בדרך למחנק אשראי? "הצעדים עלולים להיות מוחמרים מרגע לרגע"

האם התפרצות הקורונה בישראל תביא לסיומה של תקופה ארוכה שבה הציבור יכל ללוות כספים לכל מטרה בקלות רבה, כשהגופים המממנים ישנו באחת את התנהלותם, יסגרו את השאלטר ויביאו למחנק אשראי במשק?

בימים אלה עשרות אלפי שכירים בישראל מאבדים את עבודתם או מוצאים לחופשה כפויה ללא תשלום, ועצמאים ובעלי עסקים קטנים רבים אחרים מאבדים את מקורות ההכנסה שלהם. כשבמקביל רבים מאנשים אלה מוצאים עצמם לפתע עם קשיים תזרימיים שניחתו עליהם ושמצריכים אותם להביא מזומנים - מחסכונות שצברו, מקרובים או פשוט באמצעות לקיחת הלוואה.

מציאות זו יוצרת לחצי ביקוש למימון על הגופים המממנים במשק ובראשם הבנקים, שנכנסים למשבר הקורונה לאחר שנים של רווחיות ושל חיזוק האיתנות והיציבות שלהם. לצד הבנקים, בקרן זווית, צמחו בשנים האחרונות גופי מימון חוץ בנקאיים שהלוו לכל דורש וצמחו בחדות. נראה שעתה הם הגיעו לשעת מבחן ראשונה, כשעל פניו הם לא ערוכים לה כמו הבנקים הגדולים בהרבה.

לצד לחצי הביקוש להלוואות חדשות על מנת להמשיך להתממן בתקופה לא ידועה של אי הכנסה, הבנקים וחברות האשראי החוץ בנקאיות מוצאים עצמם עם לקוחות קיימים - שמספרם גדל מדי יום, ויילך וימשיך ככל שהמשבר ייתארך - שנקלעים לקשיים בהחזר הלוואות.

כל זאת עלול ליצור גידול חד באשראים הבעייתיים (דבר שישפיע לרעה על תוצאות הבנקים ב-2020), להקשות על לווים רבים בעצם הפיכתם ללקוחות שלא מחזירים הלוואות (ככאלה שמסומנים במערכת גם לעתיד עם דירוג שהורע), וגם ליצור הגדלה ניכרת של הצרכנים שיידרשו ללוות כדי לכלכל את עצמם לאחר גלי הפיטורים וההוצאה הכפויה לחופשה ללא תשלום.

"גם לקוחות 'טובים' נקלעים לקשיים ונדרשים להלוואות"

בימים האחרונים הודיעו נגיד הבנק המרכזי, פרופ' אמיר ירון , והמפקחת על הבנקים היוצאת, ד"ר חדוה בר, על שורת צעדים שנועדו להסיר חלק מהמגבלות שחלות על המערכת הבנקאית על מנת להקל על הבנקים לתת הלוואות לציבור הרחב כדי שזה יוכל לצלוח את השבתת המשק. לצד ההקלה האמיתית שנובעת מהצעדים הללו, שעשויה להביא להגדלת היצע האשראי הבנקאי לטווח קצר, נראה כי ישנה עננה מאיימת שתתקדר ככל שהמשבר ייתארך וההשבתה תעמיק ותתרחב.

למעשה, מעצם המהלכים של הבנק המרכזי נראה שישנו חשש ממשי מאפשרות של מחנק אשראי. "עוד דקה יש פה עשרות אלפי מובטלים, וזה משפיע מיידית ובחדות על הצריכה - דבר שכבר קורה, כשעסקים קטנים מאבדים יכולת הכנסה", אמר היום גורם במערכת הבנקאית שהוסיף כי "הדבר הכי חשוב למשק עכשיו זה אשראי. איפה שהבנקים מרגישים בטוח הם מגדילים את האשראי. אבל, הבנקים מגדילים בטוח איפה שיש נכס שניתן לשעבד אותו. אבל, זה לא פיתרון לכולם, כשבתקופה הזו גם לקוחות 'טובים' נקלעים לקשיים ונדרשים להלוואות".

על פי מספר גורמים בשוק, הבנקים עדיין נותנים אשראי כרגיל כשבימים האחרונים יש האטה במתן משכנתאות בעיקר ממניעים של עצירת הפעילות במשק ולא בגלל החלטה גורפת. עם זאת, בשוק החוץ בנקאי, האיתן הרבה פחות, כבר יש תזוזות. שלשום עצרה מימון ישיר את שיווק ההלוואות לכל מטרה (כשהיא ממשיכה במתן הלוואות לרכישת כלי רכב), וזאת בהמשך להתפתחויות שליליות בחברות חוץ בנקאיות נוספות.

בכל מקרה, השאלה האם יהיה מחנק אשראי תלויה אך ורק בבנקים, שמספקים את הרוב המוחלט של האשראי לציבור הרחב ולעסקים הקטנים בישראל. כך, גורם אחר במערכת הבנקאית הסביר לנו היום כי "מחנק אשראי זה לא ההגדרה הנכונה. השאלה היא אם יש יכולת למערכת הבנקאית לתת את התמיכה הנדרשת לכלל לקוחות המשק בתקופה הנוכחית. זה שונה במעט".

לדבריו, "האינסטינקט של בנק הוא להתכווץ בימים כאלה, כשאם מדובר בלקוח שנמצא במצב לא טוב לא ניתן לו אשראי וגם נרצה החזר - והרי זו האחריות של הבנקים כלפי עצמם, כלפי בעלי הפקדונות וכלפי המשקיעים בהם. אבל, יש גם צד שני", אומר אותו גורם בכיר, "עצירת האשראי תביא בסוף לפגיעה בלקוחות, למיתון ובכך גם לפגיעה בבנקים עצמם. זה אומר שבהסתכלות ארוכה עצירת אשראי עכשיו תוביל לפגיעה יותר קשה ללקוח. לכן הבנקים צריכים לתת פיתרון וסיוע ללקוחות מחוץ לנקודת הנוחות שלהם. כל הבנקים חושבים על זה היום - על נקודת השיווי משקל".

מקריאת הדוחות של הבנקים ל-2019 עולה כי המערכת נכנסה למשבר חזקה, עם עודפי הון גדולים ועם תיק אשראי טוב. "אבל, גודל ומשך המשבר הוא שיקבע ולכן אין ספק שצריך פה תמיכה ממשלתית. זה מתחייב ואפילו קריטי", אומר אותו גורם שמסביר כי "ללא תמיכה משמעותית וגורפת של המדינה, החל מתשלומים לעובדים בחופשה וכו', הבנקים לא יוכלו להתמודד עם זה לבד. בנק ישראל והמדינה יצטרכו להשתתף בפיתרון ולהוביל אותו". לדבריו, המערכת הבנקאית תוכל להתמודד עם המצב כפי שהוא במשך עוד חודש אפילו, אבל מעבר לכך תחל להיות בעיה.

 הציבור ניצל את היכולת ללוות בקלות

המפקחת בר: "אין עצירה של אשראי, אם כבר להיפך"

החששות והאתגרים האמורים אינם נסתרים מעיני בכירי בנק ישראל. בשיחה עם "גלובס", המפקחת על הבנקים היוצאת, ד"ר חדוה בר, שולחת מסרים מרגיעים, הגם שברור שגם לתפיסתה מדובר במשבר מורכב וחריג ביותר.

את חוששת שאנו בדרך למחנק אשראי?

"הכוונה שלנו בבנק ישראל היא למנוע מחנק אשראי במשק כי זה עלול להיות כדור שלג שמתגלגל ויוצר מיתון יותר משמעותי, עד כדי ירידה בתוצר. אנו בתרחיש מתגלגל והצעדים עלולים להיות מוחמרים מרגע לרגע ולא ברור כמה זמן תיקח ההתאוששות. ככל שהאירוע יתארך אין ספק שהמורכבות תלך ותעלה. אנו מקווים שלא נגיע למצב שבו הבנקים צריכים לעצור את האשראים".

