"מגמת הירידה במחירי האג"ח ועלייה בתשואות צפויה להימשך"

הטלטלה בשווקים נמשכת הבוקר (ד'), כשאגרות החוב הממשלתיות לטווחים ארוכים צונחות ביותר מ-2%, וגם מדדי התל בונד ממשיכים לאבד גובה ויורדים בשיעורים של 1%-2%. 

השקל, מנגד, משנה כיוון ולאחר פיחות חד בימים האחרונים נסחר כעת ביציבות מול הדולר והאירו. קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי שוקי הון, אומר הבוקר כי "העצבנות במסחר בשקל צפויה להימשך גם היום, לאחר שבימים האחרונים ובמיוחד אתמול ראינו תנודות חריגות של אחוז (3-4 אגורות) תוך דקות. אלה תנודות שמאוד לא מאפיינות את השוק בימים רגילים. השקל נחלש תוך שבועיים בכ-15% מול המטבעות המובילים. שינוי של יותר מ-40 אגורות מול הדולר תוך שבועיים-שלושה הוא דבר שלא ראינו עשרות שנים. מול מטבעות שנחשבים מטבעות "בריחה מסיכון" כמו ין יפני, פרנק שווייצרי והדולר, השקל נחלש במיוחד". 

הסיבה לכך, אומר לוי, היא המימושים בשוקי המניות, שמובילים לבריחה מסיכון אל מטבעות מקלט והרחק מהשקל שנתפס כמסוכן יותר, ומצוקת נזילות דולרית בשוק הישראלי, שתומכת בביקושים גבוהים לדולרים שנתקלים בהיצע מאוד מוגבל. כל עוד המימושים בשוקי המניות יימשכו, להערכתנו מגמת היחלשות השקל תימשך. לעומת זאת, בטווח הארוך הנתונים מצביעים על כך שהשקל עשוי להתחזק, אך לשם כך משבר הקורונה חייב להסתיים והמימושים בשוקי המניות חייבים להיפסק. 

"לגבי ההמשך והמשמעויות עבור החברות והמשקיעים, להערכתנו בטווח הארוך, לאחר שמשבר הקורונה יסתיים, או לפחות יקבל תפנית חיובית, השקל צפוי לחזור להתחזק. לכן ראוי שהיצואנים ינצלו את הרמות הנוכחיות כדי לבצע המרות וגידורים כהיערכות לימים בהם שער החליפין ישוב לרדת. גם העובדה שהשער הנוכחי גבוה במידה ניכרת מהשער הממוצע בשנים האחרונות, שעומד על כ-3.6 שקלים לדולר, תומכת בכך" .

לוי מוסיף כי "פרט לשינוי בשער החליפין ניכרת סערה גם בעולם הריביות הגלומות בשוק המט"ח, כשהסיבה לכך היא מצוקת נזילות דולרית חריפה בעולם בכלל ובישראל בפרט, בעקבות ביקושים חריגים לאחזקה בדולרים שנתקלים בהיצע מוגבל. בתגובה לאירועים אלה, בנק ישראל ובנקים מרכזיים נוספים בעולם ביצעו במקביל מהלכים כדי לנהל ולהפחית את מחנק הנזילות".

דודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מתייחס הבוקר למדיניות בנק ישראל בימים אלה ומציין כי "בנק ישראל מעדיף שימוש בכלים מוניטאריים מרחיבים כגון עסקאות סוופ ורכישת אג"ח ולא שימוש בכלי הריבית. מדיניות זו באה לידי ביטוי בין היתר בדברים שאמר אתמול המשנה לנגיד אנדרו אביר ל'בלומברג', מהם עולה כי בנק ישראל יתרכז בפעולות מוניטאריות מרחיבות כגון הזרמת נזילות לשוק המטח ופחות בשימוש בכלי הריבית. אביר אמר כי כלי הריבית כמעט חסר משמעות כרגע, וכי הניסיון מהעולם מלמד כי אין לו משמעות רבה במשבר הנוכחי, וכן כי תיתכן הורדת ריבית לרמה של 0.1% אולם בכל הקשור לריבית שלילית נראה שהנזק עולה על התועלת".

"אנו סבורים כי בנק ישראל נוקט צעדים נכונים ואכן להורדת ריבית כרגע כמעט ואין משמעות ואולי היא אף יכולה להזיק יותר מאשר להועיל. הכלים המוניטאריים שמפעיל בנק ישראל בשילוב הרחבה פיסקלית של הממשלה הם הכלים המתאימים כרגע להערכתנו בניסיון למזער את נזקי נגיף הקורונה וההאטה הכלכלית המצפה לנו". 

רזניק מתייחס גם להיפוך המגמה בשוקי האג"ח ומציין כי "מאז אתמול אנחנו רואים היפוך מגמה בשוקי האג"ח הממשלתי בעולם . אם בתחילת המשבר עוד ראינו עליות שערים בשוקי האג"ח הממשלתי, שביטאו בריחה לנכסים בטוחים, ביומיים האחרונים המגמה התהפכה והאג"ח הממשלתי בארה"ב ובישראל נסחרו בירידות חדות. בישראל המגמה הזו החלה כבר בשבוע שעבר. הסיבה להיפוך המגמה בשוקי האג"ח הממשלתי בישראל ובעולם בימים האחרונים היא ההבנה של המשקיעים כי ההרחבות הפיסקליות הגדולות יביאו בסופו של דבר לגירעונות ממשלתיים גדולים, שימומננו ברובם על ידי הנפקות אג"ח. המגמה של ירידה במחירי האג"ח ועלייה בתשואות צפויה להימשך בטווח הקצר".