פרשנות: כלכלת ארה"ב עוצרת בחריקה, ומיתון נראה עכשיו בלתי נמנע

הבנק המרכזי של ארה"ב השליך אתמול (א') אחר-הצהריים (שעון ארה"ב) את מלוא התוכן של תרמיל התרופות שלו על כלכלת הקורונה - אם כי הבורסה מיהרה לשגר רמזים ספקניים, והחוזים העתידיים חזו לפנות בוקר עתיד קודר לדאו ג'ונס ביום המסחר הראשון של השבוע.

ועדת השוק הפתוח, שהיא הגוף המחליט העליון של הפדרל ריזרב, הפחיתה אתמול עד סמוך לאפס את שער הריבית, שהבנק מטיל על הלוואות קצרות-מועד לבנקים מסחריים. זו הייתה ההפחתה הדרמטית השנייה בתוך שבועיים. שתי ההפחתות נעשו מחוץ ללוח הזמנים השגרתי של הבנק, ובתור שכאלה אין להן תקדים ב-108 השנה של קיומו.

נוסף על הפחתת הריבית, הבנק רכש אגרות-חוב של האוצר האמריקאי (T-bills) בערך כולל של 500 מיליארד דולר. הוא רכש אג"חים בסכום קטן בהרבה עוד בסוף השבוע שעבר, במאמץ לחדש את הנזילות בשוקי הכספים החיוניים ביותר של המשק.

ועם זאת, יו"ר (נגיד) הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, טרח לציין את מגבלותיה הנתונות של כל התערבות מצד הבנק.

"אין לנו הכלים", הטעים אתמול פאוול, לפצות משפחות ועסקים קטנים ובינוניים על אבדן הכנסה. "יש לנו הכלים שיש לנו, ואנחנו השתמשנו בהם", הוא אמר.

אלים בפנתיאון

קשה להיזכר אימתי נגיד אמריקאי דיבר במידה כזאת של גילוי לב על מגבלותיו. במרוצת 40 השנה האחרונות של הנגידות המתוקשרת, האמריקאים התרגלו להניח כי הבנק המרכזי יכול לחלץ אותם מכל סכנה כלכלית או מצל של סכנה. נגידים, מפול וולקר המנוח בתחילת שנות ה-80 ויורשו ארך-השנים אלן גרינספן (אשר שירת ארבעה נשיאים משתי המפלגות), נעשו אלים כמעט-כול-יכולים בפנתיאון הכלכלי והפוליטי.

הנגיד הנוכחי הוא האנטי-תיזה של האל במקדש הפדרל ריזרב. רק יממה אחת לפני ההחלטה על קיצוץ הריבית וההזרמה המסיבית, הנשיא דונלד טראמפ יצא בהתקפה חזיתית על פאוול, והפריח רמז עבה שהוא עשוי להדיח אותו. לא ברור כלל אם הוא יכול, אבל אנחנו יודעים כי הנשיא הזה אינו נרתע רק מפני שכל קודמיו היו מבכרים להתאפק.

המלחמה על הריבית

לטראמפ יש חשבון ארוך עם פאוול. הרבה לפני משבר הקורונה הוא חשב, וחזר ואמר, כי המשק היה צומח בקצב פנטסטי של ארבעה, חמישה או ששה אחוזים בשנה (לעומת ממוצע לא-רע-בכלל של שלושה אחוזים), אילמלא חזר הבנק המרכזי והעלה את הריבית בין 2017 ל-2019.

הסיבה שהבנק העלה את הריבית הייתה קשורה בהסכמה רחבה, רבת-שנים, שהריבית בארה"ב נמוכה הרבה יותר מדיי, ובהיותה נמוכה היא חדלה לשרת את צורכיהם של שוקי הכספים וגזלה מן הבנק עצמו את היכולת להפעיל אמצעים מונטאריים תקופתיים כדי לווסת את הפעילות הכלכלית. להסכמה הזו היו שותפים בכירים משתי המפלגות הפוליטיות, בוודאי מכל רחבי האקדמיה.

אבל טראמפ אינו הנשיא הראשון שהתרעם על עודף נאמנותו של הבנק המרכזי לעקרונות מלומדים של פיננסים. כמעט כל קודמיו התלוננו בזמן מן הזמנים, שכובד-ידו של הבנק הזיקה להם פוליטית.

ג'ימי קרטר הפסיד את נשיאותו ב-1980 בגלל שערי הריבית הגבוהים ביותר בתולדות ארה"ב; ג'ורג' בוש האב התלונן על איטיותו של הבנק בימי המיתון של 1991. לביל קלינטון היו יחסים מצוינים עם הנגיד גרינספן, בעיקר מפני שהמשק עשה חיל, וגרינספן חזר והנמיך את הריבית בנקודות קריטיות לחלוטין.

היתכן שהחלטת הבנק להפחית את הריבית אתמול הייתה תוצאה של התקפת הנשיא על הנגיד?

קשה להאמין. הבנק אומר, כי הפגישה שלא-מן-המניין אשר החליטה על הורדת הריבית נקבעה ימים מראש. אבל הרושם הכללי הוא שהממשל הפעיל מכבש של לחצים על הבנק. יהיה הבנק עצמאי כאשר יהיה (על פי החוק), נגידים גילו בעבר נכונות להיענות לסדרי יום פוליטיים.

מיתון בוא יבוא

המהלך של אתמול מתיישב היטב עם החרדה הכללית. אמנם שר האוצר, סטיב מנוצ'ין, התנבא אתמול בראיון טלויזיה, שלא יהיה מיתון (זאת אומרת, שני רבעונים רצופים של "צמיחה שלילית"); אבל הוא נמצא בעמדת מיעוט. רוב הכלכלנים המצוטטים בתקשורת האמריקאית בימים האלה מניחים שמיתון בוא יבוא בחודשים הבאים. למעטים יש ספק שברבעון הנוכחי תירשם הצטמקות של הפעילות הכלכלית.

המספרים מדברים בעדם. הענף הכלכלי הגדול ביותר באמריקה, תרבות הפנאי, תיירות ושעשועים, מקיף שני טריליון (2,000 מיליארד) דולר, ומעסיק כמעט 30 מיליון בני אדם. הוא עוצר עכשיו בחריקה. רק אתמול הודיעו שתי חברות תעופה ענקיות על קיצוצים דרקוניים של טיסותיהן: דלתא, 40%; אמריקן, 75%. מסעדות נסגרות בהמוניהן. בסיאטל, שבה נרשם מקרה המוות הראשון מנגיף הקורונה בארה"ב, ההזמנות למסעדות פחתו כמעט בשני שלישים. בתי קזינו בלאס וגאס מתחילים לפטר את עובדיהם.

הנזקים למשק הם פנומנליים, ובשבועות הבאים יתווכחו הכלכלנים אם הוא יוכל להתעשת במהירות לכשתפחת פגיעתו של הנגיף, או שיהיה עליו להתמודד עם נזקים ארוכי טווח.

רגע של בחירות

כמעט קשה לזכור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות. שעות אחדות לאחר קיצוץ הריבית, ביום א' בערב, שני הטוענים הדמוקרטיים לנשיאות, ג'ו ביידן וברני סנדרס, התעמתו בוויכוח נטול-קהל. סנדרס, המפגר בכל הסקרים, תקף את ביידן ללא רחם.

ביידן לא השכיל להדוף את כל ההתקפות בהצלחה, אבל הדעת נותנת שידו תהיה על העליונה בבחירות המקדימות של מחר, בארבע מדינות חשובות מאוד, שפלורידה היא הגדולה שבהן. אין זה מן הנמנע שמחר יוכרע למעשה המירוץ במפלגה הדמוקרטית. 

רשימות קודמות ב http://yoavkarny.com/ ובhttps://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny