השווקים נוראיים, אבל הנה נקודת האור לבינתיים

איך יודעים שהמצב גרוע? כשהחדשות הטובות בשווקים הן שהמערכת הפיננסית עובדת טוב מספיק כדי שאנשים יוכלו לממש את המניות שלהם בצורה מסודרת.

עם מחירי הנפט שקרסו בצורה החדה ביותר ב-30 השנים האחרונות, הפעלת מנתקי מסחר אוטומטיים בבורסת ניו יורק כדי לעצור ירידות חדות, וכשאיטליה, אזור תעשייה חשוב באירופה, כולה בהסגר - אין מחסור בחדשות מפחידות למשקיעים.

הלם הנפט של 2015-2016 הראה שאפילו ירידת מחירי הנפט, שמוזילה את הדלק לנהג האמריקאי, כבר אינה תומכת בכלכלה, מפני שהיא קוזזה על-ידי ירידה חדה בהשקעה בקידוחי פצלים.

וגרוע מכך, חברות קידוחי הפצלים הממונפות מאוד הן כעת בחזית של מה שיכול להפוך לגל נוסף של חדלות פירעון אג"ח זבל, שתשואותיהן זינקו. ב-2016, חברות אנרגיה בדירוג זבל פשטו רגל, עם שיעור חדלות פירעון של 21% בכל העולם במגזר האנרגיה וחומרי הגלם, לפי S&P Global.

בימים ההם הצרות היו מוגבלות לאנרגיה, עם שיעור חדלות פירעון של 2.3% בלבד במגזרים האחרים (מלבד אנרגיה וקומודיטיז). הפעם, הלחץ על מגזר הנפט בא נוסף על הלם עולמי של היצע וביקוש מנגיף הקורונה, שמאיים במיתון ובהשלכות פיננסיות רציניות.

כאן אנחנו עוברים למה שנחשב לחדשות טובות: הבנקים במצב טוב, בייחוד בארה"ב, והצנרת של השווקים מתפקדת די טוב עד כה. יש יותר לחץ, אבל מדדים למשבר כמו המרווחים בחוזי החלף (SWAP) למט"ח, שוקי הדולר בארה"ב מול השווקים מחוץ לארה"ב ואיכות האשראי של הבנקים מאותתים שאנחנו לא ב-2008 - נכון לעכשיו. קשה יותר לסחור בשווקים, אבל אפילו מסחר באג"ח זבל לא התייבש לחלוטין.

הרגולטורים מודעים כעת יותר לסכנות ביחס למשברים קודמים, וצפויים לפעול מהר יותר. הפדרל ריזרב בניו יורק הוסיף שלשום (ב') 50 מיליארד דולר לשוק ההלוואות ל-24 שעות שלו.

אבל תנועות כאלו בשוק בדרך כלל חושפות את החלשים והממונפים ביותר. הסכנה היא שהסיכוי לחדלות פירעון ומיתון אפשרי יפחיד משקיעים ובנקים שיפסיקו להלוות גם לחברות באיכות גבוהה. הידבקות פיננסית כזו מכפילה את האפקט על הכלכלה הריאלית, כאשר עסקים טובים קורסים כי הם אינם יכולים לפרוס חובות, כמו ב-2008 וב-2009.

במשבר הפיננסי שאחרי קריסת ליהמן ברדרס (בספטמבר 2008), מחנק האשראי הקפיא אפילו את שוקי הכספים לטווח קצר, והוביל למחסור עולמי בדולרים ולקריסה מהירה יותר של בנקים. אין סימן לבעיה כזו היום. הדולר אפילו ירד אתמול, למרות הלהיטות לקנות מחסה כמו אג"ח אוצר וין יפני. ירידת הדולר נבעה בחלקה מכך שסוחרים בפאניקה מחזירים הלוואות זולות באירו שבהן הן קנו דולרים. גרמה לכך גם הציפייה שהפדרל ריזרב ימשיך להוריד ריביות בישיבתו בשבוע הבא.

נקודת הלחץ בארה"ב הפעם איננה מערכת פיננסית ממונפת מדי - אף שישנם בוודאי כמה סוחרים בצרות של אי-יכולת לפרוע חוב - אלא חברות ממונפות מדי. אם הן לא יוכלו לפרוס את החוב כשהוא יגיע לפירעון, הן יקרסו.

וגם אם הן יצליחו להנפיק חוב חדש, הן יצטרכו לשלם עליו יותר, מפני שתשואות אג"ח הזבל עלו בצורה חדה. למרבה המזל, הן נוטות להיות תלויות פחות במימון לטווח קצר מאשר הבנקים, והן יכולות לחכות עד שהאג"ח שלהן יגיעו לפדיון. בששת החודשים הבאים, רק 98 מיליארד דולר של אג"ח זבל יגיעו לפדיון בכל העולם, לפי נתוני Refinitiv. לפי סוכנות הדירוג פיץ' גרופ, רק 10 מיליארד דולר באג"ח זבל בארה"ב מגיעות לפדיון בסוף יוני.

נקודות הלחץ שונות בחלקים אחרים של העולם. תשואות אג"ח איטלקיות זינקו אתמול (ב'), והתשואות בספרד ובפורטוגל עלו, למרות שהתשואות בגרמניה ירדו. ההתפלגות הזו בתוך מרחב האירו נשארת מקור לדאגה.

הרופי ההודי והלירה הטורקית ירדו שניהם מול הדולר, למרות היתרונות שהנפט המוזל יביא לכלכלות הללו. מטבעות של מדינות שתלויות ביצוא חומרי גלם (קומודיטיז) ירדו, והייתה קריסה קצרה של הדולר האוסטרלי.

במקביל, יצואניות נפט יתמכו בתקציבים שלהן על-ידי מימושים של קרנות הון ריבוניות, מה שעלול להוסיף לחצי מכירה על נכסים עולמיים.

מוקדם מדי בהרבה לומר שקריסות פיננסיות לא יכפילו את הצרות שצפויות למשקיעים, והצנרת של השוק מחייבת מעקב צמוד. אבל לפי שעה, התפקוד המתמשך שלה הוא אחת מנקודות האור הבודדות בסביבה הקודרת.