כל מה שיעיף את הנגיף: מה קורה איפה שכבר מיגרו את הקורונה

וירוס הקורונה הביא לירידות חדות, שלא לומר מיני-מפולת, בשבועיים-שלושה האחרונים בשוקי העולם. האם הירידות הללו מוצדקות? לאן מועדות פני השוק?

כדי לנסות ולהעריך לאן אנחנו הולכים מכאן, צריך לענות שתי שאלות:

הראשונה - מהי עוצמת התפשטותו של הנגיף בישראל וברחבי העולם, אל מול הניסיונות לעצור אותה? והשנייה - מהו הנזק הכלכלי שייגרם לכלכלה הישראלית והעולמית?

נתחיל עם השאלה הראשונה. כיום ידועים למעלה ממאה אלף נדבקים בנגיף ברחבי העולם. ידוע על כ-57 אלף שהחלימו וכ-3,000 שמתו. כלומר לפי הידוע, יש כ-40 אלף נדבקים בלבד בעולם. במונחים גלובליים, יחסית לאוכלוסייה העולמית, המספר כמובן נמוך מאוד.

בסין חוזרים לעניינים

רשויות הבריאות ברחבי העולם עושות מאמץ בשני מישורים. האחד - השגת שליטה על התפשטות הנגיף עד בוא חום האביב והקיץ, אז ההתפשטות צפויה להאט משמעותית או אף להיעצר (ועל כך, פירוט בהמשך). המישור השני הוא פיתוח תרופה לנגיף. פיתוח חיסון ייקח כנראה קצת יותר זמן, אך לגבי תרופות הנושא מתקדם הרבה יותר. כ-80 ניסויים קליניים נערכים כבר כיום בסין על-ידי חברות פרמצבטיקה, עם תרופות קיימות לנגיפים דומים כדוגמת הסארס ואחרים, שעברו התאמה לנגיף הקורונה. ביניהן ישנה תרופה אחת מתקדמת במיוחד שכבר הוכחה בניסויי מעבדה כיעילה נגד הקורונה, וכרגע נעשים בה הניסויים בסין על בני אדם.

אבל החדשות המעודדות יותר שמגיעות מסין, אלו הדיווחים על חזרה לשגרה. מפעלים חוזרים לפעול ולייצר, שירותים כמו הסעדה ואחרים חוזרים לפעול ואנשים יוצאים מהבתים וחוזרים לעבודה. כל זה נעשה תחת פיקוח הדוק הכולל תחקיר של העובדים בכניסה לעבודה ומדידת חום לוודא שאינם חולים, אבל זה נעשה והמגמה חיובית.

מי שלוחץ על המפעלים ועל נותני השירותים לחזור לעבודה ולשגרה מהר ככל האפשר, הוא הממשל הסיני. קצב הנדבקים בסין נמצא בירידה משמעותית, קצב המחלימים נמצא בעלייה וניתן לומר שסין השיגה שליטה על התפשטות הנגיף והיא בהליך של חזרה לשגרה. מכיוון והמצב בסין היה החמור ביותר, מעל ומעבר לכל מדינה אחרת, הרי שמדובר בחדשות טובות לעולם כולו.

חדשות מרגיעות נוספות, הן מדידות אחוז התמותה בדרום קוריאה, אחת המדינות עם המדידות היסודיות והאמינות יותר. מדידות אלו הצביעו על שיעור תמותה של 0.5%, שיעור הגבוה משפעת רגילה אך נמוך משמעותית מהנתון של 3.5% שפורסם לגבי הקורונה. אגב נתון זה כבר לא רלוונטי, וכרגע הנתון הגבוה שמדברים עליו הוא 2% והנמוך כאמור 0.5%. כמו כן, מקרי המוות מתרכזים באוכלוסייה המבוגרת יותר, בני 70-80 ומעלה, עם בעיות לב/ריאה ומעשנים כרוניים. רוב החולים לא ירגישו את המחלה למעט קצת חום ושיעול קל.

יהיה לנו טוב כשיהיה חם

אחת השאלות הדרמטיות לעניין השליטה בהתפשטות הנגיף, היא האם הוא, בדומה לשפעת, מחלה של חורף בלבד, או שהוא ישרוד וימשיך להתפשט גם בקיץ. התשובה בעניין הזה די ברורה. בחצי הכדור הצפוני בו שורר בתקופה זו מזג אוויר חורפי, הנגיף מתפשט הרבה יותר מהר, מאשר במדינות בעלות מזג אוויר חם יותר. כאשר הנגיף מגיע למדינה חמה על ידי אדם שנכנס למדינה עם הנגיף, ההתפשטות שלו איטית הרבה יותר וניתנת לשליטה. נתון זה מצביע על כך שהנגיף מתקשה להתרבות בתנאים של חום ולחות. לכן עוד זמן קצר, כשיסתיים החורף, ההתמודדות איתו, השגת שליטה וחזרה לשגרה, כל אלו יהיו קלים הרבה יותר.

כאשר אנחנו מסתכלים נכון לעכשיו על המצב בישראל, מתוך כ-100 חולים, רק בודדים כנראה נדבקו בישראל והשאר הביאו איתם את הנגיף מארצות אחרות. כלומר למרות קבוצת הצליינים שהסתובבה בארץ (לפני כשלושה שבועות, כלומר עברו 14 ימי דגירת המחלה) ולמרות המוכר מהפיראט האדום, לא מוכרים מעבר לשניים-שלושה מקרי הידבקות בארץ.

אז נראה שהתשובה לשאלה הראשונה היא שהעולם נכנס למצב של פאניקה מוגזמת. אין ספק שחלק מהצעדים שננקטים מסייעים לשלוט בנגיף באופן הדוק יותר, אבל חלק מהם משקפים היסטריה וכרוכים בהפסדים כלכליים משמעותיים, שעשויים להתברר כדרמטיים. כאשר אנו מדברים על כלכלה וכסף, צריך לזכור שהפסדים של מיליארדים בכלכלה, יכולים לבוא על חשבון סל תרופות, השקעה בתיקון כבישים מסוכנים ועוד מקומות בהם ניתן להציל חיי אדם.

פעולת הממשלות - חרב פיפיות

עכשיו לשאלה השניה - האם רוב הנזק הכלכלי כבר נעשה והוא בר תיקון בטווח זמן סביר, או שמא אנו רק בתחילת הדרך ונגיף הקורונה עשוי לדרדר את הכלכלה העולמית למיתון?

החוליה החלשה בהקשר של מיתון אפשרי, אלו אותן מדינות עם כלכלה לא חזקה מלכתחילה, בהן התפשט הנגיף. איטליה היא דוגמה למדינה כזו. מיתון שיתחיל באירופה, יכול לשלוח את זרועותיו גם ליבשות אחרות ולשווקים נוספים. הסקטורים הרגישים יותר לסגר של מדינות ואוכלוסיות, התעופה והתיירות, עלולים לקרוס לחלוטין ולסחוב איתם סקטורים נוספים של יצרנים ונותני שירותים. כמובן פיטורים המוניים הם מתכון להקטנת הצריכה הפרטית ומשם גלישה להאטה כלכלית ואף מיתון.

הרצינות בה פועלות הממשלות בעולם כדי לחסום את התפשטות הנגיף, מהווה חדשות טובות אבל גם מסוכנות. צעדים קיצוניים מדי מביאים להיסטריה לא מוצדקת שפגיעתה בכלכלה ובשוקי ההון בטווח הקצר עלולה להיות קשה יותר מהנדרש. מצד שני, כמובן צעדים אלו מונעים התפשטות חריפה יותר עד בוא חודשי האביב והקיץ החמים שכבר בפתח, ובכך נמנע אולי נזק גדול יותר בטווח הבינוני.

החדשות המעודדות בתחום הכלכלי באות מכיוון הממשלים והבנקים המרכזיים שנחושים לצמצם למינימום את הנזק הכלכלי שנגרם מנגיף הקורונה. הבנק המרכזי באוסטרליה היה הראשון שהוריד את הריבית ואחריו הבנק המרכזי של ארה"ב שהוריד את הריבית בחצי אחוז בצעד חריג ומפתיע, בישיבה שלא מן המניין.

הכלכלנים צופים הורדה נוספת באחת מישיבותיו הבאות, כדי לעודד את הכלכלה. בנקים נוספים צפויים ללכת בעקבותיו, כולל בנק ישראל, אם יהיה בכך צורך. אם דיברנו על צמצום הצריכה הפרטית, הורדת הריבית כפי שסימן הבנק המרכזי בארה"ב היא נשק יום הדין להחזרת הצמיחה למסלול. נוסיף על כך את העובדה שנגיף הקורונה הגיע בתקופה טובה יחסית לכלכלה האמריקאית והעולמית, ובוודאי לכלכלה הישראלית. יחד עם התקופה הקצרה יחסית שתידרש כדי להשיג שליטה מלאה על התפשטות הנגיף, הנזק הכלכלי יכול להיות מועט יחסית ובר תיקון בזמן סביר.

כל משבר וההיסטריה שלו

אז מה עושים?

האם הנזק הכלכלי שנגרם מנגיף הקורונה מצדיק הפחתה של 20% ויותר משווי שוקי ההון העולמיים? לפי הניתוח שלי, התשובה שלילית. משקיעים לטווח ארוך יעשו בחכמה אם ייאזרו בסבלנות ואף ינצלו את הירידות לשינויים שיעניקו להם יתרון כשיחזרו העליות. גם אנחנו עושים בימים אלו מעט שינויים בקרנות, שייצרו לנו יתרון כאשר השוק יעבור להתאוששות. משקיעים עם סיבולת סיכון גבוהה וכסף פנוי, יכולים לנצל את הירידות כדי לאתר הזדמנויות השקעה מעניינות ולהגדיל באופן מדורג את החשיפה למניות. ואל תשכחו שהסטטיסטיקות מראות שככל שהירידות חדות יותר ומהירות יותר, כך גם העליות שבאות אחריהן חדות יותר ומהירות יותר. לכן לרוב מי שמוכר את ניירות הערך שלו בהפסד במטרה לשוב כאשר השוק יתאושש, קונה את המניות במחיר גבוה משמעותית מהמחיר בו מכר אותן.

נוסף על כך, ותיקי שוק ההון יודעים כי בכל משבר קודם, בין אם משבר הבועה של פרנקל בשנת 1994, משבר רוסיה בשנת 1998, משבר הנאסד"ק ואסון התאומים בשנים 2000-2002 וכמובן משבר הסאב-פריים בשנת 2008, התחזיות היו דרמטיות, קטסטרופליות והציגו תמונה שחורה של קריסת המערכת הפיננסית כולה. הרבה מעבר למה שקיים כיום. זה טבעם של משברים. הם מייצרים היסטריה ולחץ על השוק. בכל המשברים הללו, מי שיצא בשיא הירידות, הפסיד חלק ניכר מכספו. מי שנשאר, החזיר את ההפסד והרוויח. 

הכותב הוא כלכלן, מנכ"ל אביב ניהול קרנות, שמנהלת קרנות שמשקיעות בחברות הוגנות וקרנות על פי ההלכה. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק