פרשנות: הלו"ז של טראמפ לסיום המשבר השתנה. והוא לא אופטימי

לנשיא דונלד טראמפ היתה אתמול אחה"צ תשובה מעניינת על השאלה מה-לכל-הרוחות-קורה-בשוק-המניות. השאלה הוצגה בסימן הירידה התלולה של מדד הדאו ג׳ונס, כמעט 13%, רק שעות אחדות לאחר שהבנק המרכזי סיפק את בלוני החמצן האחרונים שלו (איפוס הריבית קצרת-המועד ורכישה מסיבית של אגרות חוב ממשלתיות).

"כן", הינהן הנשיא. "לא", מילמל הנשיא. "השוק - השוק ידאג לעצמו. השוק יהיה חזק מאוד, ברגע שניפטר מן הנגיף".

"ברגע שניפטר מן הנגיף". מתי יגיע הרגע הזה? דקות אחדות קודם, בתשובה לשאלה אחרת, הוא אמר כי "אנשים מדברים על יולי, אוגוסט, משהו כזה". המשהו-כזה הזה נשמע פתאום הרבה יותר קודר ודרמטי ממה שנשמע המשהו-כזה של הנשיא לפני חמישה שבועות, כאשר התנבא לסיום המשבר באפריל.

אגב, איש המדע הבולט ביותר במאמץ הממשלתי נגד נגיף הקורונה סייג אחר כך את לוח הזמנים הנשיאותי. ד"ר אנתוני פאוצ׳י, ראש המכון הלאומי למחלות מידבקות, אמר ש"יולי אינו חקוק בסלע". טראמפ, הלהוט תמיד וללא תנאי לחדשות טובות ולמספרים אופטימיים, הסכים עם פאוצ׳י.

שם אנחנו עומדים

שם אנחנו עומדים אפוא: חודשים רבים לפני הסיום החזוי של המשבר; עם בורסה מרוסקת, שמדדיה ירדו אתמול אל רמתם מאמצע ינואר 2017, זאת אומרת נמחקו לחלוטין כל הרווחים של נשיאות טראמפ, שהוא חזר וזקף לזכות מדיניותו הכלכלית. שם אנחנו עומדים, כאשר מתחוור פעם אחר פעם קוצר-ידו של הבנק המרכזי. שם אנחנו עומדים, כאשר הכלכלה הגדולה ביותר בעולם נעצרת, ומתחילה לסגת.

תנו-נא את דעתכם על שתי כותרות בעמודים הפיננסיים של עיתוני ניו יורק. ב׳וול סטריט ג׳רנל׳, מתחת לדיוקנו של הנגיד ג׳רום פאוול, "כלכלת ארה"ב גולשת אל חור מונטארי שחור"; ב׳ניו יורק טיימס׳, פרשנות תחת הכותרת "כך יהרוס נגיף הקורונה את הכלכלה".

ההערכה הרווחת עכשיו: הצטמקות דרמטית ברבעון השני של השנה. בנקאי ההשקעות של גולדמן סאקס חוזים ירידה של 5% ברבעון השני, בשיקלול שנתי, והתאוששות בהמשך השנה: עליה של 3% ברבעון השלישי, ו-4% ברבעון הרביעי. אבל התחזית הזו מיוסדת על כל כך הרבה משתנים עד שאין מנוס מלהתייחס אליה בספקנות.

אתר הרשת הפיננסי marketwatch.com מצטט שני כלכלנים מוסדיים האומרים שהם משנים את התחזיות ללקוחותיהם מדי יום ביומו.

האורות כבים

כמעט אין זו הגזמה להגיד, על דרך המטאפורה, שהאורות כבים באמריקה. כמעט כל שעה משעות היום מניבה הודעה חדשה מעיר גדולה או ממדינה על סגירה של מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע, תיאטראות, מועדונים ומכוני-כושר.

בתוך 48 שעות השתנתה אמת המידה להתקהלות מותרת או אסורה. ביום א׳ עדיין דיברו על 250 איש "לכל היותר". הנשיא הוריד אתמול את התקרה הזו לעשרה. עיר הבירה וושינגטון, שקצת התמהמהה בהטלת גזירות דרקוניות, הצטרפה לפנות בוקר (שעון ישראל) אל שתי המדינות השכנות, וירג׳יניה ומרילנד, בהוראות סגירה רחבות.

רשויות אחרות הרחיקו לכת עוד יותר. הממשל המקומי באזור מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה, התקרב להטיל עוצר על ששה מיליון תושבים. במדינת ניו יורק המושל אנדרו קואומו הכריז שאם התושבים לא ייענו להפצרות הממשלה ויקבלו עליהם הגבלות מרצון, הממשלה לא תהסס לאכוף אותן.

אין לפי שעה סימנים למגמה של הממשלה המרכזית בוושינגטון להיות האוכפת. בימים האחרונים התפתחה חלוקת עבודה בין וושינגטון למדינות האינדיבידואליות, המשאירה בידיהן את ההחלטות המקומיות. הנשיא הרחיק אתמול לכת, והציע שמושלי המדינות יטפלו בעצמם באספקה של מכונות הנשמה לבתי החולים המקומיים, "אם הם יכולים להשיג אותן ביתר מהירות".

סקר דעת קהל חדש מראה שמספר גדול בהרבה של אמריקאים נותנים יותר אמון בטיפולן של הממשלות המקומיות במשבר מאשר בממשלה הפדרלית.

1,000 דולר לכל בוגר?

אבל המאקרו מוסיף להיות שייך לוושינגטון, לא רק לבית הלבן אלא גם לקונגרס. הרפובליקאים בסנאט מעכבים חקיקה אשר נועדה להקל על מצוקות מיידיות, למשל בהשגת מזון. הדמוקרטים בסנאט, הנמצאים במיעוט, מציעים חבילת סיוע של 750 מיליארד דולר, שוות-ערך לחבילה שאימץ הקונגרס בימי נשיאותו הראשונים של ברק אובמה בתחילת 2009, בשיאו של משבר הסאב-פריים.

הבדל אחד הוא שאז לדמוקרטים היה רוב גדול בשני בתי הקונגרס, והסתייגויות הרפובליקאים מגודל ההוצאות היו שקולות כנגד קריאת-ביניים לא חשובה. עכשיו השליטה בקונגרס מתחלקת בין שתי המפלגות. אף על פי כן נראה שגודל המשבר, ושיכנועיו של הנשיא, יפעלו את פעולתם.

הסנאטור הרפובליקאי מיט רומני, שהיה מועמד המפלגה לנשיא ב-2012, מציע שהממשלה הפדרלית תשלח שיק של 1,000 דולר לכל אזרח בוגר.

בארה"ב יש בערך 320 מיליון בני אדם. 75% מהם הם בוגרים. אם כל אחד מהם ישתמש בכסף לצריכה, יוזרמו למשק כמעט 250 מיליארד דולר. זה לא יקרה, מפני שזה לא קרה בעבר. אבל עצם הרעיון מבטא את דרגת החרדה.

ב-2009 הממשלה הפדרלית היתה צריכה ליצור כסף, ולהזרים אותו באמצעים לא קונבנציונליים. היא הצליחה למנוע מפולת כלכלית חמורה עוד יותר, וב-2010 התחילה ההתאוששות, שנגיף הקורונה עומד עכשיו לסיים.

הבחירות יידחו

היום, יום ג׳, נועדו להיערך בחירות מקדימות לנשיאות בארבע מדינות גדולות. המושל הרפובליקאי של אחת מהן, אוהיו, הודיע על רצונו לדחות את הבחירות עד חודש יוני. שופט מחוזי אסר עליו לדחות, אבל שעות אחדות אחר כך המושל הודיע כי הוא עומד בדעתו, והבחירות יידחו.

קשה לדעת מה להגיד על זה. ארה"ב מעולם לא דחתה בחירות, אפילו לא בזמן מלחמת האזרחים, לפני 160 שנה. הנשיא טראמפ עצמו הסתייג אתמול מרעיון הדחייה. אם הצבעה אחת יכולה להידחות לטובת בריאות הציבור, אולי גם הצבעה אחרת תוכל להידחות. למשל, מה יקרה אם הנגיף לא ייעלם עד חודש נובמבר? האם יידחו הבחירות לנשיאות?

לא מתקבל על הדעת, כמובן. אבל עצם הצגת השאלה מזכירה לנו מה לא-רגילים הם הימים האלה.

רשימות קודמות ב http://yoavkarny.com/ ובhttps://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny