אחת הסוגיות שהכי מטרידות עובדים היא מהו הזמן המקסימלי שנכון לעבוד באותו ארגון. מאחורי החשש הזה עומדת התפיסה כי ערך השוק והתדמית של עובדים שנשארים הרבה שנים באותו מקום נפגעים, וכי מעסיקים שתופסים אותם כפסיביים, חסרי מוטיבציה ולא שאפתנים, יעדיפו על פניהם את אלה שעבדו במספר מקומות. האם זה נכון?
מה קרה בשנים הללו?
ובכן, בניגוד לשאלה "כמה זמן זה פחות מדי?" שהתשובה לה די ברורה (הרחבה בטור "מי אוהב עובדים זגזגנים?"), באשר לזמן המקסימלי - הוא מורכב ותלוי במספר גורמים, ובראשם במענה לשאלה "מה קרה בשנים הללו?".
להמחשת הדברים ניקח לדוגמה 3 עובדים שהתחילו את דרכם באותו היום, באותה החברה, באותה מחלקה ובאותו תפקיד. שלשתם עובדים שם 11 שנים - לכל הדעות זמן ארוך באותו הארגון - הראשון כל השנים באותו תפקיד מקצועי, השני התקדם לניהול מחלקה, ואילו השלישי הפך סמנכ"ל.
לגבי האחרון, הסמנכ"ל, אין בכלל שאלה. לא רק שלא מדובר ביותר מדי זמן, כנראה שנכון לו להמשיך לעבוד שם לפחות עוד שנתיים-שלוש, אם לא יותר. במהלך 11 השנים הוא הצליח לטפס 4 שלבים בסולם הארגוני, מתפקיד מקצועי בשכבת הבסיס עד לכס הסמנכ"ל, קידום מתיאורי שמרמז על סיכוי לא מבוטל להפוך ביום מן הימים למנכ"ל החברה. הוא צריך עוד כמה שנים כדי למצות את תפקיד הסמנכ"ל, שכן ככל שהתפקיד יותר מורכב/בכיר נדרש יותר זמן להצליח ולגרוף את ערך השוק הגלום בו, ומאידך לבנות את התשתית הנדרשת לקידום הנוסף. כלומר, במקרה זה גם 15 שנה אינן יותר מדי, ולראיה - מרבית מנכ"לי החברות הגדולות במשק התקדמו לתפקיד המנכ"לות הראשון באותה החברה בה עבדו שנים רבות, כשמאחוריהם חברה אחת נוספת, מקסימום שתיים.
קידום לא פורמלי
גם לגבי העובד הראשון, על פניו נראה כי אין שאלה. הוא משמש באותו התפקיד כבר 11 שנים, משמע הוא תקוע יותר מדי זמן באותו מקום, ועל כן עדיף לו לברוח כמה שיותר מהר, כי כל יום שעובר שוחק עוד יותר את ערך השוק שלו ואת איכות התפקידים העתידיים מחוץ לחברה. האומנם? לגמרי לא בטוח. ייתכן מאוד שבמהלך השנים הללו הוא התקדם משמעותית מבחינה מקצועית, טווח האחריות המקצועית שלו גדל מאוד (תחומים/תקציבים/לקוחות), הוא מעורב בפרויקטים הכי אסטרטגיים בחברה, הפך למוביל טכנולוגי/למוקד ידע שרבים נשענים עליו וכו'. אומנם הגדרת התפקיד הפורמלית שלו לא השתנתה, אך התכולה רק הלכה ותפחה, ואם ישכיל לבטא זאת בקורות-החיים (ולא כבלוק אחד של 11 שנים תחת אותה הגדרת תפקיד), אין שום סיבה שערכו בשוק יפגע, להפך. הוא עשוי להיות מאוד אטרקטיבי לתפקידים/מעסיקים מאוד איכותיים למרות 11 שנים באותו הארגון, במיוחד עם תחום המומחיות שלו ייחודי/נדרש.
ומה באשר לשני, זה שהתקדם לתפקיד ראש מחלקה? דווקא הוא ייתכן שתקוע יותר מדי שנים באותו מקום, למרות שהצליח לטפס שני שלבים (סביר לגמרי ל 3 תפקידים בחברה בינונית ומעלה). מדוע? כי אם הוא מנהל כבר 6 שנים את אותה מחלקה זניחה יחסית, או לחלופין הוא לא מצליח להראות הישגים משמעותיים כבר מספר שנים, ייתכן שעבורו 11 שנים בארגון הן יותר מדי, ועדיף לו לחפש את הארגון הבא. שם אולי יצליח להתפתח, גם אם לא בהכרח להתקדם באופן פורמלי, או לפחות לחסוך לעצמו הפגיעה בערך השוק עקב קדנציה ארוכה מדי ודלת-הישגים.
מבשיל או מרקיב
אבל גם המסקנה הזו אינה בהכרח חד-משמעית, שכן ההחלטה האם להמשיך לעבוד באותו הארגון הרבה שנים תלויה בגורמים נוספים: המקצוע (למשל במקצועות/תפקידים אדמיניסטרטיביים, באופיים ההתפתחות המקצועית מוגבלת), אישיותו של העובד, המוטיבציות העיקרית שלו (קריירה, ביטחון, נוחות, איזון), הסיכוי שלו לקידום נוסף (מקצועי או ניהולי), גילו, השלב בקריירה, האופק התעסוקתי בארגון הספציפי בהשוואה לארגונים אלטרנטיביים ועוד.
לעתים, גם כאשר לא צפויה כל התפתחות מקצועית או ניהולית, עדיף לעובד להמשיך לעבוד הרבה שנים בארגון שמבטיח לו אופק תעסוקתי רחוק יותר בהשוואה לאלטרנטיבות, במיוחד אם הוא נמצא בשלהי הסטגנציה ובוודאי בשלב הדעיכה, וזאת גם במחיר הסיכון להיתפס מקובע, חסר מוטיבציה, "ראש קטן".
ואכן, ארגונים לא אוהבים עובדים שרבצו יותר מדי שנים באותו מקום מבלי להתפתח, מה גם שאחרי שנים רבות באותו ארגון הרבה יותר קשה להסתגל לתרבויות ארגוניות האחרות, גם לאנשים שהתפתחו. על כן אחרי 5-6 שנים בתפקיד כל עובד צריך לשאול את עצמו שאלה קשה - האם אני מבשיל או מרקיב - ולענות עליה באומץ, שכן שאלת הזמן המקסימלי באותו התפקיד הרבה יותר חשובה, וקודמת לשאלת הזמן המקסימלי באותו הארגון.
מה המטרה?
מכאן והלאה ההחלטה תלויה במטרות שלכם. אם אתם מכווני קריירה, וחלילה הסתבר שאתם מתחילים להרקיב בתפקיד, זה הזמן לזוז הלאה - אחרת ערך השוק שלכם ייפגע, על המשתמע מכך. לעומת זאת, אם המוטיבציות שלכם אחרות, לא בטוח שנכון לכם למהר ולעזוב רק משום שאתם יותר מדי שנים בתפקיד או בחברה, שהרי לרוב האנשים לא דחוף להבשיל בעבודה, יותר חשוב להם נוחות וביטחון תעסוקתי. בהצלחה!
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.