האם משרד החינוך ערוך ללימודים מרחוק?

ביום חמישי הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בשל מגפת הקורונה יושבתו הלימודים במסגרות החינוך ובאוניברסיטאות עד לאחר חופשת הפסח, לא כולל גני ילדים. המהלך ישפיע על כלל מסגרות החינוך, בתי הספר ומערכת ההשכלה הגבוהה, וישאיר בבתים כשניים וחצי מיליון תלמידים וסטודנטים.

השאיפה של משרד החינוך היא להעביר את הלימודים בצורה מקוונת בתקופה זו, אך לאחר תרגיל חירום כושל ומבלי שעדיין פורסמו הנחיות למורים בכל הקשור להוראה מרחוק, לא ברור כיצד ייראו הלימודים המקוונים היום (א'), עם פתיחת שבוע הלימודים. בהיעדר הכנה מספקת, מנהלי בית ספר ואנשי החינוך נאלצים לספק פתרונות למצב בעצמם, כל אחד לפי רמת המשאבים העומדים לרשותו ולרשות תלמידיו.

היערכות משרד החינוך למצב של סגירת בתי הספר ולימודים מרחוק בשל משבר הקורונה התחילה בשבוע שעבר, אז שיגר משרד החינוך מכתב למנהלי בתי הספר בישראל בו העריך כי המצב יוחמר, וכי יש להתכונן לפגיעה משמעותית בשגרת הלימודים בבתי הספר. מאז, עיקר ההכנה של משרד החינוך למצב כוללת התקשרות עם אולפנים לשידורי מערכות לימוד מקוונות לתלמידים, אשר הקמתם נעשית יחד עם חברת LNET, המספקת כבר היום למשרד החינוך מערכי למידה מקוונת הכוללים תרגילי בית ממוחשבים ושיעורים פרטיים מקוונים לצורכי תגבור.

במשרד החינוך מדברים על מערכת לימודים של שיעורים מוקלטים באולפנים של 8 שעות ביום. לפי הערכות של מספר מנהלים איתם שוחחנו, אין זה ריאלי לצפות מתלמידים לשבת בבית ולצפות באופן פאסיבי בשיעורים במשך 8 שעות ביום, ולפי ההערכות תלמידים יצפו בשיעור או שניים ביום בממוצע.

בינתיים, עד שהאולפנים יתחילו לספק חומרי לימוד, משרד החינוך מפנה מורים ומנהלים למאגר של 20 אלף יחידות לימוד מקוונות העומדות לרשות מורים כבר היום באתרי הלמידה המקוונת של המשרד. על כיתות וירטואליות ואינטראקטיביות, בהן התלמידים יוכלו להשתתף בשיעורים באופן אקטיבי, ולא רק לצפות בשיעור מוקלט אין מה לדבר.

בנוסף, אנשי החינוך בבתי הספר נמצאים בחוסר ודאות לגבי אילו תכנים יצליחו לספק באולפנים, מתי הם יהפכו לזמינים, וכיצד יתאימו אותם לרמות השונות של תלמידים בכיתות.

תשתיות קורסות

באופן כללי, יכולתם של אתרי משרד החינוך אלה לספק תשתית יציבה ללימוד מרחוק מוטל בספק רב, בשל קריסות חוזרות ונשנות בתרגילי חירום. אפשרות של מצב חירום וסגירת בתי הספר בישראל אינה חדשה, ובתי הספר מקיימים מדי שנה תרגילי חירום, הכוללים התחברות של התלמידים ברחבי הארץ למערכות הלמידה המקוונת של משרד החינוך, מערכת אופק ומערכת גלים ופתרון תרגילים לצורך בדיקת המערכות.

מדי שנה המערכות הללו קורסות מעומסי התלמידים הנכנסים אליהם. כך היה גם בתרגיל החירום האחרון שהתקיים בחודשים האחרונים ברחבי הארץ. מורים ומנהלים איתם שוחחנו סיפרו על שיעור הצלחה נמוך בביצוע התרגילים בקרב התלמידים, בשל קריסות המערכת, ועל כך שלמעלה מ-50% מהתלמידים לא הצליחו להתחבר למערכות כלל.

"במשך כל שנות הניהול שלי, בתרגילי הלמידה מרחוק לשעת חירום, התשתיות האינטרנטיות קרסו, והילדים לא יכלו לבצע את המשימות כתוצאה מהעומס על המערכות המתוקשבות. אנחנו נדרשנו לשלוח דוח מפורט אחרי כל תרגיל אודות כמה תלמידים לא הצליחו להיכנס, ואחרי שעבדנו קשה והפקנו דוחות, משנה לשנה לא היה שיפור כהוא זה", " אומרת סמדר מורס, מנהלת בית ספר בתל-אביב ועובדת מערכת החינוך מזה 20 שנה. "אין שום הכנה לשום צורה אחרת של למידה וירטואלית חוץ מבאתרי משרד החינוך הקורסים", היא מוסיפה, ולכן היא מודאגת מכך שגם מערכי השיעור הקיימים לא יהיו נגישים בשעת חירום.

