דעה: זה לא הזמן לפחד - ח"י שאלות ותשובות לגבי המצב

1. הלקוח: קודם כל, אני רוצה לדעת ולהבין ממך את העובדות. כמה ירדו שוקי המניות בעולם משיאם?

מרבית שוקי המניות הגיעו לנקודת השיא שלהם לפני כחודש, בשבוע שבין 12 בפברואר ל-19 בפברואר. מאז הם ירדו בשיעורים דו-ספרתיים. זה נכון לגבי הדאו ג'ונס, הנאסד"ק, ה-S&P 500 בארה"ב, הדאקס הגרמני, הניקיי ביפן, ות"א 125 "שלנו". הירידות נעות בין 20% ל-30%.

2. האם מדובר במפולת?

יש הרבה הגדרות שונות למפולת. אחת מהן היא ירידה של יותר מ-20% מהשיא. לפי ההגדרה הזו, אכן מדובר במפולת.

אבל ההגדרה כמפולת או לא היא פחות חשובה. מה שחשוב לראות זה שהתהליך הזה היה עוצמתי מאוד והתרחש תוך פרק זמן קצר מאוד, מלווה ביציאת כספים גדולה מקרנות נאמנות בכל העולם. בישראל הן הסתכמו מאז ראשית החודש בכ-25 מיליארד שקל.

3. האם המניות היו האפיק היחיד שירד?

לא. מי שעוד נפגע אלה הן איגרות החוב הקונצרניות, בעיקר אלה עם הדירוגים הבינוניים והנמוכים, וזה תמיד קורה כאשר המניות יורדות, כי אם הסיבה לירידות במניות היא חששות מהאטה כלכלית, או חמור מזה, מיתון, הפגיעה היא לא רק במניות בגלל החשש לפגיעה ברווחיות, אלא גם באיגרות החוב של פירמות, שם החשש הוא מפני אי עמידה בהתחייבויות בעתיד, כי רוב החברות מבססות את החזר החובות שלהן גם על גיוס חוב חדש, על מיחזור החוב, והן עלולות להיתקל בקשיים בניסיונן לעשות זאת.

4. יש עוד תחום שירד?

כן, וחזק מאוד. זה הנפט, ובכלל מחירי הסחורות, בגלל ירידה חדה בביקושים מצד סין והרבה מדינות, גם בשל הפגיעה בתיירות, בחברות התעופה, אבל בעיקר בגלל ההאטה הכלכלית בכללותה.

לגבי הנפט, יש סיבה נוספת. מדינות אופ"ק, שזה הארגון של המדינות מפיקות הנפט שפועל כסוג של קרטל, לא הצליח להגיע להסכמות לגבי הקיצוץ בתפוקה שנועד להקטין את ההיצע ולהתאים אותו לקיטון בביקושים. זה גרר מלחמת מחירים בין רוסיה לבין ערב הסעודית, שדירדרה את מחיר הנפט בכ-40% בתוך כמה ימים, אחרי שכבר קודם לכן מחיר הנפט ירד בכ-20%.

אגב כך נציין, שביום שישי האחרון נרשמו עליות חדות במחירי הנפט אחרי שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הודיע שארה"ב תרכוש נפט למאגרים האסטרטגיים שלה.

5. יש בכלל אפיק השקעה שעלה בכל התוהו ובוהו הזה?

כן. יש גם משהו כזה.

האפיק המרכזי היחיד שעלה הוא אלו איגרות החוב הממשלתיות, בעיקר של ארה"ב, ובעיקר הארוכות שבהן, שעשו מהלך מדהים. איגרות החוב האלה ל-10 שנים עלו תוך כחודש בלא פחות מ-8%.

עם זאת, בימים האחרונים נרשמו בהן ירידות שקיזזו חלק מהעליות.

6. מדוע הן עלו?

הן עלו מכיוון שכאשר שוקי המניות צונחים, אנשים נתקפים חרדה ומחפשים משהו להיאחז בו, מחפשים מקלט לכספם. המקלט יכול להיות פשוט מזומן, המקלט יכול להיות זהב, והמקלט יכול להיות איגרות חוב ממשלתיות של מדינות חזקות כמו ארה"ב וגרמניה שנחשבות מקלט בימי סגריר. התופעה הזו של נהירה לסוג זה של השקעות מכונה "Flight to Safety".

7. מה עם הזהב?

כן, גם מחיר הזהב עלה, כי משקיעים רואים גם בו מפלט בתקופות של כאוס, כפי שאנו חווים בעת האחרונה.

