הביטחוני, שהרי פינלנד, מדינה בת 5.5 מיליון תושבים בלבד, שכנה כה קרובה לדוב הרוסי. בעבר היא כבר הדפה שני ניסיונות כיבוש רוסיים, ואף חברה לנאצים בפעם האחרונה כדי לעשות זאת. נוסף על כך, מוסקבה מנסה להתערב באופן קבוע בענייני הבירה הלסינקי, תומכת מבחוץ במפלגות ימין, ועסקה בקמפיין דיסאינפורמציה שגרם בתורו לפינלנד להיות אלופת העולם במאבק ב'פייק ניוז' - כולל הוראת הנושא ואוריינות דיגיטלית בבתי הספר. פינלנד חברה באיחוד האירופי, כולל בגוש היורו, אך מפלרטטת כל העת עם הרעיון להצטרף לנאט"ו - צעד שמוסקבה מאיימת שיהיה שקול להכרזת מלחמה. מרין מתנגדת בחריפות למהלך.
הטרדות מיניות ופערי שכר
אבל לא האג'נדה וההישגים הם שהביאו לה את עיקר תשומת הלב, כי אם דמותה. מרין עומדת בראש קואליציה שמורכבת מחמש מפלגות שכולן מונהגות בידי נשים צעירות. בממשלה שגובשה במהירות מונו 12 שרות ושבעה שרים - שיעור שהפך אותה לממשלה הנשית ביותר ברחבי העולם, בפער ניכר.
מרין (השנייה מימין) ושרות הפנים, האוצר והחינוך. ממשלה של 12 שרות ושבעה שרים
ואולי זו אינה הפתעה גדולה במדינה האירופית הראשונה שהעניקה לנשים את זכות הבחירה, ויותר מכך - את הזכות להיבחר. ב-1906 נבחרו לפרלמנט בפינלנד החברות הראשונות (פעם ראשונה בעולם שנשים נבחרו לפרלמנט), וסללו את הדרך למאזן המגדרי הכמעט שוויוני שיש בפרלמנט במדינה היום (93 נשים לעומת 107 גברים) - יותר מ-100 שנים מאוחר יותר.
עם כל זאת, פינלנד אינה גן עדן של שוויון. לפי מחקר של אוניברסיטת טמפרה, 50% מהנשים במדינה חוו אלימות מינית או פיזית, ככל הנראה בעקבות הצריכה הרווחת של אלכוהול; ופערי השכר בין גברים לנשים עומדים, נכון לשנה שעברה, על 17%. אמנם המדינה ניצבת במקום השלישי המכובד במדד השוויון של הפורום הכלכלי העולמי, אבל היא עדיין רחוקה ממטרת המדד - שוויון מלא.
אף שמרין היא לא ראשת הממשלה הראשונה בפינלנד (קדמו לה שתיים שכיהנו תקופות קצרות), מינויה הפך את המדינה לסמל של שוויון מגדרי, אך במקום להתפאר בו היא דווקא מצניעה את הדבר, כדי לרמז שזה המצב הרצוי, ולא מצב ראוי לתשואות.
"נכון, הקואליציה שלנו נראית אחרת ממה שאנחנו רגילים", אמרה בדאבוס בחודש שעבר, "אבל אנחנו מקווים שבעתיד זה לא יהיה מראה יוצא דופן, שיקבל יותר מדי תשומת לב, אלא המצב הנורמלי. אנחנו מקווים שדורות שונים ומגדרים שונים ייקחו חלק בשלטון. ממשלה שמשקפת את האוכלוסייה עצמה היא ממשלה טובה יותר. אנחנו צריכים פוליטיקאים מכל הרקעים".