"איך אומרים? קשה באימונים קל בקרב? אז לא היה קשה באימונים, כי לא היו אימונים, ועכשיו קשה מאוד בקרב", מוסיפה מורס. לדבריה, "משרד החינוך מתנהל בחוסר אחריות, ובשטח, מה שקורה הוא שמנהלים ומורים ואנשי חינוך, מתוך מחויבות אישית עושים כל מה שידם משגת, אך כיוון שכל בית ספר הוא אחר, וכל מורה הוא עם יכולות אחרות, כל בית ספר פועל לפי יכולתו ולפי ראות עיניו. איפה שיש צוותים יותר מחויבים, זה יפעל טיפה אחרת, אבל בסופו של דבר לאף אחד אין את הכלים ואת האמצעים להפעיל לימודים סדירים באופן מקוון".

העמקת פערים סוציו-אקונומיים

"לפני שבועיים היה תרגיל של למידה מרחוק ומה שקרה במשרד החינוך זה שהאתר קרס. זו לא חוכמה לכעוס על משרד החינוך על הדבר הזה, כי בכל אתר בעולם תהיה קריסה ברגע שיכנסו מיליון וחצי משתמשים בבת-אחת. אם זה יעשה לסירוגין בצורה כזו או אחרת בהיקפים גדולים, אני חושב שאתר משרד החינוך יעבוד. ביקשתי מכל מנהלי האגפים להכין את התשתית גם דרך האתרים של הרשויות המקומיות ובתי הספר, ככה שאם אתר משרד החינוך ייפול, אז האתרים הנוספים או של בית הספר או הפורטלים של הרשות המקומית יעבדו בעצמם וניתן יהיה לתת מענה", אומר אבי קמינסקי, ראש מנהל אגפי חינוך.

כשנשאל כיצד ייראו הלימודים המקוונים החל מיום ראשון, הוא אומר כי "אלה דברים שלא התמודדנו איתם בעבר, תודה לאל, והייתה הכנה של שבועיים - שאינה הכנה מספיקה. המורים ינחו את התלמידים מה ללמוד באופן עצמאי בוואטסאפ, ובאמצעות ויקיפדיה. אבל לא לכל התלמידים במדינת ישראל יש מחשב, בעיקר לא לבדואים ולא בחינוך הממלכתי דתי, ולא בחברה הערבית. הכול תלוי ביכולת של המורה ושל בית הספר".

ואכן, לא ברור כיצד משרד החינוך יספק מענה לתלמידים ללא חיבור אינטרנט יציב או ללא מחשבים. אמש, עם ההודעה על מעבר ללימודים מקוונים באוניברסיטאות, סטודנטים בדואים בנגב ניסחו פנייה להנהלת אוניברסיטת בן-גוריון בבקשה שימצא עבורם פתרון כיוון שחלקם הגדול מתגורר בישובים ללא חשמל סדיר וללא חיבור לאינטרנט. בנוסף, מנהלי בתי ספר בישובים עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך דואגים מרמת האוריינות הדיגיטלית של מורים, תלמידים והורים, ומכך שיתקשו להשתמש בפלטפורמות הדיגיטליות לצורך למידה סדירה.

"באופן כללי אני טוענת כל הזמן שמערכת החינוך, וגם בעניין הזה, היא מערכת שמצמצת את האחריות שלה בכל דבר ועניין, מעבירה משימות למורים למנהלים ולצוותים החינוכיים בלי הכלים הנדרשים. כתוצאה מזה, בתי הספר לא יכולים לעמוד במשימות בצורה משמעותית וראויה, והרבה מהמשימות שצריכות לחול על החינוך הציבורי - חלות על ההורים", אומרת מורס. "הבעיה היא שבמצב הזה אוכלוסיות ממעמד בינוני גבוה לא נפגעות כי הם משלימים לילדים את מה שהחינוך הציבורי לא נותן - באופן פרטי. לעומת זאת, מה שקורה באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ופריפריה ושוליים, הוא שבגלל צמצום אחריות משרד החינוך והעברתה להורים, מי שאין לו אמצעים לא יכול להרשות לעצמו לפצות על המחסור בבתי הספר, והפער בין האוכלוסיות הולך וגדל.

"במקרה הזה, באוכלוסיות מבוססות יש הורים שיכולים לסייע לילד בהיבטים הטכנולוגיים אבל הידע הזה הוא לא נחלת הכלל. יש הורים שאין להם בכלל אימייל. ברור שכשההורים מכירים ומגיעים מתחום ההייטק הם יכולים לעזור לילד להתגבר על קשיים טכניים, אבל באוכלוסיות פחות מבוססות זה לא תמיד נמצא הידע הזה, וכשאין לו במי להיעזר, אם הילד לא מצליח להתחבר למערכת או לפעיל אותה - הוא לא יצליח נקודה. מדובר באוכלוסיות שלמות שאנחנו מותירים ואתם ללא מענה בשעת חירום".

"כרשות מקומית יש לנו צוותים ברשות וצוות מנהלי בתי ספר, ואנחנו נערכים למצב ברמת היישוב, ואנחנו מנסים לתת מענה. אנחנו בקשר ישיר עם משרד החינוך והבריאות כדי להתעדכן בכל הקשור להתפתחות והתפשטות המחלה", מספר ווליד מג'אדלה, מנהל אגף חינוך בעיריית בקה אל-גרביה. "אצלנו בחברה הערבית שבוע הלימודים מתחיל ביום ראשון, ולא התנסינו ביחד עם כל המדינה בכניסה למערכות הללו כבר ביום שישי. אצלי יש אינטרנט חזק בבתי הספר ומחשבים טובים בבתי הספר אך השאלה היא איך תהיה הלמידה מרחוק בבית".

"אצלנו בחברה הערבית יש מקומות שבהם התשתיות הן רעועות מאוד, האינטרנט מתפקד ממש באיטיות, ויש מקומות שיש להם חיבור חזק יותר. לנו בתוך הישוב יש מקומות בהם האינטרנט לא עובד מספיק טוב כיוון שאין תשתית חזקה וטובה של בזק ושל החברות האחרות. זה לא אשמת משרד החינוך, אבל זה יכול להביא לנו מצב שחלק מתלמידים, לא יזכו בגלל הלחץ על התשתית, אפילו להיכנס לתוך האתר. זו בעיה אחת שאנחנו נתקלים בה, ובעיה היא שניה היא שלא לכל התלמידים יש מחשבים או מחשבים ברמה טובה. אנחנו בבקה נמצאים בפרויקט מחשב לכל ילד ולכל בית יש מחשב אחד. בבית שיש בו חמישה ילדים, מי ישתמש במחשב?", הוא מוסיף.

"מבחינת חומרי למידה יש שני אתרים במשרד החינוך שכוללים חומרי לימוד בשפה הערבית, גלים ואופק, אך מאז התפשטות נגיף הקורונה, הנחיות משרד החינוך וחוזרי המנכ"ל שמפיצים משרד החינוך והבריאות מופצים בשפה העברית. רק שניים מחוזרי המנכ"ל נכתבו בשפה הערבית ומורים והורים שירצו להתעדכן לא מוצאים חומרים".

המורים והמנהלים נאלצים לאלתר

"אחד ההורים בכיתה שלי הציע שאעביר את השיעור בזום, ואתמול ערכנו שיעור ניסיון עם הכיתה בו לימדתי את התלמידים להשתמש במערכת", סיפר ל"גלובס" מורה בבית ספר במזרח תל-אביב שביקש להישאר בעילום שם. לדבריו, הוא המורה היחיד בבית הספר שהעביר שיעור וירטואלי, וסביר שלא היה עושה זאת אם לא היה בכיתתו הורה בעובד בתעשיית ההייטק ומכיר כלים דיגיטליים מסוג זה.

בחברות הייטק בהם נשלחו עובדים לעבוד מהבית בשל התפשטות הקורונה, נעשה כיום שימוש נרחב במערכות שונות לצורך קיום ישיבות וירטואליות אינטראקטיביות. כך למשל, המערכת של זום, שמנייתה הרקיעה שחקים בעקבות העלייה לדרישה לכלי עבודה מרחוק בעת המשבר, מאפשרת שיחות וידאו מרובות משתתפים, לוח כתיבה וירטואלי, ויכולות מעקב אחרי משתתפים ורמת הקשב שלהם לשיחה.

במשרד החינוך לא נעשתה הכנה או הכשרה של מורים לשימוש במערכות מסוג זה, למרות שהן יכולות לספק מענה מיטבי למצב. בנוסף, לדברי מורס ומנהלים אחרים, על אף שמשרד החינוך מאפשר להשתמש במערכות למידה מקוונת שאינן המערכות הרשמיות של המשרד, הוא לא מוודא פיזור של התלמידים במערכות השונות כדי שאף אחת לא תקרוס.

"כל בית ספר ומצבו הוא, אין משהו אחיד", אומרת אורית גור כהן, מנהלת בית ספר וממקימי ארגון מנהיגים - ארגון מנהלי בתי הספר. "לזכות משרד החינוך, הם דרשו בהיבט הזה לפני כמה שנים רכז תקשוב, אז בכל בית ספר יש לפחות אדם אחד שאמון על זה, עבר הכשרות ואמור להכשיר את המורים האחרים, לפחות בסיסית. עם זאת, בתרגילי החירום התלמידים הם אלה שנבדקים ועכשיו פעם ראשונה שמי שנבדק זה המורים", אומרת גור כהן.

לדבריה, "שלב התכנים הוא השלב המורכב. יש מאגרים שמשרד החינוך התחיל לייצר מאגרים של מערכים וכדומה, אבל בסוף זה מאוד תלוי באיזה מצב לימודי אתה, ובמורה. קשה לעשות שיעורי לייב, ויש לנו מגוון מורים - טכנולוגיים יותר ופחות. רובם לא העבירו שיעור לייב דיגיטלי קודם, ויש קושי תפיסתי, איך אני אדע שכולם נמצאים, מה רואים בצד השני, ומה נכון להעביר. אנחנו הזמנו את המורים ולימדנו אותם איך משתמשים באפליקציה ברמת שלב-שלב. לחלק מהמורים זה מאוד פשוט ולחלק זה מאוד מורכב. בנוסף, לימוד מקוון דורש מהמורים המון עבודה, לייצר תכנים מסוגים חדשים, ולבצע בדיקות והערכה כל הזמן".

"אני רוצה לקוות שמערכת החינוך מספיק ריאלית בשביל להבין שמערך למידה מרחוק לא יכסה אחד לאחד את הלמידה הקיימת היום. זה יאפשר אולי שמירה על קשר ועל מסגרת כלשהי, אבל הוא לא יוכל להחליף את בתי הספר אחד לאחד. אני לא רואה שיש מערכת מלאה לתלמיד והוא יושב בבית לבד מ-8 בבוקר עד 2-3 בצהריים ולומד. אני מניחה שבממוצע ילד יקבל בין שיעור ל-2 מקוונים ביום, עם עבודה שהוא יצטרך לעבוד עליה במהלך כמה ימים ולהגיש אותה. אין לנו מספיק היצע בשביל תקופה מאוד ארוכה, ובאמת בונים על בתי הספר ואני מקווה שיהיו מספיק מורים שיוכלו לעשות את זה כמו שצריך", היא מוסיפה.

שיטות לימוד מיושנות

"ההוראה והלמידה מרחוק במערכת החינוך הישראלית היא כרוניקה של כישלון ידוע מראש. משרד החינוך ניסה להטמיע את הלמידה מרחוק, אך לא ברצינות, כיוון שלא הושקעו בכך מספיק משאבים", אומר מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים. לוי סבור כי "צריך להכין את המורים ללימוד מרחוק וכיוון שלא הייתה הכנסה מספקת בתשתיות ובתכניות שהן באחריות בתי הספר, מהפך כזה הוא לא עניין של ימים או שבועות, אלא של שנה".

לדבריו, חוסר היכולת של מערכת החינוך להתכונן למצב, נובעת משיטות לימוד מיושנות הנהוגות במערכות החינוך בישראל כיום: "הכישלון של משרד החינוך בהטמעת הלמידה מרחוק גם בעבר וגם בהווה, נובע ממודל בחינות הבגרות המיושן. מודל בחינות הבגרות מבוסס על מודל הוראה פרונטלית של מורים, ודחיסה של תכניות לימוד והחומרים במוחות התלמידים על-ידי המורים. משרד החינוך נהנה להתהדר בכך שלמנהלים ולמורים יש אוטונומיה פדגוגית מלאה אך בשטח זה לא נכון ותכניות הלימוד מוכתבות מירושלים".

לדבריו, "כיוון שהכול מוכוון לכיוון של בחינת בגרות קלאסית, גם כשהמורים מכינים לימוד מרחוק, המורים מקליטים את עצמם מלמדים שיעור של עצמם, והתלמידים צופים בשיעור. כלומר, שאין כאן למידה והוראה מרחוק אמיתית. אני לא רואה שום סיכוי שכרגע מערכת החינוך שהתרגלה כבר מאה שנה ללמד וללמוד בצורה מסוימת תצליח - בתוך יומיים שלושה או שבוע שבועיים - לעשות את המהפך הזה".