יותר מהסארס ומשפעת החזירים: מה גרם לשווקים להידבק בנגיף?

הנפילה במדדי המניות בוול-סטריט כתוצאה מבהלת הקורונה רשמה בשבוע שעבר ציון דרך היסטורי - ירידה מצטברת של 20% מהשיא, לראשונה מאז משבר האשראי העולמי של 2008. הירידה הזו התרחשה למרבה הסמליות בשבוע שבו צויין בשווקים יום הולדתו ה-11 של שוק השוורים. ב-9 במרץ 2009, שנה וחצי אחרי שפרץ משבר הסאב-פריים, הגיעו מדדי המניות בוול-סטריט סופסוף לתחתית. מאז אותו יום (9 במרץ 2009) עלו המדדים 11 שנים ברציפות. קיץ אחד ארוך שבמהלכו הניב מדד S&P 500 תשואה מצטברת של מעל 400%. אבל זו לא הייתה הסמליות היחידה לפני 11 שנה, ביום שבו נולד שוק השוורים עסקה התקשורת בנושא אחר לחלוטין: מגפה המונית. שפעת החזירים הוכרזה באותו שבוע פנדמיה על ידי ארגון הבריאות העולמי והנשיא אובמה מיהר להתחסן - תמונתו מפשיל שרוול וממתין לזריקה הייתה התמונה הבולטת של השבוע.

 נפילות במדד S&P 500 בעקבות התפרצויות

הפחד שהפיל על העולם משבר הקורונה מונע על ידי אי ודאות. שאלות כמו האם הכלכלה בדרך למיתון ומה יכולות המדינות לעשות כדי לסייע לעסקים עלו בעבר במשברים דומים שחלקם נגרמו על ידי מגפות. האם אפשר ללמוד משהו מהתפרצויות העבר שיסייע לנו להעריך מה שמצפה לכלכלה ולשווקים בהתפרצות הנוכחית?

הנגיף שחולל את שפעת החזירים ב-2009 היה אחראי גם למגפה הגדולה ביותר בעידן המודרני - השפעת הספרדית. כרבע מאוכלוסיית העולם נדבקה במחלה שפרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ו-50 מיליון בני אדם מתו ממנה. על רקע בהלת הקורונה בדקו השבוע כלכלני חטיבת המחקר של בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זקס כיצד התנהג מדד S&P באותן שנים. בתקופת בין דצמבר 1917 (פרוץ המגפה) למאי 1919 עלה מדד S&P ברציפות עלייה מצטברת של 40%. עליות חזקות במיוחד נרשמו במחצית השנייה של 2018, התקופה שבה הגיעה השפעת הספרדית לשיא. "בניגוד להתפרצויות של השנים האחרונות, לשפעת הספרדית לא הייתה השפעה על מדדי המניות" הייתה מסקנת החוקרים מגולדמן זקס.

 וירוסים בולטים במאה ה-21

שתי ההתפרצויות הגדולות של השנים האחרונות היו של הסארס (SARS) ב-2003 ושפעת החזירים ב-2009. התפרצות נוספת, קטנה יותר הייתה של MERS, ב-2015. ה-SARS וה-MERS הם נגיפים ממשפחת הקורונה. מצד אחד מדובר בנגיפים קטלניים יותר מה-Covid19 אך מצד שני היקף התחלואה בהם היה נמוך בהרבה - כעשרת אלפים איש בלבד חלו עד היום באחד משני הדודנים של הקורונה. שפעת החזירים היא דוגמה הפוכה: מחלה ששיעורי התמותה בה נמוכה בהרבה מהקורונה אך היקף התחלואה נרחב ומגיע לעשרות מליוני אנשים בארה"ב לבדה.

הסארס התפרץ בסין בנובמבר 2002 בנסיבות דומות לקורונה ומקורו מיוחס אף הוא לעטלפים. שיעורי התמותה כתוצאה מסארס גבוהים פי שלושה מאלה של הקורונה (10% לעומת 3.4%) אבל עד היום חלו בסארס בכל העולם רק כ-8,000 איש. ההתפרצות הגיעה לשיאה בתחילת 2003 אבל בגלל מספר הנדבקים הנמוך יחסית השפעתה על הכלכלה הסינית הייתה אפסית: בין 14 בפברואר ל-22 במאי התקופה שבה הגיעה המגיפה לשיא, ירד קצב הצמיחה של הכלכלה הסינית מ11% לקצת יותר מ-9%. קצב הגידול של המכירות בסין ירד במאי לשפל של 4.3% אך התאושש, והייצוא מסין כמעט ולא נפגע. השפעת האירוע פגה לחלוטין בתוך ארבעה חודשים מתחילת ההתפרצות. הגרפים של הפעילות הכלכלית בסין במהלך התפרצות הסארס התנהגו בצורת V - כלומר הצורה הקלה ביותר של האטה כלכלית. בארה"ב רשם המשק האמריקאי צמיחה אפסית של 0.6% ברבעון הראשון אחרי ההתפרצות, אך ההתאוששות החלה כבר ברבעון השני עם צמיחה של 2.2% שהתגברה ל-3.5% בסוף אותה שנה. ל-MERS שהתפרץ באזור ערב הסעודית ב-2012 ומאוחר יותר בקוריאה ב-2015 הייתה השפעה אפסית על הפעילות הכלכלית העולמית.

השפעה גדולה יותר הייתה לשפעת החזירים שהתגלתה לראשונה בארה"ב ב-2009. נגיף השפעת הזו, הדומה מאד גנטית לנגיף שחולל את השפעת הספרדית, אינו קטלני בהרבה משפעת רגילה (שיעורי תמותה של 0.02% מהחולים), אך ההתפרצות עוררה בהלה בארה"ב בשל ממדי התחלואה הגדולים (כ-60 מיליון אמריקאים חלו לפי הערכות בשפעת חזירים). ברבעון הראשון שאחרי התפרצות המגיפה התכווץ המשק האמריקאי בשיעור חריג של 4.4% ורשם צמיחה שלילית של 0.6% גם ברבעון השני. יחד עם זאת צריך לזכור שרבעונים אלה היו גם שיאו של משבר האשראי העולמי - כך שקשה מאד לבודד את ההשפעה המיוחסת לשפעת החזירים.

אינדיקציה מדוייקת יותר להשוואה יכולים לתת מדדי המניות. על פי הניתוח שנערך בגולדמן זקס, ב-2003 רשם מדד S&P 500 ירידה של 7.5% בתגובה להתפשטות מגפת הסארס מחוץ לגבולות סין. הירידה באותו מדד בתגובה להתפרצות שפעת החזירים הגיעה ל-9.1%. במקרה של הקורונה רושם מדד S&P 500 ירידה של 20%, מאז השיא שנקבע ב-19 בפברואר, ונראה כי מהלך הירידות רחוק עדיין מסיומו.

"ההשפעה הפעם גדולה יותר - בעיקר בגלל היקף ההדבקה שהוא מהיר יותר מחד, ומצב תשתיות מערכת הבריאות מצד שני" אומר פרופ' נתן זוסמן, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל "בהרבה מאד מדינות, לא רק בישראל, ההשקעה בבתי חולים ויחידות טיפול נמרץ הייתה מועטה ואין יכולת להתמודד עם הרבה מקרים - גם כאשר מדובר בשבריר אחוז של האוכלוסייה. גם הקף הבדיקות זיהוי הנגיף הוא פונקציה של משאבים. לכן השלטונות בפניקה והפניקה כמובן מחלחלת לאוכלוסייה ולשווקים הפיננסים" מוסיף זוסמן, שתחום התמחותו הוא משברים כלכליים במאה ה-19.

ומה באשר להמשך? נדמה שעוצמת המשבר מפתיעה את האנליסטים בבנקי ההשקעות ובחברות הייעוץ שמעדכנים את התחזיות מדי יום. תרמה לכך גם התרסקות מחיר הנפט כתוצאה מפיצוץ השיחות בין סעודיה לרוסיה - אירוע מקרו בלתי צפוי ששפך חבית של שמן על המדורה. בשבוע שעבר פרסם גולדמן זקס כי שוק המניות ייכנס לטריטוריה דובית "במהלך שלושת החודשים הקרובים" - תחזית שהתאמתה בתוך שעות ספורות. נכון להשבוע צופים בגולדמן זקס האטה בצורת U הפעילות הכלכלית צפויה לרדת בהדרגה - מ-.2.1% צמיחה ברבעון הנוכחי ל-0.9% ברבעון הבא ו-0% צמיחה בזה שאחריו ולאחר מכן צפויה להערכתם התאוששות מלאה מהמשבר הנוכחי.