משרד הבריאות: "במהלך היום, מספר החולים ממקור לא ידוע יגדל"

"אנחנו סבורים, לאחר התייעצות עם מומחים, שיש מקום להרחיב את המגבלות שהוטלו עד כה ולצמצם את כל הפעילויות עד כה למעט שירותים חיוניים, עם דגש על שמירת אספקת מזון ותרופות, ושמירה של המערכת הפיננסית. אם יוחלט על סגר, נבקש מכל האוכלוסייה לא לצאת. לא ללכת לחברים, לא לעבודה, ולא לצאת אם אתם לא מוגדרים בתפקיד חיוני", אומר היום פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, בהמשך לדיון המתקיים על קביעת צעדים חדשים להתמודדות עם מגפת הקורונה. "על הפרק צמצום של שירותים גם של מערכת הבריאות, כמו ביקור אצל רופאים מומחים וביטול ניתוחים אלקטיביים. זה נמצא בדיון בממשלה, ואנחנו מקווים שעוד היום תהיה החלטה בנושא". גם השימוש בתחבורה הציבורית מצוי לפתחו של ראש הממשלה, כאשר משרד הבריאות גיבש המלצה לפיה תבוטל כמעט כליל אפשרות הנסיעה בתחבורה הציבורית, ויימצאו פתרונות נקודתיים למקרים הכרחיים.

משרד הבריאות, כאמור, ממליץ על נקיטת צעדים של בידוד האוכלוסייה, ונכון לשעה זו אין צפי באשר לפרק הזמן הנדרש עבור צעדים כאלו, אשר להם משמעויות רבות עבור המשק. "באם יוחלט על צעדים של סגר, אני לא יודע להגיד כרגע כמה זמן זה יימשך. המחלה דינמית ונצטרך לעשות הערכת מצב יומית ולאן מועדות פנינו. לא צריך לצפות לאפקט תוך יומיים שלושה. היום אנחנו רואים את החולים שנדבקו לפני חמישה ימים. אנחנו נראה את התמונה הנוכחית של היום רק בעוד כמה ימים. אנחנו עדיין לא רואים את התוצאות של הסגר הנוכחי. כשנראה את התוצאות, נדע להעריך. אני מעריך שמדובר בתקופה של עד שבוע לפני הערכת המצב הבאה. שיא התחלואה עוד לפנינו, יש עוד לפחות חודש או חודש וחצי. גם אחרי הסגר, הוא ייפתח בצורה הדרגתית ולזמנים ממושכים יותר אנשים הנמצאים במצבי סיכון יצטרכו לא לצאת זמן רב יותר".

בשיחת תדרוך שערך היום פרופ' גרוטו לעיתונאים, הוא סקר את התפשטות המגפה בישראל והנתונים הסטטיסטים אותם הסיק המשרד נכון לשלב זה. לפי גרוטו, ביממה האחרונה נוספו למצבת החולים המאומתים 50 מקרים, לעומת 35 שנוספו ביום הקודם. כלומר, ישנה עליה במספר החולים. בפילוח גילאי, הקבוצה הנפוצה ביותר שבקרבה אותרו מקרי קורונה, היא בני גילאי 30-39 - המהווים 23% מהחולים. לאחר מכן, 18% מהחולים הם בגליאי 40-49, ורק 10% מעל גיל 70. בנוסף, לדברי גורטו, רבע מהחולים כלל לא חווים תסמינים. מתוך כלל המקרים בישראל, 98 חולים, חלו לאחר מגע עם חולה מאומת. כלומר, כאלו שנדבקו בארץ מחולה שהגיע והדביק אותם. משרד הבריאות יודע לזהות "שרשראות הדבקה", ונכון להיום ישנם בישראל רק 3 חולים אשר לא ברור כיצד נדבקו, אך באשר לשניים מתוכם ישנו זיהוי של קשר רחוק לחולה מאומת.

כמה חולים ישנם כרגע בישראל להערכתכם?

"אני מעריך שיש סדר גודל של מספר אלפים בודדים של אנשים שאנחנו לא יודעים כרגע שהם חולים. אנחנו לא רואים עלייה משמעותית ודרמטית בנושא מספר הפניות של דלקת ריאות למשל לבתי החולים ולקהילה, ואנחנו מעריכים שהתחלואה בקהילה היא לא דרמטית. התמונה היא דינמית. יש חולים שגרמו לשרשראות הדבקה שהסתכמו לכדי עשרות אנשים".

כמה בדיקות מתבצעות בישראל ביום?

"הגענו אתמול למצב שאנחנו יודעים לעשות 1,200 בדיקות ביום. אתמול היה מצב שיכולת הבדיקות עלתה על הביקוש. ואמנם, אמש חלה הדבקה של עובדת בכירה במעבדה בתל השומר, ולכן המעבדה כרגע נמצאת בשלבים של ניקוי ולא פעילה. מדובר במעבדה המרכזית של מערכת הבריאות. היא לא רק מבצעת בדיקות, אלא מכשירה את המעבדות האחרות. כעת, התוכנית היא שכל בית חולים יוכל לבצע את הבדיקות. מחר היינו אמורים לעמוד ב-2,400 בדיקות ליום, אבל כרגע הקצב ירד בגלל המעבדה שלא פועלת ולא יכולה להכשיר מעבדות אחרות. כרגע יש מעבדות אחרות שמכשירות מעבדות חדשות. אנחנו נגיע גם למצב שאנחנו יכולים לבצע עשרת אלפים בדיקות ביום, נגיע לזה בתוך שבוע עד עשרה ימים. כרגע יש לנו כ-10 מעבדות פעילות.

"בדיקות המעבדה יועדו עד עכשיו בעיקר לזיהוי ובידוד, בעיקר בקבוצת אנשים שהגיעו לחו"ל והמגעים שלהם. התחלנו בתהליכי בדיקה של אנשים שאינם עונים להגדרה הרגילה, וקיבלנו מספר לא קטן של בדיקות מבתי החולים, ויש גם מקרים חיוביים כאלו. זה עדיין לא מופיע בנתונים הרשמיים. במהלך היום, מספר החולים ממקור לא ידוע יגדל. התחלנו בבדיקות במעבדות הזקיף, ומתכננים גם לבצע סקרים ברמה הלאומית כדי לאפיין קבוצות שיש אצלן תחלואה משמעותית. בשלבים הבאים לא נצטרך לבדוק כל חולה וחולה. לפי הנתונים שלנו בהמשך, אם כל חולה עם חום ותסמינים הוא ב-70% חולה קורונה, אין צורך לבדוק, ועיקר הבדיקות יהיו לצורכי ניטור".

עיקר הסיכון הוא עבור האוכלוסייה המבוגרת. כיצד הנושא מטופל?

"קשישים מעל גיל 70 ואנשים שיש להם מחלות רקע ברמת חומרה משמעותית, נמצאים בסיכון. נרצה להפעיל בחזית הזו צעדים יותר נוקשים ולבקש מהם להיזהר יותר. השלב השני הוא טיפול בחולים. אין כרגע הרבה חולים קשים. יש שניים. אנחנו נערכים מבחינת יכולות של בתי החולים לאשפז חולים קשים. רוב תפיסת ההפעלה - רוב המטופלים יישארו בבידוד בביתם. אנחנו מכינים עם פיקוד העורף אופציה של בידוד בבתי מלון ובנקודות שונות, למי שלא יכול לבצע בידוד בית מסיבות שונות. 15% יגיעו לבתי החולים לטיפול. מתוכם, הקבוצה המורכבת לטיפול היא חולים שיידרש טיפול נמרץ עבורם. אנחנו ערוכים מבחינת יכולת קליטה, ונמצאים במצב של קיץ. המחלקות הפנימיות לא מלאות ועמדות ההנשמה לא מלאות. יש לנו יתירות במערכת, ויש לנו מחסני חירום עם מנשמים. הזמנו מנשמים נוספים בנוסף. אנחנו עורכים הצטיידות של ציוד מיגון מכל מני מקורות בעולם, וגם ייצור מקומי".

ישנם צוותים רפואיים המתלוננים על מחסור בציוד מגן רפואי. האם קיים מחסור בישראל?

"אנחנו נמצאים בשלב מעבר. במחסני החירום יש מלאי מספק של ציוד חירום. מבחינת הכמויות שהוקצו לארגונים - יש מספיק לימים הקרובים. מנהלי הארגונים הונחו למנוע בזבוז ולפעול לשימוש יעיל במסכות. אנחנו עדיין לא במצב שבו צריך להתמגן 24/7. ההסתברות לפגוש חולה היא נמוכה. אך זה מצב דינמי. לכן, אנחנו שומרים מלאים ומנהלים אותם. אנחנו נותנים מענה לתרחישים ומעדיפים לשמור מלאי לעת שבה נזדקק למיגון מלא לכל הצוות. כרגע לא כולם צריכים להתמגן".

ברירת המחדל של החולים הקלים היא אישפוז בבית?

"באופן כללי, אנחנו חושבים שצריך להשתמש בכל האופציות העומדות לרשותנו. יש הרבה אנשים שהאופציה של בידוד בית מתאימה להם. יכול להיות שבשלב הראשון נעביר אנשים לבתי מלון כדי לוודא שהמודל הזה עובד, אבל מהר מאוד אנחנו נגיע לברירת מחדל של אישפוז בבית. בהקשר הזה, כשאומרים שארגון הבריאות העולמי לא ממליץ על בידוד בית, זה מפני שהוא מתייחס למצבים שלא מתאימים לכולם ומסתכל ברמה גלובלית. יש הרבה מקומות בעולם שבהם אישפוזי בית הם לא פתרון טוב. ישראל היא מדינה שבה לאנשים יש מים זורמים בבית ויש אפשרות לספק להם את כל הצרכים הישר לבית, בידוד בית הוא אפקטיבי".

ישנו מנעד התמודדות שונה בין המדינות השונות. בריטניה החליטה לא ללכת לצעדים של סגר ולבודד את המבוגרים, ובקוריאה ישנו מודל של בדיקות מרובות. לא כולם מאמצים את הרעיון של סגר.

"זה מצב חדש לכולם. אין תשובה טובה אחת ויש שונות גדולה בהתנהלות בין המדינות. יש כאלו שעושות צעדים חמורים ויש כאלו שלא. אצלנו, מראש אנחנו קרובים יותר למדינות המחמירות יותר. זו המדיניות שלנו נכון לעכשיו. לגבי דרום קוריאה - עיקר הבדיקות נעשו בקבוצת גיל מסוימת. מצבם דומה לזה של המדינות האחרות. השיטה הבריטית, לדעתנו, לא מתאימה למצב. אנחנו חושבים שנכון להמשיך במאמצי הכלה. ימים יגידו. אנחנו שואפים, בניגוד לבריטניה, להוריד את מידת ההדבקה. זו מחלה שפחות מדבקת מחצבת בסדרי גודל. בשפעת כל אדם מדביק 1.3 בני אדם, וכאן, לפי התמונה שלנו, 3.75 כלומר פי שניים וחצי יותר מדבק משפעת. חשוב לזכור שבשפעת אנחנו לא עושים צעדים דרסטיים. אנחנו מקוים שכל האמצעים שאנחנו עושים יפחיתו את מידת ההידבקות".