מספר החולים המאומתים בישראל חצה את רף ה-400. עם הגידול במספר הבדיקות המבוצעות שהולך ועולה מיום ליום וגם מעבדות בדיקה חדשות נכנסות לפעולה כדי לאמת את הבדיקות מהר יותר - צפויה גם עלייה במספרים.
מנתוני משרד הבריאות באשר לחולים המאומתים, שפולחו לפי קבוצות גיל, אזורי מחיה, תוספת יומית של חולים ומקור ההדבקה - ניתן ללמוד כמה דברים משמעותיים, ובעיקר שני נתונים מסקרנים הממחישים את חשיבות הבידוד החברתי בעת הזו. הראשון, כרבע מהחולים המאומתים כלל לא חווים סימפטומים. והשני, עיקר הנדבקים בישראל עד כה הם צעירים - מתחת לגיל 50.
נכון ליום שני אחר-הצהריים, אז התברר כי ישנם 252 חולים מאומתים, רק 10% מהחולים הם מקרב קבוצת הסיכון העיקרית, מבוגרים מעל גיל 70. לפי הסטטיסטיקה שנאספה בעולם, הסיכוי לתמותה עולה ככל שהחולה מבוגר יותר. בקרב אנשים בני 80 ומעלה הסיכוי למוות עומד על 14.8%, בעוד בקרב אנשים בני 30-39 הוא 0.2%.
הסכנה כרבע מחולי הקורונה בישראל ללא תסמינים
מגפת הקורונה עשויה להיות קטלנית במיוחד עבור קבוצות גיל מבוגרות, אז למה דווקא הצעירים הם אלו שצריכים להיזהר? צעירים וילדים לא צפויים לפתח תסמינים חמורים של המחלה, וישנה סבירות גבוהה שאדם יחלה בקורונה אך כלל לא יידע זאת. בזמן הזה, כאשר החיים ממשיכים כרגיל, צעירים בלי סימפטומים יכולים להעביר בקלות רבה ומבלי משים את המחלה לקבוצות הסיכון העיקריות.
ראוי לציין כי גם כאשר חולים מגלים סימפטומים, הם מגיעים לא אחת בשלב מאוחר, לאחר שהווירוס דגר בקרבם וכנראה הופץ ברבים. במדינות שבהן לא מוטל סגר ולאנשים מותר להסתובב כעת בחופשיות, צעירים - שגם פעילים יותר מבחינה חברתית מאשר קשישים - יכולים להפיץ את הנגיף ללא ידיעה ובקצב גבוה, ובכך להציב את דור ההורים או הסבים שלהם בסכנה.
הנה סיפור קצר להמחשה: לפי CNN, לפני כשבוע בדקה ד"ר סנדרה צ’ייסק, מנהלת המכון לווירולוגיה רפואית בפרנקפורט, 24 בני אדם שהגיעו לפרנקפורט מישראל. שבעה מהם התגלו כחולי קורונה, וארבעה מהם כלל לא פיתחו סימפטומים. ד"ר צ’ייסק ציינה כי הופתעה לגלות שכמות הנגיפים בגופם של המטופלים האסימפטומטיים היה גבוה יותר מכמות הנגיפים בדגימות שלושת החולים שחוו תסמינים. כאשר ישנו עומס נגיפי גבוה יותר, הנשא מפיץ את הווירוס הלאה ביעילות יתר.
"לצד הבידוד החברתי הנדרש, זה הזמן להעלאת החוסן החברתי-קהילתי", קוראת לציבור ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "הצעירים והבריאים בהחלט צריכים לעבור לפעילות חברתית באמצעים דיגיטליים. לא חייבים לשבת יחד ולהדביק זה את זו. אפשר לסייע לשכנים באמצעות משלוחי קניות או תרופות, סיוע בהעסקת ילדים צעירים וכד’. במיוחד זקוקים לסיוע העובדים החיוניים למשק (רופאות, אחיות, יצרני מזון) אשר להם ילדים קטנים בבית. לכל אחת ואחד מאיתנו שכן כזה - מצאו אותם, סייעו להם. שמרו על ההנחיות ותצילו חיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