עוד אומרת בר כי "העוצמה של המערכת הבנקאית תסייע למשק לצלוח את המשבר" כשבמקביל "אנו פועלים לתת לבנקים כלים בשביל כדי לתת חמצן למשק". לאמירות בדבר עצירה חדה במתן משכנתאות אומר בר כי "יש משכנתאות חדשות - הבנקים לא נסגרים ונותנים אשראים תחת כל הצעדים הרגולטוריים שנתנו להם. כרגע אין עצירה של אשראי על ידי המערכת אם כבר להיפך". עוד אומרת המפקחת כי "לבנקים יש עודפי הון של כ-14 מיליארד שקל", כך שניתן להעריך כי מהעודף האמור אפשר לייצר אשראי לציבור נוסף בסדר גודל של כ-140 מיליארד שקל.

מדוע נקטתם בצעדים החריגים להקלת מתן הלוואות והרחבתן על ידי הבנקים?

"המטרה שלנו בכל הצעדים שאנו עושים היא לאפשר לבנקים לתת חמצן למשק כדי שנעבור את הסערה הזאת במינימום פגיעה משקית, במשקי בית, בעסקים קטנים ובעסקים הגדולים. לצורך כך עשינו הרבה מאוד צעדים רגולטוריים כדי לאפשר זאת וגם הבנקים עצמם נרתמו באופן יוצא דופן כדי לסייע ללקוחות.

"הנגיד ואני נפגשנו עם מנכ"לי הבנקים לפני כשבוע וקראנו להם לסייע למשק, מתוך הערכתנו שהמערכת הבנקאית בישראל מאוד יציבה, יש לה עודפי הון רבים, כריות נזילות גדולות, ותיקי אשראי מפוזרים וטובים. קראנו להם לא להצטמצם פנימה ורק לעסוק בניהול סיכונים פיננסיים אלא ממש להירתם לטובת המשק. הקריאה הזו נענתה מיידית על ידי המנכ"לים שהתחייבו לעשות את זה. בימים שלאחר מכן הבנקים יצאו עם אוסף של פתרונות לסגמנטים שונים במשק כדי לסייע.

"מה הבנקים כבר עשו? הקלו בתשלומי החזר משכנתא, הם החלו להציע לעסקים קטנים ובינוניים למתן אשראי במסגרת הקרנות עם המדינה ועוד. אתמול יצאנו עם הוראת שעה ובה ביטלנו אוסף של הוראות ושמטרתה להקל על הבנקים לסייע ללקוחות, ובה איפשרנו לבנקים להגדיל מסגרות אשראי למשקי בית באופן חד צדדי ובאותם תנאים, הקלנו על פעילויות בנקאיות מרחוק מבלי להגיע לסניף, הגדלנו את הסכומים בכספומטים, הגדלנו את פוטנציאל האשראי לקבלנים ועוד. אנו רוצים שהבנקים יתנו את האשראי לחברות הבניה שלא יקרסו, כשאנו רואים את מה שקורה בשוקי ההון".

המפקחת אמורה לפרוש ב-15 באפריל. לשאלה האם היא תדחה את פרישתה בגלל המצב נמסר מהבנק המרכזי כי ״הנגיד והמפקחת רתומים כעת כל כולם לטיפול במשבר. עוד מוקדם לדון בהארכת כהונה ובמידה ויוחלט נודיע בצורה מסודרת. בכל מקרה המפקחת תלווה ותסייע לבנק ישראל ולמפקח הנכנס ככל שיידרש גם לאחר סיום תפקידה".

בשולי הדברים נציין כי היום חשפנו באתר "גלובס" כי בנק ישראל הורה לבנקים להיערך לצמצום משמעותי במספר הסניפים הפתוחים לציבור הרחב, כך שרק "סניפי גרעין", שמהווים כ-25%-30% מהסניפים, ימשיכו לקבל קהל.