על פי נתונים שהגיעו מסין ומאיטליה נמצא שמתוך החולים בקורונה כ-2 עד 3 אחוזים מתים מן המגיפה וכן ששיעור ההדבקה גבוה מאוד ומתקדם בקצב אקספוננציאלי. כדי להימנע מן המגיפה העשויה לזרוע הרס וחורבן ועשויה לגרום בתרחיש קיצוני אך גם ריאלי למותם של יותר מ-100 מיליון בני אדם ברחבי העולם, נוקטות רשויות הבריאות בארץ בצעדים דרסטיים הכוללים איסור טיסות ליעדים בחו"ל, איסור התכנסויות ועוד צעדים רבים אחרים.
הבהלה בקרב הציבור מתגברת, הבורסות קורסות וגורמות לאובדן נכסים בהיקף של מיליארדים רבים, וכן נוצר נזק ריאלי לכלכלה שיגרום לאובדן עצום של תוצר והכנסה בארץ ובעולם.
לאור הנזקים העצומים הללו עולה השאלה האם ננקטו הצעדים הנכונים כדי להעריך את סיכוני התמותה מן הקורונה. מאחר שסיכון התמותה מן המחלה נאמד על פי היחס שבין מספר המתים מקורונה לבין מספר החולים במחלה, הרי שיש לכל הפחות לזהות את אמינותם של נתונים אלו. מאחר שלאחרונה הייתי מצונן עם כאבי גרון ושיעול, חלפה במוחי המחשבה כמו גם במוחו של כל מי שהצטנן לאחרונה האם מדובר בקורונה. לפי הנחיות משרד הבריאות אנשים מופנים לבדיקה באם לקו בווירוס הקורונה רק אם הם שבו מארץ נגועה בקורונה ופתחו סממני שפעת עם חום ולעיתים ללא חום.
אולם השאלה הגדולה שלא ניתן לה מענה עד כה היא כמה אנשים שחלו לאחרונה בשפעת או בהצטננות אשר לא הגיעו מארצות נגועות בקורונה נדבקו במחלה. אם ההנחה שעשויים ללקות במחלה רק אלו שהגיעו מארצות נגועות או אלו שהיו במגע ישיר אתם לוקה בחסר, הרי שכל חישובי שיעור התמותה מן המחלה שגויים ומטעים; לשם הדגמת האפשרות לטעות, נניח שבמדינה מסוימת לקו בקורונה 100 אנשים ומתוכם מתו 3 אנשים, כלומר 3 אחוזים.
רשויות המדינה יקישו מכך שאם מחצית מעשרת מיליוני התושבים במדינה זו ילקו במחלה, ימותו מן המחלה 150 אלף איש. אולם אם יש במדינה עוד 900 חולי קורונה שלא זוהו על ידי הרשויות, הרי ששיעור התמותה מן המחלה הוא 0.3 אחוזים בלבד ולכן אם מחצית האוכלוסייה תלקה במחלה, ימותו כ-15 אלף איש בלבד.
ישנן הערכות שונות לגבי שיעור ההדבקה האפשרי בקרב האוכלוסייה ולכן גם בהקשר זה קיימת אי ודאות גדולה.
אין ספק שהיערכות לקויה של הרשויות תהיה מלווה בשיעור הדבקה גבוה יותר, וכפועל יוצא מספר הקורבנות יעלה משמעותית. לעומת זאת, היערכות דרסטית קיצונית עשויה להפחית את שיעורי ההדבקה ושיעורי התמותה, אך עשויה גם להוביל לנזקים כלכליים עצומים.
מכאן שעל המדינה להקצות משאבים ניכרים כדי לזהות את מאפייני המחלה וזאת על ידי בדיקת כלל האוכלוסייה.
לפיכך, חובה על רשויות המדינה להקצות באופן מידי משאבים לבדיקת כל אזרח הלוקה בשפעת או בסממני שפעת כדי לזהות האם ישנם אנשים נוספים החולים במחלה. אין ספק שאנשים נוספים שלא זוהו כחולים במחלה, הם אכן חולים ולפיכך שיעורי התמותה בפועל מן המחלה יהיו נמוכים בהרבה מאלו המדווחים לציבור וייתכן שבדיקה מעמיקה תזהה שיעורי תמותה הגבוהים רק במעט משיעורי התמותה שבשפעת רגילה. אין ספק שהמשאבים הנדרשים לבדיקת האוכלוסייה קטנים בהרבה מן ההפסדים הכלכליים שנגרמו למדינה עד כה וההפסדים הצפויים להיגרם לה בעתיד עקב החששות ממגיפה קטלנית שמידת הקטל שלה לא הובהרה עד תום.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה ונשיא האקדמית גליל מערבי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.