קבוצה של חוקרים ומשפטנים בתחום ההגנה על הפרטיות מעלה היום 10 שאלות לגבי התכנון להשתמש בטכנולוגיית מעקב במאבק בנגיף הקורונה. זאת בעקבות הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (כ') כי בכוונתו להפעיל אמצעים טכנולוגיים שהיו שמורים עד כה רק למלחמה בטרור.
"טיבם המדויק של האמצעים הללו, מטרת הפעלתם, מי יפעילם, מי יפקח על הפעלתם, לכמה זמן ישמשו וכלפי מי בדיוק - כל אלה ועוד לא מצאו מענה בהודעת ראש הממשלה", כתבו החוקרים במכתב שנשלח ללראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הבריאות יעקב ליצמן, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולראש הרשות להגנת הפרטיות שלומית ווגמן.
לדבריהם, המשטרה הודיעה שאין בכוונתה להשתמש באיכונים סלולריים נגד חולי קורונה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לא הייתה מעורבת כלל בתהליך. "לאחר ההצהרה לציבור, פורסמו הודעות שונות מטעם שירות הביטחון הכללי ומטעם היועץ המשפטי לממשלה. הודעות אלה לא רק שלא סייעו להבהיר את המעורפל, אלא שהוסיפו לאי-הבהירות השוררת בדבר הפעלת אמצעים כה חריגים", הם כותבים. הם מציינים כי דווקא בעיתות חירום, חשוב מאוד לשמור על תהליך קבלת החלטות תקין, ובראש ובראשונה על שקיפות של מהלכים ואמצעים שבתקופות רגילות נחשבים בלתי מידתיים. "השקיפות היא המינימום המתבקש".
במכתבם הם מציפים את הבעיות הבאות:
1. מה טיבם של האמצעים הטכנולוגיים שיופעלו, ובפרט האם הם נשענים על איסוף וניתוח של נתוני תקשורת או שהם מערבים שימוש במידע ביומטרי, או מידע אחר?
2. מהו הבסיס העובדתי שהניע את ההחלטה ליישם את האמצעים הטכנולוגיים בזירה האזרחית, ומדוע אין די באמצעים שננקטו עד כה ונוצר הכרח (ככל שאכן נוצר הכרח) להשתמש בטכנולוגיות מעקב?
3. ככל שאין די באמצעים שננקטו עד כה, מהן החלופות שנשקלו קודם להחלטה להפעיל את האמצעים הטכנולוגיים?
4. מהן התכליות שלשמן נועדו האמצעים. החוקרים מציינים במכתבם: האם זה לצורך אכיפת בידוד, או איתור "נתיב ההדבקה" של חולה מאומת? האם לצורך יידוע של מי שנחשפו לחולה מאומת? או האם למטרה אחרת?
5. למי יופנו האמצעים הטכנולוגיים? האם מדובר בחולים מאומתים שיש צורך לבחון מי היה בקרבתם? מי שנמצאים בבידוד שיש צורך לאכוף אותו? או אוכלוסייה רחבה יותר?
6. מה הוא מקור הסמכות החוקי להפעלת אמצעים כה חריגים: בפרט, האם יופעלו מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או מכוח חוק שירות הביטחון הכללי, או מכוח הוראת דין אחרת?
ככל שיש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, נודעת חשיבות ציבורית רבה לפרסומה ברבים, מצוין במכתב.
7. מי יפעיל את האמצעים הטכנולוגיים - האם שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, רשויות הבריאות, גורם ציבורי אחר או גורם פרטי כלשהו?
8. איזו בקרה, אם בכלל, הובנתה אל האמצעים, בדרך של הנדסת פרטיות (privacy by design), כדי למנוע שימוש לרעה בהם?
9. מהם מנגנוני הפיקוח על הפעלת האמצעים, וכיצד יובטח שהמידע שייאסף ישמש אך ורק לצורך ההתמודדות עם נגיף הקורונה?
10. מי הגורמים שיקבלו את המידע שייאסף באמצעים הטכנולוגיים? כמה זמן יופעלו האמצעים ולכמה זמן יישמר המידע שייאסף? מדוע לא שותפה הרשות להגנת הפרטיות בדיונים שקדמו להפעלת האמצעים? מיהם הגופים שכן שותפו בתהליך והאם נכתב נוסח הנחיה או החלטה להפעלת הסמכות?
על מכתב הפניה חתומים פרופ׳ קרין נהון מן המרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ׳ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א; עו"ד חיים רביה, ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ; עו"ד יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, לשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות; פרופ׳ ניבה אלקין-קורן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ד"ר דלית קן דרור פלדמן, הקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה והמרכז הבינתחומי; עו"ד אבנר פינצ׳וק, מהאגודה לזכויות האזרח; וד"ר ענת בן-דוד, מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