גם מחירו, כמו מחיר איגרות החוב הממשלתיותי נסוג בכמה אחוזים בסוף השבוע.

8. הבנתי את העובדות. עכשיו אני רוצה להבין מה המשמעות המעשית שלהן. אז, אחרי הירידות במניות, האם נוצרו הזדמנויות השקעה?

התשובה היא כן, אבל בוא נפרט מעט. בוא נזכור: הירידות בשוקי המניות הגיעו אחרי עליות חדות מאוד בשוקי המניות בשנת 2019. הירידות האלה מחקו בארה"ב עליות של שנה, ובאירופה עליות של כשנתיים בדרך כלל. ובישראל, המצב הרבה יותר גרוע. חזרנו לאחור (מדד ת"א 35) עשור שלם.

אבל, זו רק סטטיסטיקה. מה שקובע באמת הוא התשובה לשאלה - האם מחירי המניות הגיעו לערכים שניתן להגדיר אותם כערכים כלכליים אמיתיים ולא מנופחים.

התשובה בגדול היא כן. כמובן, לא לגבי כל המניות. יש חברות שכן, יש חברות שלא. יש ענפים שכן, יש ענפים שלא.

כל זה נכון בהנחה, שהמשק העולמי הולך בכיוון של האטה כלכלית, שפירושה האטה בקצב הצמיחה, ושהוא לא הולך למיתון שפירושו קיפאון בצמיחה, ואת זה קשה כרגע לקבוע, כי לאף אחד לא ברור כמה זמן וירוס הקורונה יהיה נוכח בחיינו ומה יהיו ההשלכות הכוללות שלו.

9. הריבית בהרבה מדינות ירדה, ובעיקר בארה"ב, ולפי כל הסימנים עומדת להמשיך לרדת. גם בישראל מדברים על הורדת ריבית. עד כמה זה רלוונטי למחירי המניות?

אתה נוגע כאן בנקודה מאוד חשובה. אתה יכול להעריך שווי של חברה באופן אבסולוטי ואתה יכול להעריך שווי של חברה באופן יחסי, ומה שנכון לגבי כל אחת מן החברות, נכון גם לגבי השוק בכללותו.

למשקיע בשווקים הפיננסים יש כמה אפשרויות השקעה. הוא יכול להשקיע במזומן עם ריבית, אבל אין ריבית, הוא יכול להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות כדי שיתנו לו תשואה, אבל אין תשואה, התשואה היא אפסית ולפעמים היא אפילו שלילית, והוא יכול להשקיע במניות בכלל, או במניות שנותנות לו תשואה שוטפת באמצעות תשלום דיבידנד. באופן יחסי לכל אפשרויות ההשקעה, המניות נראות הרבה יותר אטרקטיביות למשקיע ברמת המחירים הנוכחית. אנחנו היום נמצאים בעין הסערה, אבל כאשר הסערה תיחלש, ובוודאי כאשר היא תחלוף, אנחנו נישאר עם ריבית נמוכה מאוד, כנראה להרבה מאוד זמן, ואז האטרקטיביות היחסית של שערי המניות תיראה לעיני כל.

10. ומה לגבי איגרות החוב הקונצרניות. גם הן ירדו. האם גם בהן נוצרו הזדמנויות?

איגרות החוב הקונצרניות ירדו גם בארה"ב וגם בישראל, בעיקר אלה מהן עם הדירוגים הבינוניים והנמוכים. בארה"ב זה נבע בעיקר מירידת מחירי הנפט, שפוגעת קשה בחברות האנרגיה הענקיות והממונפות, ולאיגרות החוב שלהן יש משקל כבד במדדים.

בישראל זה קרה משום שהמחירים שלהן מראש היו גבוהים מאוד, וכאשר יש חשש מהאטה כלכלית, אז הציבור מוכר אותן והמחירים יורדים, במיוחד כאשר הסחירות בהן איננה גדולה.

התרחשו כאן שני תהליכים הפוכים: מחירי איגרות החוב הממשלתיות עלו והתשואה שניתן להפיק מהן כרגע היא נמוכה יותר, ומחירי איגרות החוב הקונצרניות ירדו, והתשואה שניתן להפיק מהן היא גבוהה יותר ממה שאפשר היה להשיג בהן לפני חודש.

התוצאה היא שנפתח פער שמגדיל את האטרקטיביות של איגרות החוב של הפירמות, וכל השאלה היא, האם הפער הזה הוא מספיק גדול כדי להצדיק את הסיכון שהוא, כמובן, יותר גדול באיגרות החוב של פירמות לעומת הסיכון באיגרות החוב של ממשלת ישראל. לפער הזה קוראים "מרווח" או "פרמיית הסיכון". והתשובה לשאלה שלך היא כן, חלקית. לא כולן אטרקטיביות וצריך לעשות בחינה מדוקדקת של כל פירמה לגבי היכולת העתידית שלה לעמוד בתשלומי החובות, בהתחייבויות שלה.

