דעה: הקורונה משנה את התפיסות הפוליטיות והכלכליות הקונבנציונליות

כאשר חומרת משבר הקורונה התבררה, הסנטור הרפובליקני ג'וש האולי ממיזורי שיגר מכתב למנהל המזון והתרופות, FDA, שבו הוא טען שהמשבר חשף תלות מסוכנת בסין. "משבר הקורונה החדש בסין מבליט פגיעות חמורה, מתמשכת ובלתי פתורה ביכולת שלנו לייצר תרופות מצילות חיים ואביזרים רפואיים לטובת האזרחים שלנו", כתב האולי. "זה לא מתקבל על הדעת". אם לשפוט לפי הפאניקה, הקורונה הופכת להרבה יותר מבעיה של בריאות הציבור. בסופו של דבר המשבר הזה יחלוף, אבל גלי ההלם שהוא יצר צפויים לשנות את ההנחות הפוליטיות והכלכליות הקונבנציונליים בכמה אופנים יסודיים.

ראשית, הוא משנה את עצם ההגדרה של איום על הביטחון הלאומי, מעלה את התמריץ של חברות אמריקאיות להרחיק חלק מרשתות האספקה מסין, מדגים את מגבלות כוחם של בנקיים מרכזיים ומגדיל את ההערכה לאנשי מקצוע בממשל.

שנית, במובן הפוליטי המיידי, התפרצות הקורונה צפויה לעזור לקמפיין של סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, שניסיונו בממשל וגישתו המרכזית יותר הופכת אותו לבחירה בטוחה יותר מזו של הסנטור ברני סנדרס בזמני מצוקה. אבל זה אולי האפקט הפחות חשוב של הקורונה.

במשך שנים, מומחי הביטחון לאומי אמרו זה לזה שבעולם שאחרי המלחמה הקרה, איומים לא מסורתיים כמו התקפות סייבר, מלחמה ביולוגית ומגיפות עולמיות - כל אלה צריכים לקבל יותר תשומת לב.

אפילו אסטרטגיית הביטחון הלאומי שהבית הלבן של הנשיא טראמפ פרסם בסוף 2017 ציינה את השינוי הזה בפרופיל האיומים: "התפרצויות טבעיות של נגיפים כמו אבולה וסארס, וכן התקפות האנתרקס המכוונות מ-2001 בארה"ב, ממחישות את ההשלכה של איומים ביולוגיים על הביטחון הלאומי על ידי נטילת חיים, יצירת נזקים כלכליים ותרומה לאובדן אמון במוסדות ממשלתיים".

ובכן, הגענו לנקודה הזו.

לרוע מזלו של הנשיא, הממשל שלו בחר דווקא להמעיט בתשומת הלב שניתנה לאיומי המגפות במועצה לביטחון לאומי, ולהציע קיצוץ במימון של "המרכז לבקרת מחלות ומניעתן" (CDC). הצעדים הללו לא צפויים לחזור על עצמם בעתיד.

"זה צריך היה לגרום למנהיגי ארה"ב לעשות את מה שהם היו צריכים לעשות כבר מזמן, לעשות יותר כדי לטפל באיומים שאינם צבאיים", אמר פרדריק קמפ, נשיא המועצה האטלנטית.

המשבר בהחלט יגרום לחברות האמריקניות לחשוב יותר על השאלה שהם כבר עסוקים בה על רקע מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין: האם זה חכם להיות תלויים כל כך במקור יחיד לחלקים או מוצרים מוגמרים כאשר כל כך הרבה גורמים חיצוניים - מגמות פוליטיות בארה"ב, טקטיקות הפחדה בסין וכעת מגיפה עולמית - עלולים לפגוע באמינות של המקור הזה?

יש השלכה אפילו יותר רחבה על המערכת הפיננסית. המשבר יכריח מנהיגים בארה"ב ומחוצה לה להעריך מחדש את התו"ל, שהם חשבו שיש להם לטיפול בהלם כלכלי. במשך שנים, המהלך הטבעי של אנשי הממשל היה להסתמך על הבנקאים המרכזיים שיפחיתו שערי ריבית כדי לתמוך בכלכלה בזמני פחד ומצוקה.

זה למעשה מה שטראמפ דרש מהפדרל ריזרב לעשות במשבר הנוכחי - ובדיוק מה שהפד החליט לעשות בשבוע שעבר. אבל עם ריביות שכבר מצויות בשפל היסטורי, להפחתה של עוד חצי נקודת אחוז אין אפקט על שוקי ההון, שמרוכזים בכוחות גדולים יותר. בנוסף, הפחתת ריבית כשלעצמה לא מטפלת ישירות במשבר מהסוג הזה, שבו כסף קל הוא נטול כוח לשקם רשתות אספקה שבורות.

"השווקים שמחו על זה במשך 15 דקות, ואחר כך התעלמו לגמרי מההפחתה", אומר אלן בליינדר, מי שהיה סגן יו"ר הפד וכיום עמית מחקר במכון ברוקינגס. "זה מדגים שלהאכיל את החיה כשהיא רעבה הוא דבר כמעט בלתי אפשרי". קובעי המדיניות יצטרכו לחשוב מחדש על ספר המשחק שלהם - ולחשוב על תמריץ תקציבי ולא מוניטרי.

נגיף הקורונה חושף גם עד כמה שוק הנפט משפיע על ארה"ב. מחירי הנפט קורסים כאשר הצורך של סין באנרגיה קורס. במשך עשרות שנים, מחירי נפט נמוכים יותר תורגמו אוטומטית כחדשות טובות לכלכלה האמריקנית. כבר לא. בום קידוחי הפצלים הפך את אמריקה ליצואנית אנרגיה, וקריסת מחירי הנפט פוגעת בחברות אנרגיה אמריקניות צעירות.

אפקט ראוי לציון אחרון: אנשי המקצוע בממשל זכו לקיתונות של ביקורת בשנים האחרונות, והואשמו בכך שהם "מדינה בתוך מדינה" שמעוניינת בערעור מעמדם של נבחרי ציבור. פתאום, המומחיות שלהם הופכת אותם למוערכים מחדש. אין דמות מרגיעה יותר בעין הציבורית מאשר ד"ר אנתוני פאוצ'י - מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מדבקות זה 35 שנה.