כך זורמת מגפה ולמה מטוסים מסוכנים יותר משדות תעופה

״סגירת השמים בתקופה כזו היא צעד נכון", קובע ד"ר ברוך ברזל, ראש המחקר לחקר רשתות (כולל רשתות תחבורה) במחלקה למתמטיקה באונ' בר אילן. "ברור שאל מול החלטות כאלה יש מחיר חברתי וכלכלי שכבר פוגע באורך החיים שלנו. אבל חד משמעית, מגיפות מתפשטות בדרכי התחבורה".

 ד"ר ברוך ברזל / צילום: משולם לוי

"הדבר השחור בימי הביניים התפשט כמו עקבות בשלולית, ומחלות מודרניות, בהן הסארס והקורונה, מתפשטות בצורה שהדפוס שלה תואם לתנועה של האזרחים, וזה אומר גם דרך שדות התעופה. לשם המחשה, לונדון וניו יורק קרובות יותר מלונדון ופריז בנפח המעבר של חיידקים ביניהן".

האם המטוס הוא מה שמעביר את החיידקים, או החשש הוא משדה התעופה שמקבץ נוסעים מכל העולם?

"המודלים כיום אומרים שיש התפשטות פנימית בין אנשים שמעבירים חיידקים, ויש התפשטות בינלאומית שמותאמת לדיפוזיה ולתנועה של אנשים שזזים ממקום למקום.

"לפי המחלה הנוכחית, וזה משהו שצריך לחקור, המטוסים לא רק שמשנעים חיידקים עם הנוסעים, אלא שהם בעצם צלחות תרבית, כי המטוס מניע חולים ממקום למקום.

"הקורונה היא מחלה מדבקת, ובשילוב של שהייה ממושכת במקום סגור, המטוס הוא שמסכן יותר מנמל תעופה. צריך לזכור כי ההידבקות תלויה בתכונות של החיידק. אם מדובר בווירוס שעובר בדרכי הנשימה, כמו הקורונה שלפי מה שטוענים הוא לא חי הרבה זמן על משטחים - ההידבקות היא מנוסע לנוסע.

"אם מישהו נגע במשטח ונוסע אחר נגע באותו מקום שעה או שעתיים אחריו, זה פחות מסכן. אבל השהות במטוס היא אינטנסיבית, והנוסעים נוגעים באותם משטחים בפרקי זמן קצרים יחסית, ואת הידיים סיכוי סביר שיעבירו למגע בפנים. רק עכשיו אני למשל שם לב כמה אנחנו נוגעים בפנים שלנו, ואת זה צריך להפסיק".

"המחיר של טיפול בהתפשטות הווירוס כרוך בשינוי הרגלים"

"סגירת נתיבי האוויר בשלב הזה, היא לא רק מהלך נכון אלא שבמקביל כולנו צריכים לשנות הרגלים בחודשים הקרובים משום שמדובר במחלה שהיא מדבקת יותר מרוב המחלות שנחשפנו אליהן לאחרונה", ממשיך ברזל. "המחיר של טיפול בהתפשטות הווירוס כרוך בשינוי הרגלים ביחס לטיסות וגם ביחס ליום יום שלנו. הישראלים הם עם שאוהב להתחבק ולגעת פיזית אבל בחודשים הקרובים - להנהיג ריחוק זה בגדר חובה כדי להתמודד עם הקורונה".

בספינת הדיימונד פרינסס, שהפכה למעבדת ניסוי בקורונה, עלה שהחולים נדבקו בגלל מערכת האוורור ולא בגלל שהתקרבו זה לזה.

"נכון. זאת מכיוון שהם למעשה הם שהו בחלל משותף. חשבו שזה שהם בחדרים שונים מוביל לכך שהם מופרדים זה מזה ולכן מוגנים, אבל בפועל הם שהו בחלל משותף שניזון מאותה מערכת אוורור".

אנחנו רואים בדיווחים של משרד הבריאות שרבים מהמאובחנים נסעו ברכבת מנתב"ג. עד כמה זה קריטי?

"רכבת היא לא מטוס. מדובר במקום יותר מאוורר, עם חלונות פתוחים, ושוהים בו פחות זמן. זה לא בר השוואה לטיסה. בישראל נקטו באמצעים מחמירים בשלב מוקדם, הרחיקו מגע, ביטלו אירועים - ואלו הדברים העיקריים שאפשר לעשות.

"כולנו יודעים שאין סגירה הרמטית, וגם זה שבבידוד עשוי לחפף קצת לפעמים - למרות שזה לא בסדר. אבל גם אם מתפקדים ב-60% מההנחיות, ואני לא אומר שזה מה שצריך לעשות, אבל אם זה מה שקורה בפועל - גם לזה יש אימפקט משמעותי.

"זה כמו סיר מרק. ב-105 מעלות חום הוא יבעבע, ואם נוריד את החום ל-99 מעלות המרק יישאר באותו מצב. גם במחלות, אם תסגור את הסביבה ברמה שהיא מתחת לסף, הן דועכות לבד, גם אם ההוא או ההיא נסעו ברכבת.

"צריך להבין שאם חלילה לא הצלחנו לעצור את המחלה ונגיע למצב של איטליה בעוד שבועיים, יכול להיות שאלפים או עשרות אלפים ואפילו מאות אלפים יחלו - עדיין הפעולות שגורמות לאנשים להתרחק זה מזה והפעולות שמבטלות טיסות עושות את ההבדל.

"ההבדל הוא בין 50 אלף חולים בבת אחת, מה שיוביל לקריסת מערכת הבריאות, לבין 50 אלף חולים שהצלחנו לפרוס על פני חודשיים, וזה משהו שמערכת הבריאות יכולה לספוג. בזה גם תלויים אחוזי התמותה. משיכת העקומה מהמון חולים בזמן קצר לפריסה של חולים על ציר הזמן היא מצילת חיים".

עד כמה צוותי אוויר חשופים יותר מהנוסעים במטוס בתקופה זו?

"אנשים שבאים במגע עם יותר בני אדם הם אלה שנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר. זה הדייל וזה הקופאי בסופר וזה נהג האוטובוס. אלה אנשים שנמצאים בסביבה אנושית והם חייבים להגן על עצמם. כולנו צריכים להבין שהם לא רק מסכנים את עצמם אלא את הסביבה, משום שכל חולה מדביק בממוצע עוד 2 חולים. לשמור על אחרים זה חלק לא פחות מאשר לשמור על עצמך, ואלו אנשים שצריכים להגן עליהם לטובת הסביבה".

לנוחתים מנתב"ג שנדרשים להיכנס מיד לבידוד ושאין להם סידור לאיסוף עצמי מציע משרד הבריאות לנסוע במונית ולהצטייד במסכה. זה יגן על הנהג?

"במידה מסוימת. כולנו לוקחים סיכון והאיזון צריך לשקף את ניהול הסיכונים. נסיעה ברכבת מסכנת את כל מי שיושב בקרון ובמונית אתה מסכן רק את הנהג. אפשר להושיט לו את הכרטיס אשראי או כסף עם כפפה למשל.

"צריך לזכור שלא מדובר באדם חולה אלא באדם שנקרא להיכנס לבידוד עם חשד. הכל זה עניין של ניהול סיכונים, ואי אפשר לסגור הרמטית את כלל הפעילות".

ברזל שב ומדגיש: "שינוי הרגלים זה הבסיס להתמודדות כרגע. במסגרת היותי מדען באקדמיה אני טס הרבה. אתה מבלה 12 שעות במטוס ואחרי כן אתה יכול להיות מצונן. כולנו מכירים את זה. מטוס הוא מקום שאנשים באים במגע זה עם זה וזה כר פורה לחיידקים ובקטריות.

"במסגרת האיזון, לא לטוס הוא מחיר קטן לשלם עבור אורח החיים והחשיבות הכלכלית של מעבר בינלאומי רציף. ההרגלים כוללים שמירה על היגיינה והרגלים שנתאמן עליהם כמו להימנע ממגע עם אנשים. וזו התנהגות אנושית מדבקת. אם אני הולך לאירוע ולא לוחץ יד לאיש, ההתנהגות הזו משפיעה ואחרים ינהגו כמוני".

עד כמה חיטוי המטוס עוזר לפני הטיסה הבאה?

"זה עוזר וזה חשוב. כל פעולה שעושים וכל שמירה על ריחוק בין אנשים וניקיון היא חשובה. אפילו בתהליך של החתמת דרכונים לחטא את הידיים בין דרכון לדרכון. כל פעולה כזו היא משמעותית".

הממשלה קבעה איסור התקהלות מעל 100 איש. למה 100 ולא 200 או מספר אחר?

"אין אמת מידה ספציפית, אולי כי 100 הוא מספר עגול וקליט. גם על התקהלות של 90 אנשים אני מציע לחשוב פעמיים. המודלים המתמטיים מראים שמכל ההתנהגויות האנושיות, כינוסים וריכוז של אנשים, זה מקום פוטנציאלי להדבקה.

"גם אם בין 100 האנשים שהתאספו אין אפילו חולה אחד, בכל רגע נתון יש מאות כינוסים והתקהלויות ובאחד מהם יותר מסביר שיהיה חולה מאובחן. גם כשהולכים לבית כנסת זה כינוס, ואני מציע לקיים תפילה בקבוצות של עד 20 איש בחצר בית. זה צו השעה. צריך להקפיד ולקחת מנהיגות, ושכל אחד יזכור שההתנהגות שלו משפיעה על אחרים".