11. האם חברים שלי נוהגים נכון כאשר הם מוכרים קרנות נאמנות, או מעבירים את כספיהם בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות ממסלול עם מניות, ובעיקר מהמסלול הכללי, שם נמצא רוב הכסף, אל מסלולים הרבה יותר סולידיים, כמו קופות כספיות?

אני לא יכול שלא להיזכר ב-2008. זה היה משבר הרבה יותר מסוכן ומסובך מאשר המשבר הנוכחי. אז כל המערכת הפיננסית עמדה בפני קריסה, כולל בנקים וחברות ביטוח.

היום, זה לא המצב. נכון, יש מידה עצומה של אי ודאות בנוגע לקורונה ומתי ה"סיפור" ייגמר ואיך, אבל זה ממש לא דומה למשבר 2008. בזמנו אנשים מכרו מכל הבא ליד, שברו חסכונות, עברו מסלולים בגמל, וגרמו לעצמם נזק עצום. מדוע נזק? כי אז הגיעו עליות עצומות בשנת 2009 ו-2010, וכמובן, גם אחר כך, ואנשים שמיהרו למכור ראו איזה נזק הם גרמו לעצמם.

12. הניסיון מראה שאנשים שמוכרים את המניות שלהם בפאניקה, לא יודעים מתי לחזור.

הם בוודאי לא חוזרים לקנות כאשר המניות ממשיכות לרדת. להיפך. הם אומרים לעצמם שהם פעלו בחוכמה. כאשר המניות מתחילות להתאושש, הם אומרים לעצמם שזה רק תיקון טכני לירידות, וכאשר ההתאוששות נמשכת, והמחירים הם כבר יותר גבוהים ממה שהם היו כאשר המשקיעים יצאו מן השוק, רק אז הם מתחילים לחשוב: אולי כדאי לחזור לשוק.

13. מה תפקידו של מנהל השקעות בתקופה כזו?

תפקידו של מנהל השקעות בתקופה סוערת כזו הוא קודם כל להתנהל ולפעול בקור רוח. לנתח את המצב ולזהות האם נוצרו הזדמנויות ואיפה. אלא שזיהוי הזדמנויות הוא החלק הקל. רבים יודעים לזהות הזדמנויות, אבל מעטים יודעים לנצל אותן. ומדוע? כי קשה לפעול נגד מגמת הירידות כאשר הכותרות זורעות פאניקה והלקוחות לוחצים למכור ולא לקנות. זה דורש הרבה משמעת עצמית ועוד יותר מזה חוסן נפשי.

וזה בדיוק מה שצריך לעשות. לפעול לפי האמת המקצועית שלך, נגד המגמה.

חלק גדול מההצלחות של וורן באפט הגיעו בדיוק מכך והוא היטיב לבטא זאת:
We are fearful when everybody is greedy and we are greedy when everybody is fearful" "

אני יכול להעיד שגם ההצלחות הגדולות שלי היו כאשר פעלתי כנגד המגמה. זה קרה ב-2002 כאשר השווקים בישראל קרסו, זה קרה ב-2008 כאשר השווקים בעולם קרסו, וזה קרה גם בהמשך.

14. כמה זמן עוד צפוי וירוס הקורונה להיות נוכח בחיינו?

אני לא רופא ולא אפידמיולוג. בקרב מומחים יש דעות שונות באופן קיצוני - החל מהערכה שזה יימשך כמה שבועות ועד לכמה חודשים ואפילו לשנה.

זו בדיוק שאלת מיליון הדולר. מי שיש לו את התשובה, יכול לעשות הון בבורסה, אבל אין.

15. מהן ההשלכות העיקריות שאתה רואה לווירוס הקורונה?

אני רואה את ההשלכות בשלושה מישורים שקשורים חזק אחד בשני.

המישור הראשון הוא על חיי היום יום, כמו שכולנו מכירים. אנשים שינו את התנהגותם. טסים הרבה פחות, הולכים פחות למסעדות, לכנסים, להצגות. כלומר, גם אלה שאינם בבידוד, מתנהגים כמעט כאילו הם בבידוד.

