זה נראה כל כך ישן ותלוש, אבל זו המציאות של תקופת הטרום קורונה: ב-2019 מדד מחירי הדירות עלה בשיעור של 4%, זה אמנם רחוק משיאי העליות של 2009 ו-2010, אבל כפול בערך מהעלייה השנתית הממוצעת של מחירי הדירות בישראל, כך שברור שהמוטיבציה לעליות המחירים חיה ונושמת.
עליית המדד בשיעור גבוה יחסי של 0.8%, אינה מפתיעה, וקיבלה התרעות קודמות לא מעטות מחודש דצמבר 2019, שבו נרשמו שיאי רכישות ומשכנתאות. אותו חודש היה אחד מהחודשים מרובי העסקאות ביותר שנרשמו בעשור האחרון. אמנם רבות מהן היו במסגרת מחיר למשתכן, אולם גם השוק החופשי עשה את שלו.
ביטוי לזה הגיע מבירת השוק החופשי - הלוא היא תל אביב. עליות המחירים השנתיות שנרשמו במחוז תל אביב הגיעו ל-6%, במחוז הצפון הם עלו ב-5.6%, ובירושלים ב-3.7%. בייתר המחוזות המחירים עלו בשיעורים של 2-3% כך שברור שתל אביב "סחבה", את שוק הנדל"ן עימה למעלה, והכריעה את כל הצעדים הממשלתיים.
הסיבות לעליות הן הירידות העקביות שנרשמו בריבית במהלך 2019, חוסר הוודאות הפוליטי והתחושה שמחיר למשתכן מיצה את עצמו כצעד שנועד להוריד מחירי דירות, ונותר כמבצעי הגרלות שמבטיחים הוזלת דירות למשקי בית יחידים, עם סיכון וחוסר ודאות לצידה.
המציאות היא כה חזקה, שגם מדד מחירי הדירות החדשות רשם עלייה של כ-2.5% ברבעון האחרון של 2019, וזאת על אף שברבעון זה נרשם שיא בעסקאות שנחתמו במסגרת מחיר למשתכן, והן היוו למעלה מ-40% מכלל העסקאות שנעשו בדירות חדשות. בסך הכל, יחסית למדד שמופרע בצורה אגרסיבית על ידי התערבות ממשלתית, הסיכום השנתי הכולל שמורה על ירידה של 1.6% במחירי הדירות החדשות - נראה למעשה כעלייה במחירי הדירות שנמכרו ב-2019 במסגרת השוק החופשי.
עכשיו השאלה, כיצד יתנהגו המחירים בתקופת הקורונה, וליתר דיוק, האם המשק ייכנס למיתון. כי זאת יש לדעת - מחירי הדירות אולי חסינים מפני מדיניות גרועה, אבל גם הם לא יוכלו לעמוד בפני קריסה משקית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.