פרשנות: הנשיא נגד הנגיד - ידיח או לא ידיח והאם הוא בכלל רשאי

אלה היו 24 שעות מתוקשרות להפליא של דונלד טראמפ. הנשיא, אשר שם קץ לשגרה בת עשרות שנים של תדרוכים יומיים לעיתונאים, ערך בתוך 24 שעות שתי מסיבות עיתונאים עתירות משתתפים, בין ששי אחה"צ לשבת בצהריים.

המסיבות האלה נועדו לעורר אמון במנהיגותו בשעה שענני הקורונה מתחילים להיאסף באופק. הם עדיין לא נאספו בממדי אירופה, או ישראל; החרדה עדיין אינה כללית ונראית לעין; חוצות הערים עדיין מתפקדות; אבל ברור למדי שאנחנו מתקרבים אל נקודת שבר.

מסיבת העיתונאים של יום ו' הציגה בהצלחה את היוזמה החדשה של שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי באספקת ערכות ובביצוע בדיקות לגילוי נשאים של נגיף הקורונה. הבורסה הגיבה בתשואות רמות, ומחקה בתוך פחות משעה את הפסדיה הכבדים 24 שעות קודם.

מסיבת העיתונאים שהתקיימה ביום שבת היתה קצת יותר מסובכת. גם היא נועדה להרגיע, ולחזק את הרושם של היערכות לקראת הבאות. אבל לכותרת החשובה ביותר שהיא הניבה עלול להיות אפקט הפוך בהחלט מזה של יום ו'.

נאמן לחוסר עכבותיו, הנשיא יצא בהתקפה מרה על נגיד הבנק המרכזי, ג'רום פאוול, עמוד תווך של המערכת הכלכלית, שבשיפוטו ובהחלטותיו תלוי במידה רבה הניסיון להקטין את נזקי המשבר.

"הוא קיבל עד כה הרבה החלטות רעות", אמר הנשיא על הנגיד, ואיים במשתמע לפטר אותו. נשיאים אמנם ממנים נגידים, ולפעמים אינם מאריכים את המנדט שלהם; אבל הם אינם מפטרים אותם לפני שפקע המנדט (פאוול התמנה בפברואר 2018 לתקופה של ארבע שנים).

"אני יכול להעביר אותו מכהונת היו"ר", אמר אתמול הנשיא. תוארו הרשמי של הנגיד האמריקאי הוא "יושב ראש הפדרל ריזרב". הנגיד הוא גם חבר במועצת המנהלים של הבנק. כל אחד משבעת החברים מתמנה ל-12 שנה, אם כי רק לעתים רחוקות הם משרתים את מלוא התקופה הזו.

הצרחות של טראמפ, הכסאות המוזיקליים של של הפד

הנשיא אומר שהוא רשאי להוציא את הנגידות מידי פאוול, להשאירו על כנו כחבר המועצה, ולמנות חבר אחר לנגיד. זה מעולם לא קרה. בהתחשב במעמד הפנתיאוני של הנגיד, בייחוד ב-40 השנה האחרונות, משחק כזה של כסאות מוזיקליים עלול לעורר חרדה עמוקה בוול סטריט.

הנשיא מתלונן על הנגיד, שהוא עצמו מינה, כמעט מיום נגידותו הראשון. אף כי טראמפ נהג לבקר את נגידי ברק אובמה על מה שהוא חשב לעודף להיטותם להוריד את הריבית, הוא אינו חדל לגנות את מדיניות הריבית של הבנק. העלאות ריבית בין 2017 ל-2019 העלו את חמתו, והורדות מתונות לא הספיקו לו. אתמול הוא הכריז שהריבית בכל מתחרותיה של ארה"ב נמוכה מאוד "או אפילו שלילית".

הבנק אמנם הוריד לפני שבועיים את הריבית קצרת המועד בחצי אחוז, וזה הרבה מאוד כאשר הריבית נמוכה מאוד מלכתחילה. אבל הנשיא כועס שהריבית לא הוסיפה להתקצץ בשבוע שעבר, והוא מצפה להורדה נוספת השבוע. ׳וושינגטוו פוסט׳ דיווח, כי הנשיא ״צרח״ על שר האוצר שלו, סטיב מנוצ׳ין, ודרש ממנו לגעור בפאוול.

טראמפ הוסיף אתמול כי אף שיש לו הסמכות הוא נמנע מלהשתמש בה. אבל הניסיון מלמד שטראמפ ממעט להימנע משימוש בסמכויות. לפני שלוש שנים הוא הדיח באופן כמעט חסר תקדים את מנהל הבולשת הפדרלית, האף.בי.איי, והתחיל בזה את המשבר הגדול של נשיאותו שהגיע עד משפט הדחה (וזיכוי) במליאת הסנאט.

כלל לא ברור שהורדה נוספת של הריבית תרגיע את השווקים. ההורדה הקודמת הסתיימה במפח נפש, וזירזה את הקריסה בוול סטריט. ממילא לא נשארה הרבה ריבית להוריד.

במשבר הסאב-פראיים ("המיתון הגדול"), לפני 12 שנה, הבנק המרכזי מצא דרכים נוספות לרופף את הלולאה המונוטארית באמצעות הזרמה מסיבית של מזומנים.

הימים היו ימי אובמה, והימין חרק שיניים. הוול סטריט ג׳נרל הספיד אז את הדולר, והציע לשנות את שמו של המטבע האמריקאי ל"ברנאנקי", על שם הנגיד דאז, בן ברנאנקי.

זה דווקא נגמר טוב. עכשיו הימין רוצה אותו טיפול. נשיא ימני מעוט ניואנסים וחסר עכבות מאמין שהוא יוכל לקבל את הטיפול הזה באמצעות הרמות קול, הורדות ידיים ואיומים. בדרך כלל זה מצליח לו. נראה.