1. מיתון עולמי
קצת קשה לזכור, אבל רק לפני שלושה שבועות טיפס מדד המניות האמריקאי S&P 500 לשיא סגירה של 3,386 נקודות. גם האופוריה היתה בשיא, ולמרות המכפילים הגבוהים בשוקי המניות, ציפו רבים מהמשקיעים לעוד שנה חיובית עם צמיחה כלכלית בעולם ועלייה מתונה בשוקי המניות.
אלא שמאז, כידוע, הכל השתנה. נגיף קורונה, שהתפרץ בסין, התפשט למדינות רבות בעולם, הוגדר כמגיפה עולמית ונהפך ל"ברבור השחור" של 2020. מדינות נקטו הגבלות חריפות בניסיון להאט את קצב ההתפשטות, חברות עסקיות התחילו לעדכן על השפעותיו השליליות של המצב החדש, ובשוקי ההון עברו לדבר במונחים של מיתון - שייתכן כי כבר התחיל.
אורכו של המיתון יושפע ודאי מקצב התפשטותה של המגיפה וממשך התקיימותה. ואולם, התבהלה שנוצרה בעקבות התפרצות הווירוס בעולם, הובילה כאמור בתוך שלושה שבועות בלבד לנפילה של 19% במדד S&P 500 ולקריסה של יותר מ-40% במחירי הנפט הגולמי לסוגיו, וזאת בשל הירידה החדה בסחר העולמי ובפעילות חברות התעופה.
2. מדיניות הריבית
נפילות דומות במדד S&P 500 נרשמו בשתי פעמים שונות במהלך העשור האחרון. בפעם הראשונה היה זה בקיץ 2011, בעקבות משבר החובות של מדינות אירופה. בפעם השנייה זה קרה בסוף 2018, כשעליית הריבית בארה"ב העלתה את החשש מפני גל של פשיטות רגל בענפים שבהם פועלות חברות בסיכון גבוה, כמו אנרגיה ונדל"ן.
בשתי הפעמים האלה, ידע שוק המניות האמריקאי להתאושש במהירות יחסית ולחזור למגמת העליות, בזכות צעדי התערבות שביצע הפדרל ריזרב. ב-2011 הנהיג הפד תוכנית הקלה כמותית והציע הלוואות לבנק המרכזי האירופי (ECB), ואילו בתחילת 2019 שינה הפד את גישתו לגבי המשך הצורך בהעלאת הריבית ואף חזר להפחיתה בהמשך.
האם גם הפעם השוק צפוי להיבלם בנקודה זו, ולחזור בתוך תקופה קצרה למגמה החיובית? כנראה שלא. הפעם יש הרבה פחות משקל לצעדי ההקלה המוניטריים, ואפילו הפחתה שלא מן המניין של 0.5% בריבית על ידי הפד בשבוע שעבר, לא מנעה את המשך ההידרדרות.
3. שוק דובי
בשבוע הבא תיפגש ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב לישיבה נוספת, הפעם כזאת שנקבעה מראש. על פי התחזית המרכזית בשוק, שמשתקפת מהמסחר בחוזים עתידיים על גובה הריבית, יחליט הפד להפחית בישיבה זו את הריבית ב-1% נוסף לטווח של 0%-0.25% בלבד - כמו ברמת השפל שלאחר המשבר הפיננסי של 2008.
אלא שזה, כאמור, לא צפוי להספיק. בכל העולם מצפים המשקיעים ממנהיגי המדינות לנקוט פעולות להסרת האיום על הכלכלות, ולפי שעה, בארה"ב נרשמת אכזבה מצעדי הממשל. הבוקר נסחרו החוזים העתידיים על מדד S&P 500 בירידה של כ-4%, לאחר נאום בעניין שנשא הנשיא, דונלד טראמפ - ואם זו אכן תהיה גם הירידה במדד בסוף יום המסחר, הרי שהפעם זה כבר יהיה אחרת.
אם שום דבר לא ישתנה, הרי שלראשונה מאז 2008 ייכנס היום מדד S&P 500 לשוק דובי, המוגדר כירידה של לפחות 20% מהשיא - ויסמן בכך את סיומו של השוק השורי הארוך בהיסטוריה.
דיוויד קוסטין, אסטרטג המניות האמריקאיות הראשי בגודלמן זאקס, כתב אתמול כי הוא מצפה לראות את המדד סביב רמה של 2,450 נקודות באמצע 2020 - מה שישקף נפילה של כ-28% מהשיא.
4. שטף פדיונות
הבורסה לניירות ערך של תל אביב כבר נכנסה לשוק דובי, כשמדד החברות הגדולות ת"א-35 רשם במהלך יום המסחר ירידה של כ-8% נוספים והשלים נפילה של 31% מאז השיא שרשם לפני חודש בדיוק - 1,751.79 נקודות. מדד החברות הבינוניות בגודלן, ת"א-90, השלים נפילה דומה מהשיא שרשם במהלך ינואר.