זה משפיע, כמובן, גם על המישור השני והוא של החיים העסקיים: אנשים מוציאים פחות כסף, פחות מבקרים בקניונים, כנסים עסקיים מתבטלים, חברות נכנסות ל"בונקר" בהוצאות שלהן, מפטרות עובדים, וכוח הקנייה של המפוטרים יורד, וחוזר חלילה.

המישור השלישי הוא זה שדיברנו עליו - השווקים הפיננסיים שיורדים בעוצמה, פוגעים בתחושת העושר של הציבור ומשפיעים על הנכונות לצרוך (פרט למוצרי מזון) והפאניקה, החששות מפני הלא נודע, היא פחד שמשתק את החיים הכלכליים.

16. אז, באי וודאות כזו, מה עושים?

אין תשובה אחת לשאלה הזו. מובן שהתשובה לשאלה הזו קשורה קודם כל למאפיינים של כל משקיע ומשקיע. מהי היכולת הכלכלית שלו, מה אופק ההשקעה שלו, מהי היכולת המנטלית שלו לעמוד במצבים קשים ולא להישבר.
בהכללה, יהיה נכון לומר שאם למשקיע יש יכולת כלכלית, הוא אינו ממונף, יש לו אופק השקעה ארוך, כלומר, הוא לא צפוי להזדקק לכסף בזמן קצר, והוא יודע לעמוד נפשית במצבים כגון אלה, הרי שהוא יכול להרשות לעצמו לנצל את ההזדמנויות שנוצרו. האם הוא צריך "להתנפל" עליהן? לא. כל מהלך כזה של הגדלת השקעות במניות ובאיגרות חוב קונצרניות, טוב שייעשה בהדרגה, בתוכנית מחושבת מראש, ובמשמעת עצמית גבוהה.

17. מה אומרת הסטטיסטיקה?

הסטטיסטיקה במצבי משבר, ואני מדגיש, במצבי משבר, היא שמאוד כדאי לפעול נגד המגמה ולא איתה. כלומר, לא למכור בפרק זמן של ירידות חדות, אלא דווקא לקנות. כל זאת, בתנאי, כמובן, שאחרי הירידות השוק מתומחר באופן סביר, ואפילו זול, וזה המצב כיום.

היו הרבה מצבים ב-20 השנים האחרונות של ירידות חדות שבעקבותיהן הגיעו עליות חדות יותר. ב-2003 מול 2002, ב-2009 וב-2010 מול 2008, בתוך שנת 2015, בתוך שנת 2016, וב-2019 מול 2018.
הסטטיסטיקה גם אומרת שלאורך זמן השקעה במניות היא ההשקעה הטובה ביותר בתנאי שהשקעת בזמן שהמחירים היו סבירים, ובוודאי כשהמחירים היו זולים.

ומה עוד אומרת הסטטיסטיקה?

שכל פעם שהפחד מרקיע שחקים, נוצרות הזדמנויות. מדד הפחד (VIX) מראה שמי שהשקיע במניות כאשר מדד זה היה ברמה גבוהה (יותר מ-40 נקודות), ב-96% מהמקרים הרוויח, והרווח שלו הגיע בממוצע ל-30% תוך שנה אחת בלבד אחרי. המדד הזה עומד כיום על כ-60 נקודות.

18. מה יכולות לעשות כיום המדינות כדי להתמודד עם הסיכונים הכלכליים של הווירוס, סיכונים של שיתוק הפעילות הכלכלית?

אפשר, כמובן, להוריד את הריבית בניסיון לעודד את הפעילות הכלכלית, הן כבר עשו זאת, וסביר להניח שהן תמשכנה בכך, אבל הכלי של הורדת ריבית כבר קרוב למצות את עצמו. בתחום המדיניות המוניטרית אפשר לפעול גם בדרכים יותר ישירות. למשל, בכל הקשור לישראל, בנק ישראל יכול לקנות איגרות חוב ויכול לקנות גם מניות. הוא כבר קנה איגרות חוב ממשלתיות בעקבות משבר 2008.

מה שלא פחות אפקטיבי הוא לעשות מהלכים בתחום התקציב - הרחבה פיסקאלית. הבעיה העיקרית של עסקים בתקופה הקרובה תהיה פחות ברווחיות שתיפגע, והרבה יותר בעיה תזרימית. המדינה יכולה לסייע בדרכים שונות. מדינת ישראל הודיעה כבר על כמה מהלכים שמתמקדים בסיוע תזרימי לעסקים קטנים באמצעות הלוואות בתנאים נוחים. זה רק צעד פתיחה של סיוע ראשוני, שבעקבותיו יגיעו עוד הרבה מהלכים אם וככל שהמשבר יעמיק. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק