"אנו במצב חירום כלכלי, ולכן מותר להגדיל משמעותית את הגירעון"

"אחד מהלקחים העיקריים של כל המשברים הוא שהחיים ממשיכים", אומר פרופ' ליאו ליידרמן. "משברים טבעם להסתיים. וכמובן שבסיטואציה הנוכחית אני מאמין שמקבלי ההחלטות - אם זה שרי אוצר, אם זה ממשלות, ואם זה בנקים מרכזיים, דרך הריבית - יעשו הכול, כדי שהעולם לא ייכנס למיתון ולא יהיה משבר פיננסי ומשבר כלכלי. הצעדים שלהם לא יכולים לפתור את הבעיה הרפואית של הקורונה. יש לנו פה תופעה חדשה, ועוד לא מצאו לה פיתרון. אבל מנגד אני חושב שאוטוטו מגיעה תגובה של מדיניות מאוד חזקה. בשווקים, הדבר שיגרום לרגיעה מסוימת הוא תגובה מתואמת. לכולנו, כאזרחי העולם, חשובה התחושה שיש מבוגר אחראי, שיש לנו על מי לסמוך, שיש לנו אמון במערכות".

פרופ' ליאו ליידרמן, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, משמש כיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. בראיון נרחב לפודקאסט "הצוללת" מבית "גלובס" מעריך ליידרמן, כי "זאת תהיה שנה לא פשוטה, גם מבחינת המשק הישראלי".

מה התחזית שלכם לגבי הצמיחה בישראל?
"אנחנו לא ממליצים לעבוד על תרחיש ספציפי מסוים, כי הדברים משתנים. אנחנו בישראל רואים רבעון שני ושלישי מאוד משמעותיים. לנתונים של הרבעון השני אין משמעות, אפשר לשכוח מהם. אנחנו יודעים שהכלכלה הישראלית מגיעה למשבר הזה במצב טוב יחסית, אבל הרבעון השני והשלישי הם קשים ואנחנו חושבים ששם הסיכוי לקיפאון בתוצר ואולי אפילו ירידה בתוצר. מה שבטוח, שתהיה ירידה בתוצר לנפש. אם יצליחו להשתלט על ההתפתחות של המחלה, אז התקווה היא שברבעון האחרון של השנה נראה התאוששות. אבל כדאי מאוד להדגיש - הכל תלוי בנושא הרפואי, והנושא הרפואי דורש סגר, בידוד ושיתוק של מערכות שלמות, ובטווח הקצר אלו דברים שפוגעים בכלכלה".

אלו דברים שעדיין לא ראינו בישראל.
"אני מסכים איתך. בישראל אנחנו רק בתחילתו של התהליך, של ההשפעות הריאליות על הכלכלה, כי הצעדים האחרונים - כולל אתמול בלילה ההחלטה על איסור התקהלות עד מאה איש - אלו בוודאי דברים שמשנים את מוזיקת הרקע.

"אני חושב שהדבר הראשון הוא לשאול את המומחים למדע ורפואה, והיו לנו הרבה שיחות איתם. הם לא יכולים לתת תחזית אמינה שב-30 ביוני יורד המסך ופתאום משבר הקורונה מסתיים, וב-1 ביולי הכל מתאושש. מרבית גורמי הרפואה חושבים שמדובר בתופעה מתגלגלת שתתגלגל בכל השנה, ויש את הסיכון שבחורף הבא, בנובמבר, יהיו שוב בעיות מהסוג הזה".

הצרה של מחירי הנפט: "דרמה לוול סטריט"

להשלכות של התפרצות הקורונה יש להוסיף את מלחמת מחירי הנפט שפרצה בתחילת השבוע בין סעודיה לרוסיה, שאותה מכנה ליידרמן "דרמה לוול סטריט". החשש, לדעתו, הוא מפני "החשיפה של הסקטור הפיננסי במדינות הגדולות לענף הנפט, והחשיפה של חברות הנפט לאגרות קונצרניות ולחובות. הם צריכים כל הזמן לגלגל את החובות שלהם, ואם מחיר הנפט מאוד מאוד נמוך, יש חשש שחלק מהחברות האלה יפשטו רגל. ולכן מוסיקת הרקע שהצטרפה עכשיו היא העניין של יציבות הבנקים והיציבות הפיננסית".

ליידרמן, כאמור, צופה התגייסות של מקבלי ההחלטות. "אני סבור שאת התגובה האגרסיבית ביותר בימים הקרובים נראה מצד בנקים מרכזיים ומקבלי החלטות שאומרים ‘אנחנו נעשה הכל כדי שתישמר היציבות של הבנקים ושל המערכת הפיננסית'. זה כיום אינטרס פוליטי. לעניות דעתי, אין פוליטיקאי שייתן לבנק גדול ליפול. במשבר של 2008 נתנו רק לבנק השקעות, ליהמן ברדרס, ליפול".

והתחרטו על זה יום אחרי.
"התחרטו על זה יום אחרי, והצילו את כל האחרים, כולל את חברת הביטוח הגדולה AIG. עכשיו בוא נזכור, ארה"ב בשנת בחירות, ודונלד טראמפ רוצה להיות שם. הוא יעשה הכל, והיועצים שלו יעשו הכל כדי לייצב את המצב. אני מקווה שיש להם מספיק כלים".

ובאופן כללי יותר, אומר ליידרמן, "כל המערכת הפיננסית תלויה בנזילות. נזילות היא מילת המפתח, ולכן הדבר האחרון שאנחנו רוצים כרגע בעולם זה משבר נזילות ומשבר פיננסי".

מה הממשלה ומשרד האוצר יכולים לעשות?
"הדבר הראשון הוא להמשיך ולפעול להעמיק את הצעדים של אתמול. יכול להיות שיש מקום להקים חדר מצב חירום כלכלי שיטפל בדברים בצורה כוללת. יש פה הרבה מאוד סוגיות, ואני חושב שצעדים לא חסרים ויש את המקצועיות לעשות אותם. אחד הדברים המשמעותיים בעת הזאת הוא לצאת לרחוב ולדבר עם המגזר העסקי, עם המגזר הצרכני ועם המשקיעים - כי מדברים ששומעים מסקטור העסקים הקטנים, למשל, אותו כלכלן שיושב בירושלים יכול להפנים מה צריך באמת להדאיג את כולם".

ואם להתמקד בכלכלה הריאלית, הרי שליידרמן צופה שהממשלות ירחיבו את התקציב שלהן על מנת לתמוך בכלכלה, תוך שימוש בגירעון - מדיניות מוצדקת בעיניו, גם כאן בישראל. "מה שצפוי כיום בעולם הוא שמדינות יוציאו יותר, ויעשו הקלות במסים ובהיטלים. למדינות יש גם אינטרס פוליטי, וגם אינטרס כלכלי שהעולם לא יגלוש למיתון. ולכן אם הביקוש בסקטור הפרטי יורד, הן ינסו שהביקוש מהסקטור הציבורי יעלה, כדי שהצמיחה לא תיפגע.

"אנחנו תמיד צריכים לדאוג מגירעון כי זה לא ארוחת חינם. ואם הדור הזה לא ידאג, אז הדור הבא יצטרך לממן את אגרות החוב וזה יביא למסים חדשים. אנחנו סבורים שהמצב הנוכחי הוא מצב חירום כלכלי, ובמצב חירום כלכלי מותר לנקוט בצעדים שיגדילו משמעותית את הגירעון - בתנאי שאלו צעדים סבירים ושקולים.

לעבוד לפי מספר תרחישים

ליידרמן אומר כי "מערכת הבריאות דורשת ותדרוש שיפורים ושינויים משמעותיים. התחום החברתי - ייתכן שאנשים יפוטרו, וצריך לוודא שיהיה להם עם מה ללכת למכולת. כל תחום הרווחה, עסקים קטנים ובינוניים. כלומר - יש פה קשת רחבה, אבל היא מתחילה בראש ובראשונה בתחום הבריאות כי הבעיה שהובילה אותנו לנושא הזה היא בעיית בריאות".
"אם המשבר הזה הוא משהו זמני, ואם יש צעדים זמניים לא קונבנציונליים שאפשר לעשות, זה הזמן לנקוט בהם".

בוא נדבר על המגזר העסקי - כל הנחות היסוד שבבסיס תוכניות העבודה התעופפו מהחלון. איך הנהלות ודירקטוריונים צריכים לעבוד עכשיו?
"אנחנו ממליצים להנהלות ולדירקטוריונים לעבוד לפי תרחישים. לא להינעל על תרחיש אחד, שאומר 'אוקיי אנחנו יודעים שהמשבר הזה יסתיים ביוני או בספטמבר'. ישנו תרחיש שהייתי קורא לו אופטימי או מתון, שאומר שיהיה רבעון שני ושלישי קשים, ואז איזשהי המראה הדרגתית. צריך לזכור שברגע שמדובר על משבר כלכלי ריאלי, עד כמה שההתאוששות תהיה מאוד מבורכת אם וכאשר, היא תהיה הדרגתית, לעומת המגזר הפיננסי שברגע שיתייצב המצב הרפואי כך כגודל הירידות יהיה גודל העליות".

"התרחיש האופטימי הקודם כבר לא קיים. אותו תרחיש אמר שכל הבעיה שייכת לסין וכל הבעיה היא של הרבעון הראשון של השנה הזאת בלבד. התרחיש היותר פסימי הוא של מיתון מתמשך לאורך כל השנה, עם כל המשמעויות, ואז לקוות שתנאי ההתחלה ל-2021 יהיו יותר טובים".