בואו נעצור רגע ונדמיין את העולם של לפני 15 שנים. נזכר איך כדי לאכול אוכל שמתחשק לנו, הלכנו למסעדה, וכדי לקנות בגד שמשך את עינינו, עמדנו בתור לחדר ההלבשה בחנות. עולם שבו סחבנו בעצמינו את הקניות מהשוק, וכמובן קפצנו לחבר כדי לראות את הנעליים החדשות שקנה ולהתעדכן בשלומו. וכשהיינו במצוקה, יכולנו ללכת לפסיכולוג ולשבת מולו על הספה בקליניקה.
נכון, אנחנו עדיין מעורבים בפעילויות כאלו היום, אבל במציאות של 2020 כל אחת מההתרחשויות האלו יכולה להיות מוחלפת באלטרנטיבה אונליינית מספקת.
משבר הקורונה העולמי נחווה על ידי רבים מאיתנו כאירוע המחזיר אותנו אחורה בזמן, לימי המגפות. לימים בהם האדם נותר חסר אונים מול איתני הטבע. חזרה לזמנים בהם הרפואה קצרה מלהושיע. או כמו שאמרה לי אמי בת השמונים ושש, "ראיתי הרבה סכנות בחיי, צנע, מלחמות, שנאת חינם אבל לא תיארתי לעצמי שאראה גם מגיפה עולמית". חוויה כזו הייתה כבר אמורה להיות מחוץ ללקסיקון הסכנות שלנו.
אבל אולי דווקא עכשיו, דווקא בתוך מציאות שבה אדם הולך ומסתגר בדלת אמותיו, וירוס הקורונה עם כל האימה שהוא מטיל, פוגש אנושות המוכנה להתמודדות עמו. אם נסמוך על הצהרות המומחים, הוירוס אינו קטלני בכ-95% מהמקרים. לעיתים הוא אפילו קל יותר ממחלות שאנו מכירים כבר ולא נבהלים מהן. ההתמודדות המורכבת ביותר שהוא תובע מאיתנו, אולי, היא דווקא הבידוד. מיליונים בעולם כולו, נמצאים בחדר סגור לימים רבים. האם אנחנו מצוידים היטב להתמודדות הזו?
בשנים האחרונות החברה מעודדת ומפתחת אמצעים רבים כדי לספק את כל מבוקשנו במרחב הפרטי, בבית. זו מציאות שבה כל דבר יכול להופיע בפתח ביתנו אם נרצה והבית יכול להפוך למרחב העבודה שלנו, ולמקום שבו אנחנו לומדים ומבלים. אנו מצפים שגם הצרכים הרגשיים שלנו יסופקו ללא צורך במגע פיזי עם הסביבה. עולם הדייטים האינטרנטי, לדוגמא, נותן לנו אשליה שאנחנו יכולים למיין את המועמדים לזוגיות באופן מיטבי, להכיר ללא מגע ונוכחות פיזית, כמעט עד החתונה. הרשתות החברתיות מייצרות אינטראקציה חברתית נרחבת, גם אם מעוררת ביקורת. ואל נשכח את קשרי הווטסאפ ושיחות הוידאו, המאפשרים קשר יום יומי עם הקרובים לנו.
אחת ההתפתחויות המעניינות של העשור האחרון היא האפשרות לקבל טיפול רגשי ונפשי אונליין מאנשי מקצוע מוסמכים. מספר הולך וגדל של מטפלות ומטפלים הגיע להכרה שדרוש שינוי. הרעיון שבטיפול שני אנשים או יותר נפגשים במרחב משותף, מנותק מהמציאות של המטופלת, ולכן מאפשר עבודה "נקייה" יותר, הוא אידיאל. זה אידיאל שמרחיק לא פעם אוכלוסיות שלמות מקבלת טיפול התואם את צרכיהם.
בעולם גלובלי, שבו אנשים מוצאים את עצמם לתקופות קצרות וגם ארוכות, בארץ זרה, בסביבה שאינה הסביבה הטבעית שלהם, ושאינה מספקת להם את התמיכה החברתית והמשפחתית לה הם רגילים, הצורך בטיפול מתאים מודגש במיוחד. היכולת לבחור את המטפל המתאים, בשפה המתאימה, ולאפשר טיפול ללא הפרעה הקשורה בשינוי במקום המגורים או נסיעות תכופות לשם עבודה, היא בעלת ערך רב. זה נכון גם בימי רגיעה, ועל אחת כמה וכמה בעת משבר.
טיפול אונליין הוא מענה מושלם להתמודדות עם מצוקת הקורונה. על אף זמינותם של שירותים רבים למתבודד, כולל "שירותים חברתיים", השהייה הנכפית בבידוד דווקא בזמן משבר ועלייתה של חרדה קיומית, קשה מאוד לרובנו. במצבי איום ופחד, נטייתו של האדם היא לקרבה פיזית, להצטופפות ולויסות משותף של הפחד. לא להתבודדות. ילד, שמפחד ממפלצות דמיוניות בארון בלילה, מקל על פחדיו על ידי פניה להוריו ולנוכחותם. מבוגרים מחפשים את הקרבה של משפחה או חברים כדי להקל על עומס נפשי. אבל במציאות הקורונה, משאבי תמיכה אלו עלולים להיות בלתי זמינים. לכן, מטפלים המאפשרים למבודדים תמיכה רגשית ומענה פסיכולוגי מקצועי באופן מקוון, מפרים את בדידותם בתוך הבידוד, ומגישים עזרה אפקטיבית בזמן משבר, חשובים במיוחד.
האנושות עשתה צעדים גדולים קדימה ב-15 השנים האחרונות. עם כל הקושי, מגיפת הקורונה פוגשת אותנו בזמן שבו אנחנו באמת יכולים להתמודד איתה, לא רק במובנים של עבודה מהבית או לימודים מרחוק. גם הטיפול הנפשי, שיכול להיות ממש קריטי לרבים מאיתנו שמבחינתם ההתמודדות הנפשית היא הקשה ביותר, יכול להגיע למרחב בו אנחנו שוהים בבידוד. ולעזור.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית מומחית, מתמחה בטיפול בחרדה ומנהלת שירותי הייעוץ הפסיכולוגי במכללת שנקר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.