את עיקר הירידות בתל אביב רשמו המדדים בשבוע האחרון, ואלה הוחרפו מהותית בשל פדיונות עתק בהיקף של מיליארדי שקלים, שנרשמו בקרנות הנאמנות מידי יום. פדיונות בהיקפים אלה הובילו לירידות שערים חדות בכל אפיקי ההשקעות בישראל, ובכלל זה, באיגרות החוב הקונצרניות ואפילו באג"ח הממשלתיות, שבעולם נחשבות מקום מקלט בעתות של סיכון.
כך למשל, הובילו הפדיונות העצומים לנפילה שבועית של כ-7.5% במדד האג"ח הקונצרניות הבכירות, תל בונד 60, ואף לירידה שבועית של יותר מ-6% במדד האג"ח הממשלתיות הלא-צמודות לתקופה של 5 שנים. את הסחורה שזרק הציבור דרך קרנות הנאמנות, ניסו הגופים המוסדיים לקלוט באפיקי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים על ידם, אבל גם אלה לא יכלו לשטף הפדיונות העצום.
פדיונות גבוהים בקרנות הנאמנות בימים של ירידות בשווקים אינם דבר חדש בישראל, אבל השטף הנוכחי העצום מלמד כנראה גם על השינוי הדרמטי שהובילה מהפכה הדיגיטלית בעשור האחרון. אם בימי המשבר החריפים של 2008 עוד נדרש חלק ניכר מהציבור לקיים שיחת טלפונית עם יועץ ההשקעות בבנק כדי למכור את השקעותיו בניירות ערך, הרי שהאפליקציות של ימינו מאפשרות מתן הוראות לפדיונות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע - וזאת בלי להתייעץ על כך עם איש.
את העדות לכך קיבלנו בבוקר יום ראשון, כשלאחר יומיים של ירידות שערים בוול סטריט (בימים חמישי ושישי), נפתח המסחר בתל אביב עם ירידות חדות במדד הדגל, שנבעו מפדיונות ענק בקרנות הנאמנות. כותרות אתרי האינטרנט, שדיווחו על כך באופן מיידי, הזינו גל נוסף של פדיונות - וכך הלאה והלאה. במצב הזה נדרש שוק ההון המקומי להתמודד לא רק עם היעדר מאסה של קונים, בשל כמות הגופים המוסדיים המצומצמת הפעילה בו, אלא גם עם מאסה עצומה של מוכרים בעת ובעונה אחת.
5. מינוף מסוכן
הטלטלה הנוכחית בשוק הופכת את החברות הממונפות למסוכנות במיוחד, ועלולה להוביל לגל חדש של הסדרי חוב בהיקפים של מיליארדי שקלים כל אחד. החשודות המיידיות הן קבוצת אי.די.בי, שנעה כבר תקופה ארוכה סביב האפשרות להסדר חוב, ולצדה קבוצת דלק, שניירות הערך שלה קרסו בשבועות האחרונים בעקבות נפילת מחירי האנרגיה בעולם.
ואולם, שתיים אלה אינן היחידות שמחירי האג"ח שלהן מלמדים על הסתברות גבוהה לקריסה פיננסית. חברות נדל"ן זרות רבות, שגייסו חוב בתל אביב בשנים האחרונות, ראו השבוע את האג"ח שלהן קורסות לתשואות המשקפות הסתברות גבוהה להסדר חוב. לצד סטרווד ווסט, שכבר הודיעה השבוע על פתיחה רשמית של מגעים מול מחזיקי האג"ח שלה, מעידות תשואות האג"ח הדו-ספרתיות של חברות נוספות, כמו אול-יר ודה זר.אס.אי, כי שוק החוב שוב נסגר למיחזורים - וכי קיים סיכון אמיתי לכושר ההחזר שלהן.
6. זינוק הדולר
לצד כל אלה, היה בכל זאת אפיק אחד שפעל בניגוד למגמה השלילית הכללית באחרונה, וזהו אפיק ההשקעות במט"ח. הטלטלה העולמית, והפגיעה האפשרית בכלכלת ישראל, הזניקו בשלושת השבועות האחרונים את שערו של הדולר ביותר מ-6%, מ-3.41 שקלים ב-21 בפברואר עד ל-3.62 שקלים היום.
עניין זה עשוי להעיד כי לא רק הציבור הישראלי ברח השבוע מכל מוצרי ההשקעה בבורסה, אלא אף ייתכן כי אליו הצטרפו הפעם גם המשקיעים הזרים, שבשנים האחרונות רכשו שקלים והשקיעו באמצעותם באג"ח ממשלתיות, על רקע הערכתם לחוסנה הכלכלי של ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
